דלג לתוכן
שלום,
חזרתי בתשובה לפני כמה שנים,
הייתי הולך לשיעורי תורה ולאט לאט התקרבתי לדת יותר ויותר..
יצא לי גם תקופה ללמוד בישיבה.
כבר תקופה ארוכה יש לי ספקות באמונה, שאני אומר תקופה ארוכה אני מתכוון לכמה שנים..
במשך כל הזמן הזה ניסיתי לברר את האמת ולקבל תשובות על השאלות שלי, אם זה על ידי התייעצות עם רבנים, קריאת חומרים בנושאים שקשורים, ספרים, אפילו יצא לי להיות בסמינר..
הגעתי לשתי מסקנות עיקריות בזמן החיפוש שלי אחר האמת:
1. קשה מאוד להכריע מה נכון- אפשר להפריך כמעט כל טענה של כל צד עם טענות רציונליאות.
2. זה נראה לי בלתי אפשרי להיות אובייקטיבי במצב הזה.. שהרי ההכרעה הזאת אמורה לקבוע מה יהיה הלך החיים שעל פיו אני אלך, לכן זה הופך את ההכרעה לעוד יותר קשה , כיוון שתציד עולה בי המחשבה שאני רוצה להכריע לכיוון מסויים כי יותר נוח לי בו ולא בגלל שזה מה שנראה לי הכי אמיתי ונכון.
יוצא שאני במצב קצת(אפילו מאוד) תקוע בחיים.. אני רוצה כבר להכריע איזה חיים אחיה, איזה בית אני אקים, עם איזה אישה אני רוצה להתחתן, איך לחנך את הילדים שלי..
ואני פשוט מרגיש שאני לא מסוגל להכריע.
עכשיו, אני באמת מרגיש שיהיה לי מאוד קשה להמשיך לשמור תורה ומצוות כל החיים, לא שאני סובל מזה או משהו, אני פשוט מרגיש שאני קצת מרמה את עצמי, כלומר שאני באמת חושב לעומק למה אני עושה את זה, למה אני לומד תורה?? אני שומר שבת?? למה לחנך את הילדים שלי לשמירת תורה ומצוות(מתי שיהיו)? אני לא מרגיש שאני יכול לענות לעצמי תשובה אמיתית שתתן לי להרגיש שיש לי סבה טובה.
אני לא יכול לומר שאין לי בכלל אמונה, אני כן מאמין שיש בורא לעולם ושהוא משגיח, שיש איזה תכלית לבריאה(לא דברים שברורים לי במאה אחוז , יותר משהו אינטואיטיבי ומבוסס על נסיון החיים שלי),
אבל לגבי תורה משמיים אני מאוד מסופק, קשה לבוא ולהכריע שלא.. כי לכל טענה יכול לבוא תרוץ סביר.. אבל אני לא מרגיש שיש הוכחות מספקות לכך.
מצד שני, החילוניות בודאי לא מספקת לי תשובה, רק ששם לפחות אני לא אצטרך לפעול בשם איזה שהיא אמונה שלא קיימת בי ואולי פחות דברים יציקו לי מבפנים( ואולי לא..).
עוד משהוא שקצת מפריע לי להחליט, שזה משהו שהזכרתי קודם, הוא החוסר אובייקטיביות שלי. יש בי איזה צד שרוצה להשאר בדת(אני בכוונה לא מזכיר איזשהו זרם ביהדות.. כי אין לזה נפקא מינה כ"כ) בגלל הפחד מההתמודדות עם ההשלכות של עזיבת הדת, התמודדות עם שינוי גדול בחיים, פחד ממה שיגידו(אני יודע שזה דפוק אבל זה מה שאני מרגיש) , החלפת חברה, וגם פחד כזה שאם אחר כך אני אחליט שאני רוצה לחזור לדת הרבה דלתות יסגרו לי בעקבות המהלך הזה..
לסיכום אני עכשיו בצומת דרכים חשובה בחיים , אני רוצה לקחת את ההחלטה הנכונה , החלטה שאני ארגיש שלם איתה , החלטה שלא באה מפחד ממשהו אלא החלטה אמיתית ..
אני אשמח לשמוע מה דעתכם בעניין..
דרך אגב כל הכבוד לכם על מה שאתם עושים.. פשוט עבודת קודש.
