שלום לך יקרה,

את מתארת רצון להתקדם, לצמוח ולגדול. זאת כבר התחלה מאוד טובה! הרצון לכשעצמו הוא דבר גדול, וזה כבר הצעד הראשון. בנוסף לכך העובדה שאת פונה אלינו מעידה על כך שאת גם נוקטת פעולה אקטיבית כדי להגיע לכך. הצורה שאת מתארת את המצב שאת נמצאת בו גם משקפת בגרות והבנה עצמית טובה.😊

את מתארת קושי להיות לבד עם עצמך, עם המחשבות שלך ועם החיבור שלך לעצמך. את מרגישה קצת תקועה, רוצה להתקדם, לעבוד, לפתח קשרים חברתיים, להיות עצמאית יותר, ולהתחתן ואת מרגישה קצת קושי להיכנס לכל זה. את מתארת איזשהו פחד  שמונע ממך להתקדם. בנוסף את גם מתארת איזשהי תחושה של ביזבוז זמן וחוסר משמעות בחיים שלך. לא קל לחוות את כל התחושות האלו!

באופן כללי בגילאי ה20 אנחנו נהיים עצמאיים יותר: כבר אין מורות שאומרות לנו מה לעשות, אנחנו הולכות לעבודה לבד, נפגשות עם בחורים לשידוכים וכו'. השינוי הזה מהמצב שהיינו הרבה יותר תלויים בהורים ובמבוגרים שסביבינו ופתאום אנחנו צריכים להיות יותר תלויים בעצמינו ועצמאיים, בהחלט יכול להיות מלווה בפחד. זה שינוי גדול שהוא לא תמיד כל כך קל לנו, ולכן אפשר לעשות אותו כמה שיותר בהדרגה, בצורה שמתאימה לנו. זה מעולה לעשות דברים עם חברה, זאת צורה הדרגתית לפתח עצמאות. אחרי שעשית משהו מסויים עם חברה כמה פעמים, יהיה לך קל בהרבה לעשות את זה לבד.

הדבר הראשון שאני רוצה להגיד הוא שחשוב מאוד לאפשר לעצמנו זמן לחשוב, להתחבר לעצמנו ולה'.

כשיש לך זמן מיוחד לתת למחשבות שלך לזרום זה מאפשר לך גם לחשוב יותר לגבי מה את רוצה לעשות בעתיד, ומה מרגיש משמעותי בעינייך שהיית רוצה לעשות. נסי בזמן הזה גם לדבר קצת עם ה' ולשתף אותו במחשבות וברגשות שלך. את יכולה לעשות זאת במקום שנעים לך לשהות בו לבד, זה יכול להיות בחדר שלך, בהליכה, בים וכו'. זאת, כדי לאפשר לעצמך פשוט לעצור קצת מהמירוץ של החיים ולחשוב. זה יכול אולי להרגיש לך מוזר או לא נעים בהתחלה, אז את יכולה להתחיל רק מממש כמה דקות ואח"כ בפעמים אחרות לעשות את זה לקצת יותר זמן. הזמן הזה שאת רק עם עצמך, יכול לעזור לך להתחבר לעצמך יותר, להקשיב לעצמך ולבחון מהן המטרות שאת שואפת אליהם.

כדי לעזור לנו להגיע למטרה הגדולה כדאי להתחיל בצעדים קטנים- לפרק את המשימה הגדולה, המטרה שאליה אני רוצה להגיע, למשימות קטנות שקל יותר לבצע. לדוגמה: המטרה של יצירת קשרים חברתיים- נפרק את המטרה לחלקים קטנים יותר:

להתקשר לחברה מסויימת היום וכו'.

בנוסף, כדאי להקדיש זמן מיוחד לביצוע המשימה שקשה לך לבצע, להקדיש יום שלם שבו תעשי משימות קטנות להתקרב למטרה. החיים כל כך עמוסים שקל מאוד לדחות את המשימות שאנחנו לא רוצים לבצע. כשיש לנו זמן שפינינו רק לביצוע המשימה זה קצת מכריח אותנו להתמקד במשימה ולפנות גם את המשאבים המנטליים שאנחנו צריכים כדי לעשות אותה.

לגבי הרצון לגדול ולהתקדם- המטרה הזאת יכולה להרגיש לנו קצת עמומה וקשה להשגה. כדי להפוך אותה למשהו שאפשרי יותר לעשות, אנחנו יכולים להכניס דברים קטנים לסדר היום שלנו. לימוד של הלכה או משהו אחר שנותן לנו תחושה של חיבור והתקדמות, אמירת פרק תהילים, לעזור למישהו וכו'. אפשר גם לחשוב בסוף יום, על מה שהיה היום, מה עשינו טוב ומה היינו רוצים לעשות יותר טוב.

בסופו של דבר השינוי שמתחולל בנו בדרך כלל נעשה בצעדים קטנים, שלא תמיד נראים משמעותיים אפילו,

אבל בעז"ה הם יכולים ליצור שינוי גדול לאורך זמן. לא תמיד אנחנו שמים לב לכך שאנו משתנים, לפעמים אנחנו מצליחים לראות זאת רק במבט לאחור, בפרספקטיבה של זמן.

לסיום, חשוב לי להדגיש שאם את מרגישה שאת לא מסוגלת בכלל להיות עם עצמך לבד, להקשיב לעצמך וכו' או שאת מרגישה שאת מדי תקועה ולא מצליחה להתקדם כלל וכבר ניסית את מה שאני מציעה,

יכול להיות שכדאי לך לפנות לטיפול. בטיפול תוכלי לקבל את הליווי והעזרה שיעזרו לך להתקדם, להשתחרר מהפחד ולהגיע למטרות שלך. הטיפול יכול להיות לגמרי משנה חיים!

מעריכה אותך על המאמץ ועל הדרך שאת עושה!

חנה ה.