The Butterfly Button
אני בשלה לקשר של זוגיות?

שאלה מקטגוריה:

הי, קודם כל תודה רבה על הפלטפורמה המדהימה הזו!

אני בחורה בת 22
ומעולם לא חוויתי קשר (או רגש רציני) עם בחור.
ואני ממש מרגישה שחסרים לי כלים שלבנות גילי (ואף לצעירות ממני) יש ושזה מה שמונע ממני להכיר בחור ולהתקדם איתו לשלב הזוגיות ובהמשך, כמובן, חתונה ובניית בית ומשפחה.
הכרתי בחור בגילי לא מזמן, והתאהבתי. הרגשתי ממש חסרת אונים עד שחברה ביררה איתו והסתבר שאני "לא הסגנון שלו"…שזה לגמרי בסדר ומובן-זכותו. הוא לא יודע שאני יודעת על השיחה בינהם ומבחינתי (ומבחינתו) נשארנו חברים לעבודה.
העניין הוא שעדיין יש לי תחושה שאני והבחור הזה מתאימים. מן אינטואיציה חזקה שיש בנינו הבנה עמוקה אפילו יותר ממה שראינו עד עכשיו בשיחות בנינו.
למרות שאני כבר יודעת שהוא לא בעניין, אני לא מצליחה לשחרר אותו מהלב ואם זה לא מספיק אז מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי שגם לה יש תחושה שאנחנו ניפגש בוורסיה אחרת שלנו, בזמן ומקום אחרים…
ככה שעכשיו אני ממש מבולבלת. לא יודעת מה לעשות…
מצד אחד אני בשלה לחלוטין להכיר מישהו ולהקים בית וכבר רוצה בזה מאוד, מצד שני יש לי רגשות (ותחושות) חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי…
אני מפחדת שאולי הוא באמת האחד שלי ואני עלולה לפספס אותו אבל גם מפחדת להיתקע עליו באופן לא רציונלי.
אשמח ממש לעצה! ושוב, תודה רבה!

תשובה:

שואלת יקירה

שלום לך וברכה

מתחילה מהסוף – לפי מה שכתבת-את  בשלה לקשר!!

יש בך את הרגשות והתחושות שהן הכלי הראשון לזוגיות.

זה כשלעצמו דבר מדהים. קשר קרוב ועמוק עם בן זוג זה נכס לחיים ולך יש את היכולת להתאהב, להתחבר ולרצות את הקרבה.

יחד עם זאת עליך להיות מודעת שהיכולת הזו מסבה לנו לעיתים גם אכזבה, כאב ופגיעה.

ככל שהלב שלנו פתוח יותר כך הוא מרגיש יותר לטוב ולמוטב.

חשיפת עצמנו לרגשות, מעשירה מאוד את החיים הפנימיים שלנו רק שעלינו לדעת להתנתב שם נכון.

לווסת את עוצמת התחושות, להיות מסוגלים ליהנות מהן וגם להיפגע  במינון נכון כזה שלא ישאב אותנו לגמרי.

את יקרה, חווה עכשיו את ה"בראשית" של קשרים ומקבלת סירוב.

כן התפתח אצל הבחור קשר של ידידות והוא מרגיש שזה לא המדויק שהוא זקוק לו.

את מרגישה שכן ומבינה שזה לא ילך ועדיין מחזיקה חזק בתחושות שלך מולו.

הסיטואציה הזו נורמטיבית וברורה.

כדאי רק לנסות להבין מה גורם לך לא לשחרר.

מאחר ואינני מכירה אותך ברמה אישית אציע כאן מספר אופציות אולי תתחברי לאחת מהן (ואולי ליותר) 

1. עוצמת החוויה  – כמו שכתבת, זו הפעם הראשונה שאת חווה רגש כזה. לפעם ראשונה יש עוצמות משלה וככל שהיא חזקה

                           השחרור ממנה קשה יותר ואת זקוקה לזמן.

2. משהי שאת סומכת עליה נטעה בך תחושה שאת לא טועה בתחושה שלך וזה יקרה. המשפט שלה מבלבל מאוד. הוא משאיר אותך עם שתי רגליים בתוך

    התחושות וסוגר לך אופציות אחרות. לא שדברים מהסוג הזה לא קורים לעיתים, אבל גם הרבה לא קורים, כך שלא נכון לך לקחת את המילים שלה בחשבון.

3. ".. יש לי תחושות חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי" – האם את מרשה לעצמך לחוש מולו תחושות חזקות של התאהבות דווקא בגלל שאת יודעת שזה לא יביא לקשר באמת?

   אולי את פוחדת מקשר קרוב ואינטימי? את אומרת ששנים לא הרגשת דבר כזה והנה כשזה לא מתאפשר את מצליחה להרגיש.

   ממליצה לך לברר מול עצמך מה זה בשבילך קשר קרוב בכלל ועם גבר בפרט?

 

יקירתי, מקווה שתמצאי בתוך הדברים מענה, ולו חלקי, לדילמה שלך.

בכל מקרה, אני כאן אם תרצי לשתף או לשאול.

מאחלת לך קשר חם עמוק ומיטיב בקרוב

חוי

<[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן