שלום לך שואלת יקרה,
השאלה שלך והאופן בו הצגת את הדברים, גרמו לי להרהר הרבה בנקודת הכאב המרכזית שהצגת – ״איך להכיר את עצמי?״
את מתארת סיטואציה של חיפוש עצמי. של חוסר שקט וחוסר השלמה. סיטואציה בה את מתקשה לתקוע יתד במקום בו היית רוצה להיות. העבודה, הדירה, החברים, הלימודים, כל אלו מרגישים לך כמו הדבר והמקום הלא נכון. את חווה את המציאות כחסרת ברירה. מרגישה שכביכול זו נכפתה עלייך ולא מותירה מקום לרצון הצלול שלך.
בחוכמתך, את גם עונה על הקושי שאת מתארת. את מזקקת המניע שעומד מאחורי כל אלו – ריצוי. בעוד את כואבת וכמהה לבחור. לפעול כבן חורין. להרגיש אדון לעצמך. לנהל את עצמך ואת השתלשלות חייך.
הבחירה למעשה מבדילה אותנו מן החי. היא זו שהופכת אותנו ליצור המקודש והנעלה ביותר בבריאה. מהפסוק ״ובחרת בחיים למען תחיה״, אפשר להבין איזו משמעות יש לבחירה ומה טעם החיים בלעדיה. כדי לחוות את החיים, אנחנו צריכים לבחור. חיים ללא בחירה חסרה בהם חיות.
היכולת לבחור מתפתחת אצלנו בהדרגה. ילד קטן חווה את העולם כמרחב בו הוא יכול לממש את כל רצונותיו. בהמשך, הוא לומד שהבחירות שלו צריכות להיות מותאמות. הוא לא יכול לבחור לישון ביום ולהיות ער בלילה. הוא גם לא יכול לגזור את בגדיו על דעת עצמו. ההורה מתווך לו מה מותר ומה אסור. בהמשך, ככל שאנחנו גדלים, התיווך ההורי הולך ומצטמצם. אנחנו לומדים את הסביבה שלנו ומבינים מה אסור ומה מותר, מה נכון ומה לא. אילו בחירות יקדמו אותנו, ומה עלול לפגוע בנו. וכאן מגיע הצורך באיזון הדק שבין הקשבה לעצמי לבין הצורך לרצות את הסביבה. בין הצורך להסתכל פנימה, לבין הרצון להביט החוצה.
ויניקוט שהיה רופא ילדים מדבר על אותו האיזון ועל האופן שהוא משפיע על התפתחות העצמי. הוא מדבר במונחים של ״עצמי אמיתי״ ו״עצמי כוזב״:
• עצמי אמיתי – מצב בו הילד קשוב לעצמו, מכיר את רצונותיו ואת העצמי הייחודי שלו.
• עצמי כוזב – מצב בו הילד עירני יותר לדרישות החברה. הוא מתקשה לזהות את הרצון האמיתי שלו, מאחר שהוא מתמקד באישורים מהחברה.
כמובן, שלהורה (או כל מבוגר אחר) ישנה השפעה גדולה על אותו תהליך. ככל שהוא יכבד את הרצון האישי של הילד וייתן לו אהבה שאינה תלויה בדבר, כך יגדל הסיכוי שהילד יפתח ״עצמי אמיתי״. הוא יחפש פחות לרצות ויהיה ממוקד יותר בצורך שלו לפתח ולהביע את העצמי האמיתי שלו.
אם לא שעברנו אירועי חיים קיצוניים, אנחנו נמצא את עצמנו באמצע הסקאלה בין העצמי האמיתי והעצמי הכוזב. מצד אחד מתבקש והגיוני מאוד שנחפש להיות אהובים ואהודים על הסביבה שלנו, מצד שני יש לנו את הצורך להיצמד לרצונות שלנו. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מוצאים שהרצון לרצות את החברה מגיעה על חשבון הרווחה הנפשית שלנו. כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו לא בוחרים אלא ״נאלצים״. נאלצים לעבוד במקום מסויים. נאלצים לגור במקום מסויים, וכל זה כדי לזכות באהבה ויחס אוהד מהסביבה.
במה שאת מתארת, נראה שהרצון לרצות מגיע על חשבונך. הוא גובה מחיר יקר מידי. את רוצה וראויה לעצמי אמיתי. את ראויה לבחור את המידה בה את מעוניינת שהחברה תכתיב לך את השתלשלות חייך ואת המידה שאת רוצה להיות קשובה לעצמך.
בואי ניקח צעד אחד אחורה.
לפני הכל, חשוב שתכירי בכך שכאדם יש לך את הזכות המלאה לבחור. יחד עם זאת מגיעה גם האחריות. את אחראית לבחירות שלך. את אחראית להשתלשלות חייך. את אחראית להביא את עצמך למקומות שטוב לך שם. כי אם אין אני לי מי לי.
מצויידת בהבנה שאת יכולה לבחור לשנות ושאת אחראית לאושרך, נתקדם לשלב הבא – כיצד תוכלי לזהות מה הרצון האמיתי שלך, או כלשונך ״איך אני יכולה באמת להבין מה אני רוצה אם כל הזמן דברים ורצונות של אנשים אחרים מחלחלים לי״.
כדי להחזיר לעצמך את האני האמיתי שלך, בואי נעמיד קודם כל במבחן את התפיסות שמניעות אותך לרצות. אביא לדוגמא כמה מיתוסים נפוצים: ״רק אם אקשיב לה אם תאהב אותי״, ״אם אחלוק עליה היא לא תרצה בחברתי״, ״אסור לי לסרב לה״, ״אם אביע את דעתי היא לא תעריך אותי״.
כדי לגבש עצמי אמיתי, תצטרכי להעמיד אותם המיתוסים במבחן. לקחת משפט כזה ולהפוך אותו ולבדוק האם ההיפוך שלו נכון. לדוגמה: ״גם אם לא אקשיב לה היא תאהב אותי״.
אחרי שתצליחי לשבור אצלך מספר מיתוסים שכאלה, תהי פנויה יותר לבדוק מהו הרצון האמיתי שלך. מי את בלי המשפטים האלו שמסתירים אותך.
בהמשך, אני ממליצה לך לתרגל חשיבה עצמאית יותר באופן הבא. כשאת נדרשת לבחור במשהו, תנסי לעשות את השלבים הבאים:
1. היפוך – לעשות היפוך למשפט שמניע אותך לרצות.
2. בחירה – לבחור במשהו אחד קטן שמונע מהרצון האישי שלך.
3. אסרטיביות – לתווך את הבחירה שלך לסובבים אותך.
לדוגמה: קולגה בעבודה שאלה אם תוכלי לבצע משימה.
1. היפוך – המיתוס ״אסור לי לסרב לה״ > ״מותר לי לסרב לה״.
2. בחירה – אסכים לבצע את המשימה, אבל אקבע מתי להתחיל אותה.
3. אסרטיביות – אגש לקולגה ואגיד לה שאוכל להתפנות למשימה בעוד שבוע.
ככל שתתרגלי את השלבים הנ״ל, לאט לאט הבחירות שלך תהיינה מהותיות יותר. תגלי שגם כשאת פועלת מהמניעים שלך, את עדיין אהובה ומקובלת.
הצורך לעצמי אמיתי הוא חיוני. עצמי אמיתי יגרום לך לאהוב את מי שאת. לקבל את עצמך. להיות שלמה יותר. הזכות לבחור ולהיות צמודה לרצונות שלך יעלו את קרנך בעיני עצמך, וממילא בעיני הסביבה..
קל לנו בהרבה לחתור לשינויים בסביבה, מאשר לעשות שינוי בתוכנו. שינוי בחוץ לא תמיד אפשרי, וגם אם כן הוא יהיה נקודתי. לעומת זאת, שינוי פנימי ילך איתנו לכל מקום, והלוואי שלטווח הרחוק.
כשתרגישי שלמה יותר עם מי שאת, תרגישי שאת במקום הנכון. לכל מקום שתלכי תביאי את עצמך. ככל שתרגישי טוב יותר, זה לא המקום או הסביבה שיקבעו אם תרגישי טוב יותר
מאחלת לך לבחור נכון. להתחבר חזרה למי שאת.
בהצלחה,
דבורה.
דלג לתוכן
