שלום לך,
שאלתך נגעה לליבי מאוד.
הכנות שלך,והנכונות לבנות זוגיות מתוך מקום של אמת ושקיפות, מעידות על התבוננות נכונה והבנה של חשיבות חיי הנישואין.
התחושה העולה מהדברים שכתבת היא שאתה ניצב בעמדה בוגרת וחכמה, גם אם היא כרוכה בחששות, שהם כמובן מובנים בהחלט.
ראשית, אני רוצה לציין משהו חשוב: אתה לא 'סיפור של לוזר' כפי שאתה כותב על עצמך. אדם שעבר תהליכים קשים, למד מהם, קיבל טיפול, והגיע למקום של מודעות עצמית וחתירה לאמת – הוא אדם עם עומק, בשלות וכוח פנימי.
הדרך שעברת, על כל הקשיים שבה, היא חלק ממי שאתה היום. כל אתגר שצלחת וכל ניסיון שחישל אותך, הם אבן נוספת בבנין האישיות שלך וחשוב מאד להכיר בכך.
כתבת שאתה מתמודד עם היכולת להכיר בערך עצמך, וברוח הימים הללו שהם ימי ההכנה ליום הרחמים הגדול – הלוא הוא יום כיפור, אני מצטט כאן קטע שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. חיזוק גדול וכלי אמיתי להרמת הערך העצמי 'כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בוידוי העונות … לפרקים תמצא תועלת לעבדי ה' ישרי דרך ג"כ בוידוי המצות, למען ישמח בהם בלבבו ויחזק ארחות חייו בדרך ה' (עין אי"ה, פאה א' ט"ו). כלומר, האדם צריך ממש באותו האופן שהוא מתוודה על חטאיו ומזכיר אותם, אפילו בסדר הא' ב' (אשמנו, בגדנו וכו') – לפרט את מצוותיו ומעלותיו האישיות. אמנם לא זכיתי למעלתו של הרב קוק זצ"ל אך לעניות דעתי, במקומות שבהם האדם אינו מכיר מספיק בערכו הדבר הזה מומלץ ביתר שאת: לשבת ולכתוב רשימה של מעלות, יכולות, הישגים.
והנה, אני מוכן לעזור לך עם ההתחלה של זה, אני אכתוב רק את הדברים שלמדתי מתוך מה שכתבת:
-אני מודע היטב לעצמי
-אני מבין את החוזקות שיש לי
-בעבר הייתי הולך לפסטיבלים ומועדונים והיום אני במקום אחר ב"ה
-בעבר ניהלתי קשרים לא מתאימים וכיום ב"ה אני מנהל קשר טוב ובריא
-אני מעוניין להקים בית שמבוסס על יראת שמיים, ברוח התורה (לא כתבת את זה במפורש, אבל זו רוח הדברים של כל השאלה שלך)
– בעבר נזקקתי לטיפול תרופתי כדי להתמודד עם דיכאון, וכיום אני ב"ה במקום טוב
קח את זה מכאן. תרשום רשימה ארוכה ומפורטת ותתלה אותה במקום שבו תוכל לעבור עליה מדי פעם. תזכיר לעצמך כמה ערך יש לך.
כעת, לגבי השאלה המרכזית: איך ומתי לשתף. יש כאן כמה עקרונות שכדאי לזכור:
זוגיות בריאה בנויה על יסוד של שקיפות, אך שקיפות מדורגת. לא כל דבר צריך להיחשף בפגישה הראשונה, ולא כל פרט דורש הסבר מלא. המטרה היא לתת לבת הזוג שלך להכיר אותך באופן הדרגתי ואמיתי, תוך כדי בניית אמון הדדי.
ראיתי בחיי קשרים בין בני אדם שנבנו באופן נכון ואמיץ מספיק, שכשעלו בקשר דברים מורכבים בני הזוג הצליחו בעבודה משותפת להתעלות מעליהם.
חשוב גם לזכור שלמרות שהאמת חשובה תמיד, וכנות היא בסיס לתקשורת טובה יש מקרים שבהם האמת היא לא הדבר הנכון לומר וכנות יכולה להזיק. יעקב אבינו מידתו אמת – ובכל זאת התורה מספרת לנו שחייו היו מלאים בנקודות שבהן נצרך לשקר.
אבל מעל לכל, הנקודה החשובה ביותר היא הכנות של האדם מול עצמו. האדם צריך לעמוד מול המראה ולומר האם הוא יכול בלב שלם להעיד שאכן הוא עשה שינוי כזה, שכיום הוא לא האדם של פעם. שהאדם שהוא היום הוא האדם שהוא מביא לזוגיות.
את הנקודה הזו אי אפשר לזייף, ואם הוא אכן חי באמת לפי מה שהוא אומר, בת הזוג שלו תראה אותו כפי שהוא. וגם להיפך.
אני מציע לחשוב על השיתוף כעל תהליך בשלבים: תחילה, שתף את העקרונות והערכים שחשובים לך כיום. דבר על מי שאתה רוצה להיות, על החזון שלך לזוגיות, על הדברים שאתה מעריך בחיים. תתעניין בכנות ובסקרנות בעולם שלה, בחזון שלה ותחפש לראות האם יש ביניכם התאמה בנוגע לחזון ויעד משותף בזוגיות. על הדרך תלמד גם מה הן הנקודות שהכי חשובות לה, ומה הכי מפריע לה. כל אלו הם הבסיס החיוני ליצירת קרקע משותפת לבניה.
כאשר תרגיש שהקשר מתעמק והאמון הולך וגדל, תוכל לשתף בהדרגה גם את הדרך שעברת. חשוב שהשיתוף לא יגיע ממקום של "וידוי" וניסיון לנקות את המצפון, אלא כחלק מהסיפור שלך – איך הגעת למקום שבו אתה נמצא היום. הדגש את הלמידה, את הצמיחה גם מהמקומות הקשים, את התובנות שרכשת ואם תוכל – גם את המקומות שבהם אתה זהיר יותר ומקפיד יותר, כדרך שלך לבנות את המבצר הרוחני שלך. זוהי גם נקודה חשובה באופן רחב יותר – לקחת אחריות. אחריות על העבר, על ההווה וכמובן על העתיד.
לגבי הנושאים הרגישים יותר – התמודדות עם דכדוך וערך עצמי – זה בהחלט נושא שכדאי לשתף, אך כאן כדאי כבר להתייעץ עם אדם שמכיר אותך אישית לעומק ומכיר את הפרטים של מצבך המדויק, ויש לו את הידע והכלים המקצועיים. חשוב מאד לשים לב לאיזון הזה – גם היכרות אישית איתך ועם הפרטים הרלוונטיים, וגם אדם שאתה מכיר וסומך עליו שיש לו את הידע והיכולת.
אדם כזה יוכל גם לשקף לך את המצב בצורה מאוזנת, מצד אחד לא 'לעגל פינות' – במקומות שבהם אנחנו נוטים לעשות לעצמנו הנחות, ומצד שני להציג לך אולי אפילו מעלות וחוזקות שלא שמת אליהם לב. וגם להדריך אותך כיצד להציג את הדברים, בצורה הנכונה, בזמן הנכון ובהקשר המתאים כדי שכל הדברים יהיו 'על השולחן' אך גם לא יוצגו בצורה שאולי תנפח אותם בלי פרופורציה.
נקודה נוספת שחשוב לשים אליה לב: גם כאשר הגעת למסקנה שנקודת הזמן הזו נכונה עבורכם לשיתוף כלשהו, צריך לבחור את הזמן הנכון לשיחה כזו. זו שיחה שהלב צריך להיות פתוח, והנפש רגועה מספיק כדי להכיל. נסה לוודא מראש שאתם עירניים מספיק (שעות הערב / לילה, למשל עלולות להיות פחות מוצלחות), שאתם במקום שמייצר אווירה טובה ונעימה, שאין לחץ כלשהו וכו'. וכמובן, תמיד כדאי להתפלל שה' ייתן את המילים הנכונות בפיך.
בת זוג טובה ובוגרת תעריך את הכנות שלך ואת הנכונות שלך להיות אמיתי. אם היא אכן המתאימה לך, היא תראה בכך עוצמה ולא חולשה. הרי כולנו בני אדם עם עבר, עם קשיים ועם תהליכים. השאלה היא תמיד איך צמחנו מהם ומה אנחנו בוחרים להיות.
מעבר לכל זה, אני חושב שחשוב שתזכור: אתה לא מבקש ממנה צדקה או רחמים. אתה מציע שותפות. שותפות בין שני אנשים בוגרים שכל אחד מהם מביא את כל מי שהוא – כולל העבר וההווה והחלומות לעתיד.
לסיום, אני רוצה לציין את העובדה שמרוב שהיא מובנת מאליה, אנחנו נוטים לפעמים לשכוח אותה: תיקון עצמי הוא תהליך שלא נגמר, הוא התפקיד שלנו בעולם הזה ובמידה מסוימת הוא מתחיל מחדש ביתר שאת – כשמתחתנים. אבל כפי שכבר אמרו חז"ל 'לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה'
בהצלחה רבה במסע,
אהרן
תגובה אחת
וואו איזה תושבה מיוחדת ומקיפה