The Butterfly Button
אמא שלי צורחת עלי נוראות

אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים ואני לא בקשר עם אבא שלי)
מרגיש מיואש!!!

תשובה:

יקר ואהוב,

קודם כול, אני רוצה לומר לך דבר פשוט, אבל חשוב מאוד – הלב שלי איתך. אתה מתאר מצב לא פשוט בכלל, כזה שמעטים בגילך היו מצליחים להכיל, ואתה כותב אותו בכנות ובאומץ. זו כבר עדות לנשמה עמוקה וללב חזק שנלחם למרות הכול.

ניתוח של המצב:

מה שאתה מתאר נשמע, לצערי, כמצב שבו אמך נושאת כאב נפשי עמוק מאוד – תסכול, אולי אפילו דיכאון – שמקורו בגירושין, באכזבות אישיות, ובתחושת בדידות. ייתכן שכל מפגש איתך, בייחוד כשאתה נמצא בבית לזמן ממושך, מזכיר לה באופן בלתי מודע את המציאות הקשה שהיא חיה בה – גידול לבד, אכזבה מבן הזוג, ואולי אפילו חרטה או תחושת כישלון על דברים שקרו בעבר.

כשאדם לא מצליח לעבד את הכאב שלו, הוא לפעמים מעביר אותו הלאה – לא מתוך רוע לב, אלא מתוך חוסר יכולת להתמודד אחרת. כמו פצע פתוח שמגיב באגרסיביות לכל נגיעה, כך גם הלב הכואב שלה מגיב בניסיונות של שליטה, קללות, וצעקות – שבלב לבן הן כנראה צעקה לעזרה.

כמה היבטים חשובים להבין:

1. זה לא אתה. אתה לא הסיבה להתנהגות שלה. אתה רק הקרקע שעליה פורק הכאב שלה. זו הבחנה מאוד חשובה – כי בקלות אפשר להרגיש "אשם" או "לא שווה" כשכל הזמן שומעים מילים קשות. אבל אתה לא הבעיה.

2. הפער בין האמא שאתה צריך לאמא שיש לך עכשיו יוצר כאב כפול – גם מההתנהגות עצמה, וגם מהכמיהה לאמא חמה ומכילה. זהו כאב שקשה להסביר אותו למי שלא חווה.

3. הצעקות שלה הן לא עובדה עליך – אלא רגש שלה. לפעמים, כשאדם צורח שאתה "כישלון", זה בעצם אומר: אני מרגישה שנכשלתי. כשאדם אומר "אתה לא שווה", הוא בעצם צועק: אני מרגישה שאין לי ערך. זו לא האמת עליך – זו ההשתקפות של המצוקה שלה.

ומה עכשיו? המלצות מעשיות

1. תשקול לשוחח עם איש מקצוע. פסיכולוג טוב יוכל ללוות אותך גם רגשית, וגם להדריך אותך איך לייצר גבולות פנימיים מול ההתנהגות הזו. אתה לא צריך לעבור את זה לבד.

2. תבנה לעצמך "מרחב פנימי מוגן". זה יכול להיות בעזרת כתיבה, לימוד, או תפילה – משהו שמחזק אותך מבפנים ונותן לך תחושת ערך שאינה תלויה באחרים.

3. תחפש דמויות חיוביות שיאירו לך את הדרך. אולי ראש הישיבה, רב מסביר פנים, חבר עם לב רחב. לפעמים דמות אחת של אמונה בך משנה את כל הסיפור.

4. אם אתה חש שאתה בסכנה נפשית – תגיד. אל תשאיר את זה בבטן. יש אנשים שיכולים לעזור מידית.

5. וזכור תמיד: אתה לא רק נער מסכן – אתה נער מקסים. אתה מתמודד עם מציאות שקשה פי כמה ממה שאחרים רואים מבחוץ, ועדיין – אתה מחזיק. אתה מדבר. אתה מחפש אור. וזה עצום.

אם תרצה, אשמח להמשיך ללוות אותך על איך לעבור את התקופה הזו בצורה שתחזק אותך, עד שתצא ממנה אדם בונה, חומל, וחזק שבעתיים.

שלך,

באהבה והערכה עצומה,

אח גדול, שלא הכרת – אבל תמיד מוכן להיות פה בשבילך

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. נכרת האכפתיות והרצון לעזור של משיב התשובה.
    יישר-כוח גדול.

  2. עניתה תשובה מיוחדת וקשה לשמוע את הסיפורים האלו הוא אבל הבחור חזק מאוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כעס שגומר אותי ואבא שנפטר
שלום לכם, מומחי אקשיבה! אני פונה אליכם לצערי, בעקבות מותו של אבא שלי הצדיק, זכרונות לברכה. שהיה איש אמת. צדיק אהוב וישר דרך . עם האבל, נראה לי שאני יכולה להתמודד.. הבעיה העמוקה היא החברה והתגובות שלהם… ופה אפרט, אתן רקע- אמי היא אשה מוערכת בקהילה, אשה טובה וחזקה עוסקת...
עברתי גירושין בגיל צעיר ואני אבודה
אני בת להורים גרושים וגרושה בעצמי התגרשתי לפני כשנה לאחר נישואין של חצי שנה שיצאתי מהם בעין ושן וברוך השם ללא ילדים והתחלתי שידוכים לפני תקופה ואני מאוד אבודה אני לא יודעת איך להתנהל אני לא יודעת מה תקין מבחינת איך שבחור מתנהג ומה לא לדוג' מתוך 4 בחורים שישבתי...
איך לשפר את הקשר עם המשפחה?
אני נשוי 3 שנים  במקור אני מחו"ל ובאתי עם אשתי ללמוד בארץ כמה שנים, מדי פעם אני הולך לבקר המשפחה בחו"ל וכל פעם שאני הולך קשה לי מאוד ואני סובל הרבה בגלל הקשר עם המשפחה. לא שאנחנו רבים לא מדברים אחד על השני רע אבל מרגישים שהקשר חלש, כשאני חושב...
איך מתחילים לעשות שינוי תעסוקתי בגיל 40?
תודה על האתר המדהים! אני כבת 40 אם לשבעה, שנים אני עובדת בתחום המזכירות, לאט לאט מתקדמת, כעת בתפקיד של מזכירות בכירה בהנהלת מכובדת… אממה שאני לא מרגישה סיפוק בעבודה כלל… עובדת כי צריך…מפרנסת בית של תורה… בוכה על השעות הרבות שאני חולמת להיות במחיצת ילדיי… לאחרונה הוצאנו עיתון משפחתי...
מכתב לאלוקים
לא רוצה רמז. רוצה סימן רוצה וודאות שאתה כאן איתי ששמת לב בתוך מה שעובר עלי הלוואי שיקרה לי משו רע תחזיר חיים למי שהתחנן לחיות ואותי תוציא מכאן הבטחת גאולה ונתת תקוות שווא במשך אינסוף זמן ואתה עדיין מצפה שנעמוד על הרגליים ונעבוד אותך ולא נקרוס ונחנק כי לא...
איך לספר להורים בצורה שיקבלו את זה?
אני בחור בן 23 מאחת הישיבות החשובות ויש לי נושא שממש מציק בחברה שאין חי בה מדובר במשפחות טובות אבל קצת יותר פתוחות מהרגיל והמשפחה שלי היא קצת יותר רגיל זאת אומרת שאצלינו בבית לא היה אינטרנט בכלל עד הקורונה למרות שתמיד היה מחשב וכן ראינו סרטים בתור ילדים רק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן