The Butterfly Button
אני בתקופה מבולבלת

שאלה מקטגוריה:

היי אני בת 18 וחצי תלמידה. מאז שסיימתי תיכון מאד ירדתי בלימודים, כמה פעמים כבר שלחו אותי הביתה בגלל שלטענת המנהלת אני מתלבש לא מספיק צנוע וממרידה בנות נוספות. אני לא כל כך מבינה מה היא רוצה ממני כי אני לא מתלבשת בעייתי יותר מבנות אחרות שהיא לא אומרת להן כלום וזה גרם לי לשנוא את הסמינר ולרדת בלימודים וזה גם גורם למתחים ביני לבין ההורים שלי שרגילים שאחיות שלי הגדולות הוציאו ציונים גבוהים מאד ולא מבינים מה קרה לי פתאום. סוג של תחושת אכזבה שאני עושה להם וזה גורר המון ויכוחים וחיכוחים ביני לבין אמא ואבא שלי.
לפני חודשיים חברה שלי מהכיתה סיפרה לי שיש לה חבר בחור ישיבה והציעה לי להכיר את חבר שלו גם מאותה ישיבה. בהתחלה לא רציתי אבל איך שהוא פתאום הסכמתי והתחלנו לדבר בטלפון. מאז זה נמשך שעות שעות וזה נתן לי הרגשה טובה והתחלתי יותר לחייך פתאום וללמוד יותר טוב ולחזור לעצמי. אז כמובן שאמא שלי אמרה שזה בגלל ההערות שלה שאיפסו אותי פתאום. העדפתי לא להתווכח שוב וסתמתי.
אחרי חודש שדיברנו בטלפון נפגשנו פעם אחת במקום נידח ואיכשהו קרה שהתקרבנו יותר ממה שמותר.. ונכנסתי לשוק כי זה משהו שלא הייתי רגילה וכשחזרתי הביתה התחלתי להתחרט על זה. מז דיברנו כמה פעמים ופתאום אמא שלי שמעה את זה ואז היא קראה לי יום אחד ולקחה אותי למסעדה ודיברה איתי על זה שלא כדאי לי להרוס את העתיד של ושהיא מצטערת שהיא העירה לי הרבה וגם שאם הוא בחור ישיבה שמדבר עם בנות אז הוא לא בחור טוב בשבילי ואז החלטתי שאני נפרדת ממנו.
חודש שלם החזקתי בזה אבל הוא כל הזמן ביקש לחזור וגם לי היה מאד קשה בלעדיו כי אהבתי אותו וגם שוב נכנסתי לדיכאון וירדתי בלימודים שוב אז אחרי חודש נשברתי וחזרתי לדבר איתו. אנחנו בקשר שוב כבר שלושה שבועות ואני ממש לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני אוהבת אותו ורוצה אותו וזה גם עושה לי טוב במצב רוח ובלימודים ובחיים בכללי ומצד שני אני לא רוצה קשר אסור כי אני ילדה טובה בדרך כלל ולא רוצה להרוס לי את העתיד…
מה אני יכולה לעשות עם זה? ואם להיפרד אז איך לחזור לשגרה בלימודים בלי חיכוכים עם המנהלת והמורות ובלי דיכאון?

תשובה:

נערה יקרה,

 

החיות מבעבעת מכתיבתך,

ואני חוגגת איתך את קיומה!

כי הרגשות הסוערים, חיפוש הקשר האינטימי, הרצון לחיות נכון- כל אלו הם נביעה של טוב בתוכך,

ומה שנותר הוא לעשות סדר ולנתב כל דבר לאפיק חיובי.

 

החיים שלך הם מקשה אחת של עלילה מורכבת. אך על מנת להבהיר את הנקודות, אחלק את שאלתך לשתי נושאים עיקריים שצפו לי תוך כדי מחשבה (רבה!) על הדברים שכתבת:

1. אני מול גורמי סמכות (ביה”ס, הורים)

2. אהבה וקשר 

 

יחודיות מול כניעה לסמכות

את מתארת ריחוק רגשי ואפילו שנאה למסגרת ונתק מהלימודים בעקבות סימון ויחס שלילי כלפייך. התחושה הזו, שמסתכלים רק על החיצוניות וגם שם- מסמנים אותי יותר מאחרות, הינה מקוממת. התגובה שלך מובנת כל כך! לא זו בלבד, אלא ההתקוממות שלך מעידה על מנגנונים בריאים; את מזהה כשיש כשל בזיהוי האישיות שלך, ונזעקת כאשר יש חוסר התאמה והפחתה.

מלבד תחושת ההשפלה, נשמע שגם הרגשת איום על הביטוי האישי שלך. כלומר: הביטוי של הייחודיות שלנו הוא גם דרך אלמנטים חיצוניים כמו סגנון דיבור, שפת גוף, בגדים, שיער, ותכשיטים. מחקרים מראים כיצד התנהלות חיצונית משפיעה על תחושת הזהות, או במילותיו של ספר החינוך: אחר המעשים נמשכים הלבבות. למשל, קיימים מחקרים מרתקים כיצד השיפוט של אנשים והתנהגותם הינה מושפעת מסגנון דיבור. (תוכלי להעמיק במחקריה של Elisabeth Loftus)

אין ספק שבניית זהות אישית הינה חלק משמעותי מהתפתחותה של כל נערה. לשם כך עומדים לרשותך המנגנונים של קבוצת השתייכות, סגנון לבוש ודיבור. את היית בתהליך בנית הזהות באופן שהרגיש לך נכון, אבל חומרי הגלם שאיתם פעלת הפכו לגל מפולת. 

את נפגעת מהתגובות של מקורות הסמכות, ושואלת בכאב: מהיכן אשאב כוחות? מי יעזור לי? ואיך אוכל לסדר את האבנים מחדש? 

כקצה חוט של תשובה, אנסה לשרטט קווי תכנית:

– במקרים שבהם הביטוי האישי עולה בקנה אחד עם ציפיות המסגרת, אין סתירת בנין והכל מסותת. הדרך הזו פשוטה וחלקה יותר, ועליה אנו מתפללים “אל תביאנו לידי ניסיון”. אבל יש בה חיסרון- היא לוקה בשלמותה. היא חסרת בירור נוקב שמגיע רק מתוך ההכרח לבחור בערכים היקרים לך, כקנין אישי שלך.

– כאשר ישנה התנגשות בין הביטוי האישי למסגרת- אני מציעה ‘הפרדת רשויות’. הפרידי בין הלבוש שאת בוחרת לפי הפרמטרים האישיים שלך כמו הסגנון, האורך הראוי וכו’, לבין פרמטרים שהם תקנון של מסגרת הלימודים. 

תארי לעצמך למשל מקום עבודה בו היו דורשים לענוד צמיד תכלת על פרק יד שמאל, וכל העובדים היו נדרשים לכך גם מעבר לשעות העבודה. אם היית בוחרת לעבוד במסגרת הזו- היית מקבלת את גזר דין הצמיד כחלק מהתפקוד במסגרת הזו.

כך גם התקנון- יש בו מן הצניעות, ויש בו גם רצון לאחד את כל הבנות בסגנון מסוים,  ללא קשר לצניעות עצמה אלא כמזהה השתייכות.

אנא אל תביני מדברי שאני קוראת לבטל את התקנון,

או לבטל את רצונך.

אני מציעה לך למצוא שלום.

כדי להגיע לאיזון הנכון, יהיה עלייך להכיר את עצמך מעט יותר. בהמשך התשובה אציע דרך להתכוונן פנימה.

 

אהבה וקשר

מעבר לקודים חברתיים והתנהגותיים, קבוצת השייכות נותנת מענה של קשר ותמיכה. 

כל אדם זקוק לאהבה וקשר. הקשר הראשוני הוא בין התינוק להוריו. קשר זה מתעבה והופך להיות הקשר בין ה”אני הבוגר” שבך לבין ה”ילד הקטן” שבתוכך. ברמה אידיאלית, האדם משקף בתוכו את היחס הנכון שבין הורים לילדים ושבין הבורא לנבראיו. 

כשאת מתחברת לעצמך, את בעצם מתחברת לדמות תבניתו של האור האלוקי. כלומר: כשאת מכוונת לרצון הפנימי שלך ופועלת משם, את מחוברת אוטומטית למקור של אהבה וקשר- עם הדמות הכי משמעותית בחייך: הנשמה שלך.

כשאת מרוחקת מהזהות שלך, את יותר זקוקה לקשר חיצוני שיהדהד את הפנימיות. כפי שפירטתי בפסקה הקודמת, הבגדים והקשר החיצוני הם חלק מהזהות- מבטאים אותה וגם מחלחלים אליה.

אין לי ספק שבקשר עם הבחור את מוצאת משהו שמהדהד רצון פנימי שלך. אולי רצון שמישהו יראה אותך? ירעיף עלייך טוב? יתן לך משהו שאף אחד אחר לא נתן?

אולי חצי נשמתך כבר רוצה לפגוש את החצי השני שלה? זכרי שאת בגיל שבו המערכת כולה (הורמונלית, פסיכולוגית, פזיולוגית) מתכוננת לקראת קשר עם חצי נשמתך! כל המנגנונים מתקתקים שמתקרב עת דודים, והם יוצרים צורך ומשיכה גדולה לקשר אינטימי.

מאד מובן שאת מרגישה חיות בקשר הזה, כי הוא לכאורה ממלא צורך אמיתי שלך. 

מובן גם שכאשר הצורך אינו מתממש, התגובה הרגשית היא כעס, התנתקות, מרדנות, התכנסות ותלות.

לכן, את חייבת ללבן את הסוגיה העצמית הזו, להבין את השורש!

כשתלמדי להקשיב וליצור אהבה וחיבור של שלום בין החלקים שבתוכך- את תהיי הרבה פחות תלויה במילוי הצרכים מבחוץ. את תוכלי לשמר את אנרגיות האינטימיות שלך לקשר זוגי של אמת.

כשתהיי מחוברת למי שאת באמת, את תזהי ולא תפלי למלכודות! את תדעי להתרחק מבורות נשברים של בחורים שרק רואים בך אובייקט (!!!), ולא חושבים כלל, בלשון המעטה, על טובתך היום ולעתיד.

כשתהיי מחוברת לפנימיות ולזהות האמיתית שלך, את תוכלי להמשיך ללמוד ולהצליח פשוט משום שאת חפצה בכך. את תהיי פחות מושפעת רגשית ממחוות שנראות כמילוי צורך אמיתי. את תפעלי מתוך עוגן של רצון עצמי, ולא נתונה לתגובות אוטומטיות. 

את תוכלי למצוא דרך לחתוך את הקשר עם הבחור באופן שאינו משתמע לשתי פנים. 

 

דיאלוג פנימי

כעת אציע לך כיוון לחיבור לעצמך, דרך התבוננות פנימית. תוכלי לבצע את המסע הזה בכתיבה חופשית, בציור או בדמיון. 

קראי את ההוראות, קבעי לך פגישה עם עצמך, ותשמחי על ההזדמנות לפגוש את האדם הכי יקר בעולמך- את עצמך.

 

שבי או שכבי במקום שקט. 

הוציאי אויר לאט, שימי לב לנשימות.

אויר נקי נכנס, אויר פחות נקי יוצא.

אויר נקי נכנס, אויר פחות נקי יוצא.

דמייני גל של רפיון עובר על כולך- מהראש ועד כפות הרגליים.

ראי מקור אור עליון עובר ממעל לראשוך אל תוך הגוף, ממלא את הכל באור, ומסלק כל מה שמיותר לך כרגע.

תני לעצמך רשות להכנס פנימה, לתוכך.

 

ראי את ‘הקטנה’. זו שרוצה וצריכה דברים, זו שכועסת ומתעצבת כשהיא לא מקבלת את שבקשה.

איך היא נראית? מה הפנים שלה מביעות כרגע? איפה בתוכך או סביבך היא ממוקמת? מהי צורת הדיבור שלה?

אם היו לה מילים, מה היא אומרת או רוצה לומר?

 

כעת שימי לב ל’גדולה’. זו שיודעת מה נכון ומה לא, זו שיש לה ערכים ואידיאלים. היא יודעת לכוון את הקטנה ולתת לה את צרכיה.

איך היא נראית? מהי הבעת הפנים שלה כרגע? איפה בתוכך או סביבך היא ממוקמת? 

אם היו לה מילים, מה היא אומרת או רוצה לומר?

מה חשוב לה? למה היא זקוקה?

 

אפשרי להן לשוחח ביניהן. הקשיבי לכל אחת. מה הקטנה אומרת, מה הגדולה משיבה. הן יכולות לשוחח במילים, או להביע בכל דרך אחרת ככל שהן רוצות.

אפשרי לשיח לזרום, את רק מקשיבה ומאפשרת את השיח הזה במקום הבטוח והשקט שלך.

 

* * 

אני מודעת לכך שהצעתי לך עבודה טיפולית ללא מפגש טיפולי, וזה עלול להיות מורכב מדי. אינני מכירה אותך, ובהצעה הזו לקחתי סיכון שאולי הכיוון הזה לא מתאים לך.

יחד עם זאת, רציתי לתת לך מתנה של הזדמנות להכיר את עצמך. כי אין עוד אחת כמוך בעולם, וגם לא תהיה. ומגיע לנשמה ייחודית כשלך לפעול בעולם ולקבל החלטות מתוך הכרה עצמית, בתגובות מעוגנות לכל מה שהחיים מזמנים לך. את תוכלי לקבל החלטות מבלי חיכוכים עם גורמי הסמכות ומבלי להכנס לדיכאון. 

התבונה שלך תאפשר לך לשקול ולפעול מתוך עוגן לרצונות האמיתיים שלך.

את גם תוכלי לפנות לעזרה מתוך חוסן של מי שיודעת שהיהלומים מתחבאים מתחת למפולת אבנים.

 

אני מאחלת שהילדה הטובה שאת תאיר ותכוון אותך, ברוך ובאהבה.

מתפללת איתך שהעתיד שלך יהיה בנוי מאבני המקום הקדוש שבו את נוכחת היום, ובכל רגע מחדש,

מתוך הכרה שהערעור בא אך ורק לעורר, 

והצרה היא צוהר להרבה מאד אור.

 

אשמח לכוון ולסייע ככל שאוכל,

ולא מוותרת על חיבוק אלייך-

נערה שמתעקשת לחיות טוב, באמת!

 

שפרה

 

smw.wohl@gmail.com

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. כקוראת מהצד…התרגשתי נורא !
    אני בטוחה שהנערה המדהימה הזאת-כל כך תתחבר למילים שלך שפרה,כתבת כל כך מהלב,שזה מחבר ממש.
    כל מילה,החיבור עם עצמה,המילים האלו …מחזקות מאוד.

  2. היי שיפרה ! אני רוצה לשתף אותך גם..
    כשאני הייתי בישיבה.. הכרתי מישהי בדרך לא דרך גם היא למדה בסמינר וזה היה נהדר.. היינו מדברים שעות ! והיה לי את כל הסיבות לרצות להישאר איתה.. יום אחד.. אחד החברים הטובים שלי הלך ומעצמו החליט להלשין עליי ל”משיב” מי שעונה על שאלות/סוגיות הלכתיות וכדו’ בזמן הלימוד בבית המדרש.. הוא (המשיב) בן אדם חכם ופיקח מאוד ! קרא לי אליו בלי לחשוב פעמיים.. והתחיל לדבר איתי.. ולספר לי שאישתו מורה.. ודיבר איתי מעניין בנות סמינר.. ולבסוף אמר לי : “אותה נערה שהכרת, היא מבית חרדי, זה נהדר ! אבל אם היא פרצה גדר, מהדרך המשפחתית שלה.. להורים שגידלו אותה.. מה הסבירות שהיא לא תעשה כך ג”כ לך ?!” המשפט הזה והחשיבה הזאת.. מלווה אותי עד היום ! בכל מיני לבטים למיניהם בחיים.. שה’ יצליח אותך ! וימלא לך את הלב בשמחה יותר טוב מכל גבר שבעולם ! בהצלחה ! 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
אני מיותר בעולם?
נהנתי מאוד לקרוא את תשובותיכם המחכימות והמפורטות ואף למדתי מהן. מציגה את שאלתי בפשטות בלי הקדמות. אני לא רואה את עצמי ייחודית או משמעותית בשום תחום. לא הקמתי משפחה. אין לי הרבה קשרים משמעותיים. העבודה שלי די טכנית. גם בעבודת ה’ אני בינונית. בנוסף יש לי התמודדויות וקשיים (כמו לכולם)....
לקראת שידוכים ויש לי רק בחור אחד בראש...
קודם כל תודה רבה על אתר מדהים!! באמת מקום שיכול להכיל לב זה דבר מאד חשוב אז תודה לכם!! רציתי לשתף ולשאול על משהו.. האמת אני לא יודעת מאיפה להתחיל כי זה סיפור שמתפרס על כמה שנים טובות אבל אנסה בקצרה. לפני בערך 4 שנים… לא יודעת איך להגדיר את...
הייתי מתפרץ ורומס את אשתי- יש לנו סיכוי?
אני נשוי שנתיים וחצי . מהתסכול ומהרגשת חוסר עניין מצידי כל חודש בערך אני מתפרץ מקלל קללות קשות וממש פוגע ורומס את אשתי. אפילו כשאני צודק אני בסוף מבקש סליחה כי הגבתי בצורה קיצונית. משטרה הייתה מעורבת כמה ועמה פעמים בפעם האחרונה אשתי פשוט נסגרה אליי ללא כל יחס ודורשת...
אני פשוט אדישה. תעשו לי סדר בראש...
אני אשמח לעזרה, אם זה אפשרי לך, זה תקופה קשה לכולם, אני מנסה למצוא את עצמי, מה להרגיש ומה לעשות, אני כמו שאני מכירה את עצמי נוטה לאדישות בכל מיני מצבים מורכבים, אבל עכשיו אני ממש מרגישה רע עם עצמי למה אני אדישה, למה לא כואב לי מספיק? ועוד דבר...
חרדה מהמלחמה! מה יהיה???
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי כל המצב פה בישראל כל החג שמענו עידכונים על מה שקורה ולא רציתי להאמין ושיצא החג וראיתי מה קורה נכנסתי להלם איך דבר זה קורה?? אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי הכל לא ברור אני פוחדת ממה שיקרה מחר החוסר וודאות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן