שואלת יקרה מאוד,

זו שאלה משמחת וכואבת כאחד. העובדה שאת נואשת לאהבה משמחת ומאתגרת בו זמנית. קשה לחזר אחרי האהבה שאיננה, אבל קשה עוד יותר לחזר אחרי הרצון לאהוב. לכן, למזלך הטוב, משוכה אחת כבר מאחורייך – את רוצה! אז עכשיו כפי ששאלת ״מה עושים״?

ההשתוקקות לאהבה ולקשר אינטימי, היא כפי שכתבת, טבעית ונורמטיבית. היא מתעוררת בד בבד עם הבשלות הפנימית שלנו, ולא שעה אחת קודם. כמו שכתב דוד המלך ״אל תעוררו את האבה עד שתחפץ״. הנפש חפצה, ואז הלב מתרחב ומחפש אחר אהבה. גדלת, התפתחת, הבשלת, ועכשיו הנפש מרגישה מוכנה לחבוק בן זוג.

(במאמר מוסגר – היותך עצמאית, אינו בא בסטירה לרצון שלך להתמסר לזוגיות. גם בתוך זוגיות יש מקום לנפרדות ועצמאות.)

אם כן, הרצון התעורר ונכון לכתיבת השורות, האהבה איננה. את כותבת שאת מוטרדת מכך שהמחשבות האלו רודפות אותך, ושהאנרגיה הנפשית שלך מתרכזת בתשוקה שלא ממומשת. את חושבת על הגברים שבסביבתך. את מרגישה בודדה, למרות שאת מוקפת במשפחה. את מתוסכלת, ומרגישה לא ממומשת מבחינה זוגית. זהו מצב לא נעים, למרות שהוא הגיוני.

אז איך להתמודד עם אותן מחשבות מטרידות, שלא מרפות? הדרך להתמודד עם מחשבות טורדניות, היא לפעול בפסיכולוגיה הפוכה.

ההיגיון אומר לנו – לעמוד על המשמר, להילחם, אולם ההפך הוא הנכון. דומה הדבר למרצה שחושש מאוד להזיע בעודו מרצה מול הקהל. ככל שהוא יחשוב על כך במהלך ההרצאה, כך יגדל הסיכוי שהוא ימצא את עצמו מזיעה יותר. אולם, אם אותו המרצה יספר לעצמו שלא איכפת לא אם יזיע, סביר שיזיע פחות.

כך הוא הדבר לגבי מחשבות טורדניות – ככל שננסה להדוף אותן, הן תתחזקנה. החשש מפני אותן מחשבות, גורם לנו לעסוק בהן ללא הרף. החרדה מפניהן מזינה אותן. היא ממקדת את תשומת הלב בהן, בעוד אנחנו שואפים בדיוק ההיפך.

לכן, הצעתי היא קודם כל להסכים למחשבות האלו להיות שם. לקבל אותן. לחבק אותן. לומר להן בלחש – אני לא מפחדת מכן, אני חזקה מכן. תרפי מהן. ככל שהחשש מהופעתן של אותן מחשבות יפחת, כך אלו עשויות להיעלם בהדרגה.

לצד זאת, תמקדי את האנרגיה הנפשית שלך בדברים שעושים לך טוב. תמקדי את תשומת הלב במה שממלא אותך. במה שיכול לפצות על הריק שאת חווה.

אם נסכם – אל תהדפי את אותן מחשבות מטרידות. תני להן להיות שם. לצד זאת, תמקדי את תשומת הלב שלך בדברים שמשפרים לך את המצב רוח.

מאחלת לך רק טוב, ושבקרוב תזכי למשפחה משלך שתמלא את ליבך.

בהצלחה,

דבורה ב.