שואל יקר ונכבד.

מאד התפעלתי משאלתך ומהניסוח המיוחד שלה. הרגשתי הזדהות עמוקה מאד עם תחושותיך המתעוררות מול מכאובים ומכות שיש לך. ראויה להתפעלות מיוחדת  ביקוש האמונה אצלך גם במצבים אלו, שישנם רבים וטובים שכלל לא מנסים למצוא את נקודת האמונה בתוך הייסורים הסובבים אותם, ומשאלתך נראה ששאלה זו מציקה לך גם במצבים קשים.

בשאלות על מעמד הייסורים ותפקידם, קיים הקושי הרגשי שעל המשיב להתמודד מול ייסורים שהוא לא חוה אותם, שבעצם ניתן לומר למשיב עצמו "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אך אני אנסה בכל זאת לסדר את המחשבות מעט.

האדם מטבע ברייתו כאשר הוא מצליח בכל מה שהוא עושה, מתעוררת בו תחושת הגאווה העצמית, שגורמת לו לייחס את ההצלחה אליו ולנכס אותה לכישוריו ולחכמתו, ובלשון הפסוק "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". ולעומת זאת כאשר ניחתת צרה על ראשו, גם אם היא באה אליו באשמתו, הוא מרגיש חסר אונים, גאוותו נפצעת, ואז הוא מעדיף להודות בחולשתו ולפנות לעזרה חיצונית.

גם אדם המחונך על ברכי האמונה מתמודד מול תופעות אלו, שכאשר הוא מצליח, תחושת הגאווה והביטחון העצמי המופרז גואה ועולה בו, ולעיתים היא ממלאת אותו ברמה כזו שכבר אין לו מקום להכיל את הקב"ה [וזו כוונת הגמרא (סוטה ה, א) שהקב"ה אומר על הגאה שאין אני והוא יכולים לדור בעולם, משום שבמחשבותיו של בעל הגאווה הכל מגיע מכוחו ולא מהקב"ה]. ולעומת זאת ברגעי צרה הוא נושא עינים להקב"ה.

מטרת הייסורים הינה שהאדם יישא את עיניו להקב"ה גם אם מתוך כעס, תרעומת, צער, בכי. דבר שלעיתים נשכח ממנו או הוזנח בחיי היום יום.

אם תסתובב בבתי חולים תוכל לראות שגם אנשים שבחיי היום יום לא זכרו כ"כ את הקב"ה, ולא הרגישו מספיק את השותפות שלו והנוכחות שלו בחייהם האישיים, אומרים תהלים ומתחזקים בקשר שלהם לאמונה ולדת, וליבם נהיה פתוח יותר לשמוע על אמונה.

כמובן שאנחנו מתפללים לה' שלא יעמיד אותנו בניסיון הייסורים, בגלל הפחד שלנו מהייסורים, אבל בסופו של דבר מטרת הייסורים הינה לגרום לגאוות האדם להתרסק, ולתלות עיניו בתחושת כניעה לשמים.

ישנה דרגה גבוהה מאד של אדם שאמונתו מתחזקת מייסורים, וכמאמר איוב "הן יקטלני לו אייחל", אבל זו דרגה גבוהה מאד, שאיננה שווה לכל נפש. וכמו כן לא ניתן להתעלם מהסיכון האמוני הקיים בייסורים. אך חשוב לזכור מהי מטרת הייסורים [מעבר לחשבונות של שכר ועונש, תיקון הנשמה, ועוד] שהיא קירוב האדם לבוראו על ידי הרגשת השפלות. וקירוב זה שנוצר מייסורים, מביא את האדם לרמה גבוה יותר של קשר עם הקב"ה, מפני שקשר שנוסד בדם ביזע ובדמעות, הינו קשר ברמה גבוהה הרבה יותר.

אקווה שעזרתי בהבנת עניין זה. ואשמח לעמוד לעזר.

הרבה הצלחה.

בניהו.

[email protected]