The Butterfly Button
אמא שלי צורחת עלי נוראות

אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים ואני לא בקשר עם אבא שלי)
מרגיש מיואש!!!

תשובה:

יקר ואהוב,

קודם כול, אני רוצה לומר לך דבר פשוט, אבל חשוב מאוד – הלב שלי איתך. אתה מתאר מצב לא פשוט בכלל, כזה שמעטים בגילך היו מצליחים להכיל, ואתה כותב אותו בכנות ובאומץ. זו כבר עדות לנשמה עמוקה וללב חזק שנלחם למרות הכול.

ניתוח של המצב:

מה שאתה מתאר נשמע, לצערי, כמצב שבו אמך נושאת כאב נפשי עמוק מאוד – תסכול, אולי אפילו דיכאון – שמקורו בגירושין, באכזבות אישיות, ובתחושת בדידות. ייתכן שכל מפגש איתך, בייחוד כשאתה נמצא בבית לזמן ממושך, מזכיר לה באופן בלתי מודע את המציאות הקשה שהיא חיה בה – גידול לבד, אכזבה מבן הזוג, ואולי אפילו חרטה או תחושת כישלון על דברים שקרו בעבר.

כשאדם לא מצליח לעבד את הכאב שלו, הוא לפעמים מעביר אותו הלאה – לא מתוך רוע לב, אלא מתוך חוסר יכולת להתמודד אחרת. כמו פצע פתוח שמגיב באגרסיביות לכל נגיעה, כך גם הלב הכואב שלה מגיב בניסיונות של שליטה, קללות, וצעקות – שבלב לבן הן כנראה צעקה לעזרה.

כמה היבטים חשובים להבין:

1. זה לא אתה. אתה לא הסיבה להתנהגות שלה. אתה רק הקרקע שעליה פורק הכאב שלה. זו הבחנה מאוד חשובה – כי בקלות אפשר להרגיש "אשם" או "לא שווה" כשכל הזמן שומעים מילים קשות. אבל אתה לא הבעיה.

2. הפער בין האמא שאתה צריך לאמא שיש לך עכשיו יוצר כאב כפול – גם מההתנהגות עצמה, וגם מהכמיהה לאמא חמה ומכילה. זהו כאב שקשה להסביר אותו למי שלא חווה.

3. הצעקות שלה הן לא עובדה עליך – אלא רגש שלה. לפעמים, כשאדם צורח שאתה "כישלון", זה בעצם אומר: אני מרגישה שנכשלתי. כשאדם אומר "אתה לא שווה", הוא בעצם צועק: אני מרגישה שאין לי ערך. זו לא האמת עליך – זו ההשתקפות של המצוקה שלה.

ומה עכשיו? המלצות מעשיות

1. תשקול לשוחח עם איש מקצוע. פסיכולוג טוב יוכל ללוות אותך גם רגשית, וגם להדריך אותך איך לייצר גבולות פנימיים מול ההתנהגות הזו. אתה לא צריך לעבור את זה לבד.

2. תבנה לעצמך "מרחב פנימי מוגן". זה יכול להיות בעזרת כתיבה, לימוד, או תפילה – משהו שמחזק אותך מבפנים ונותן לך תחושת ערך שאינה תלויה באחרים.

3. תחפש דמויות חיוביות שיאירו לך את הדרך. אולי ראש הישיבה, רב מסביר פנים, חבר עם לב רחב. לפעמים דמות אחת של אמונה בך משנה את כל הסיפור.

4. אם אתה חש שאתה בסכנה נפשית – תגיד. אל תשאיר את זה בבטן. יש אנשים שיכולים לעזור מידית.

5. וזכור תמיד: אתה לא רק נער מסכן – אתה נער מקסים. אתה מתמודד עם מציאות שקשה פי כמה ממה שאחרים רואים מבחוץ, ועדיין – אתה מחזיק. אתה מדבר. אתה מחפש אור. וזה עצום.

אם תרצה, אשמח להמשיך ללוות אותך על איך לעבור את התקופה הזו בצורה שתחזק אותך, עד שתצא ממנה אדם בונה, חומל, וחזק שבעתיים.

שלך,

באהבה והערכה עצומה,

אח גדול, שלא הכרת – אבל תמיד מוכן להיות פה בשבילך

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. נכרת האכפתיות והרצון לעזור של משיב התשובה.
    יישר-כוח גדול.

  2. עניתה תשובה מיוחדת וקשה לשמוע את הסיפורים האלו הוא אבל הבחור חזק מאוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
אלה החיים שלי?
קודם כל תודה על האתר הנפלא ועל עבודת הקודש. התלבטתי אם לחלק את מה שאני רוצה לכתוב לכמה שאלות, אבל אז החלטתי שכל המכלול הזה זה המחשבות שלי כרגע, ואני אפילו לא יודעת מה אני מצפה לשמוע, כבר עזר לי עצם הלפרוק את זה בכתב, ברצף בלי כלכך קשר בין...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן