The Butterfly Button
אני בשלה לקשר של זוגיות?

שאלה מקטגוריה:

הי, קודם כל תודה רבה על הפלטפורמה המדהימה הזו!

אני בחורה בת 22
ומעולם לא חוויתי קשר (או רגש רציני) עם בחור.
ואני ממש מרגישה שחסרים לי כלים שלבנות גילי (ואף לצעירות ממני) יש ושזה מה שמונע ממני להכיר בחור ולהתקדם איתו לשלב הזוגיות ובהמשך, כמובן, חתונה ובניית בית ומשפחה.
הכרתי בחור בגילי לא מזמן, והתאהבתי. הרגשתי ממש חסרת אונים עד שחברה ביררה איתו והסתבר שאני "לא הסגנון שלו"…שזה לגמרי בסדר ומובן-זכותו. הוא לא יודע שאני יודעת על השיחה בינהם ומבחינתי (ומבחינתו) נשארנו חברים לעבודה.
העניין הוא שעדיין יש לי תחושה שאני והבחור הזה מתאימים. מן אינטואיציה חזקה שיש בנינו הבנה עמוקה אפילו יותר ממה שראינו עד עכשיו בשיחות בנינו.
למרות שאני כבר יודעת שהוא לא בעניין, אני לא מצליחה לשחרר אותו מהלב ואם זה לא מספיק אז מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי שגם לה יש תחושה שאנחנו ניפגש בוורסיה אחרת שלנו, בזמן ומקום אחרים…
ככה שעכשיו אני ממש מבולבלת. לא יודעת מה לעשות…
מצד אחד אני בשלה לחלוטין להכיר מישהו ולהקים בית וכבר רוצה בזה מאוד, מצד שני יש לי רגשות (ותחושות) חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי…
אני מפחדת שאולי הוא באמת האחד שלי ואני עלולה לפספס אותו אבל גם מפחדת להיתקע עליו באופן לא רציונלי.
אשמח ממש לעצה! ושוב, תודה רבה!

תשובה:

שואלת יקירה

שלום לך וברכה

מתחילה מהסוף – לפי מה שכתבת-את  בשלה לקשר!!

יש בך את הרגשות והתחושות שהן הכלי הראשון לזוגיות.

זה כשלעצמו דבר מדהים. קשר קרוב ועמוק עם בן זוג זה נכס לחיים ולך יש את היכולת להתאהב, להתחבר ולרצות את הקרבה.

יחד עם זאת עליך להיות מודעת שהיכולת הזו מסבה לנו לעיתים גם אכזבה, כאב ופגיעה.

ככל שהלב שלנו פתוח יותר כך הוא מרגיש יותר לטוב ולמוטב.

חשיפת עצמנו לרגשות, מעשירה מאוד את החיים הפנימיים שלנו רק שעלינו לדעת להתנתב שם נכון.

לווסת את עוצמת התחושות, להיות מסוגלים ליהנות מהן וגם להיפגע  במינון נכון כזה שלא ישאב אותנו לגמרי.

את יקרה, חווה עכשיו את ה"בראשית" של קשרים ומקבלת סירוב.

כן התפתח אצל הבחור קשר של ידידות והוא מרגיש שזה לא המדויק שהוא זקוק לו.

את מרגישה שכן ומבינה שזה לא ילך ועדיין מחזיקה חזק בתחושות שלך מולו.

הסיטואציה הזו נורמטיבית וברורה.

כדאי רק לנסות להבין מה גורם לך לא לשחרר.

מאחר ואינני מכירה אותך ברמה אישית אציע כאן מספר אופציות אולי תתחברי לאחת מהן (ואולי ליותר) 

1. עוצמת החוויה  – כמו שכתבת, זו הפעם הראשונה שאת חווה רגש כזה. לפעם ראשונה יש עוצמות משלה וככל שהיא חזקה

                           השחרור ממנה קשה יותר ואת זקוקה לזמן.

2. משהי שאת סומכת עליה נטעה בך תחושה שאת לא טועה בתחושה שלך וזה יקרה. המשפט שלה מבלבל מאוד. הוא משאיר אותך עם שתי רגליים בתוך

    התחושות וסוגר לך אופציות אחרות. לא שדברים מהסוג הזה לא קורים לעיתים, אבל גם הרבה לא קורים, כך שלא נכון לך לקחת את המילים שלה בחשבון.

3. ".. יש לי תחושות חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי" – האם את מרשה לעצמך לחוש מולו תחושות חזקות של התאהבות דווקא בגלל שאת יודעת שזה לא יביא לקשר באמת?

   אולי את פוחדת מקשר קרוב ואינטימי? את אומרת ששנים לא הרגשת דבר כזה והנה כשזה לא מתאפשר את מצליחה להרגיש.

   ממליצה לך לברר מול עצמך מה זה בשבילך קשר קרוב בכלל ועם גבר בפרט?

 

יקירתי, מקווה שתמצאי בתוך הדברים מענה, ולו חלקי, לדילמה שלך.

בכל מקרה, אני כאן אם תרצי לשתף או לשאול.

מאחלת לך קשר חם עמוק ומיטיב בקרוב

חוי

<[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כעס שגומר אותי ואבא שנפטר
שלום לכם, מומחי אקשיבה! אני פונה אליכם לצערי, בעקבות מותו של אבא שלי הצדיק, זכרונות לברכה. שהיה איש אמת. צדיק אהוב וישר דרך . עם האבל, נראה לי שאני יכולה להתמודד.. הבעיה העמוקה היא החברה והתגובות שלהם… ופה אפרט, אתן רקע- אמי היא אשה מוערכת בקהילה, אשה טובה וחזקה עוסקת...
עברתי גירושין בגיל צעיר ואני אבודה
אני בת להורים גרושים וגרושה בעצמי התגרשתי לפני כשנה לאחר נישואין של חצי שנה שיצאתי מהם בעין ושן וברוך השם ללא ילדים והתחלתי שידוכים לפני תקופה ואני מאוד אבודה אני לא יודעת איך להתנהל אני לא יודעת מה תקין מבחינת איך שבחור מתנהג ומה לא לדוג' מתוך 4 בחורים שישבתי...
איך לשפר את הקשר עם המשפחה?
אני נשוי 3 שנים  במקור אני מחו"ל ובאתי עם אשתי ללמוד בארץ כמה שנים, מדי פעם אני הולך לבקר המשפחה בחו"ל וכל פעם שאני הולך קשה לי מאוד ואני סובל הרבה בגלל הקשר עם המשפחה. לא שאנחנו רבים לא מדברים אחד על השני רע אבל מרגישים שהקשר חלש, כשאני חושב...
אישתי שקועה בעצמה
אני נשוי ב"ה כמה חודשים ומרגע לרגע הבנתי שנפלתי יותר ויותר אני מרגיש שאישתי שקועה בעצמה ולא רואה אותי לא מספקת את צרכי כלל (אכפת לה להכין אוכל אבל חסר בצרכים הנפשיים) מחמאות היא כמעט לא אומרת וגם אם ביקשתי ממנה היא כותבת לי משהו, זה אמרות ממש פשוטות כלליות...
איך לשרוד את הטלטלות הנפשיות של בעלי?
אני מתמודדת עם מצב מאוד מורכב בבית. בעלי סובל מהפרעת אישיות ויש לו שינויים קשים וחדים בהתנהגות. רגע אחד הוא מתנהג רגיל, ורגע אחרי הכל מתהפך לגמרי. אני חיה בפחד נורא בגלל התנודות האלה. אין לי שום יציבות ואני מרגישה שאין לי ביטחון בקשר שלנו בכלל. לפעמים אני אפילו חושבת...
מכתב לאלוקים
לא רוצה רמז. רוצה סימן רוצה וודאות שאתה כאן איתי ששמת לב בתוך מה שעובר עלי הלוואי שיקרה לי משו רע תחזיר חיים למי שהתחנן לחיות ואותי תוציא מכאן הבטחת גאולה ונתת תקוות שווא במשך אינסוף זמן ואתה עדיין מצפה שנעמוד על הרגליים ונעבוד אותך ולא נקרוס ונחנק כי לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן