מצד אחד אני רוצה להאמין שיש בורא לעולם כי זה נותן לי מקום בטוח ונוח וחיבור למקום שמימי ומצד שני אני לא מצליחה להאמין, כל השאלות האלה בלבלו אותי ואני אפילו לא חשה בליבי שהוא קיים. עכשיו, כשאני תלושה הכל נראה לי חסר טעם, אין לי תכלית ואני חיה בעולם...
שנים הייתי שקועה בבוץ ב"ה כעת גדלתי אני בת 22 לומדת עבודה סוציאלית ומנסה לשקם את חיי. אני רוצה להיות שומרת מצוות אבל מסוג שונה מבית הורי שאני מרגישה ש-לי זה לא מתאים הדרך הזו. אבל איך אני מוצאת עכשיו שידוך? יש לי רתיעה מגברים בגלל מה שעברתי אבל בסופו...
אני "חוזר בשאלה" אני בא מקהילה מאוד סגורה בציבור החרדי, ובגלל דברים שעברתי כנראה, איבדתי את האמונה באלוהים. עכשיו, ברור לי שאי אפשר להוכיח לוגית שיש אלוהים, והתחושה הכללית שלי היא שזה סיכוי נמוך שיש מישהו שברא את העולם, אבל הלב שלי (מידי פעם) מתגעגע לתחושת האמונה, התחושה שיש מישהו...
אני מרגיש בתחושה שלי שאלוקים הוא סוג של סמכות, שכועסת ומכריחה אותי לעשות כל מיני דברים לא ברורים לי עד הסוף,וכל הילדות שלי בשביל להיות 'ילד טוב' הכרחתי את עצמי עם כל מיני 'מוסר' לעשות מצוות ולא לעשות עבירות, כשגדלתי הרגשתי מיאוס בזה גם בגלל שמסיבה מסוימת לא הלך לי...
אני סובל מחרדות כל הזמן לא יודע מה לעשות עם החיים שלי לפעמים אני מרגיש שאני משתגע אני גם לא מרגיש טוב הרבה זמן ובגלל זה אני לא מצליח להתפלל כמו שצריך אבל אני מתפלל כל הזמן ומדבר עם השם ואני לא מרגיש שהוא עוזר לי אני יודע שאסור להגיד...
אני היום במצב נתון נכון לעכשיו כבר לא מאמין בכלל יודע שהוא קיים אבל זה לא מעניין אותי .. ויש אנשים שיותר גרועים ממני באמונה בעבירות במה לו ונראה שהולך להם יותר - אני יודע שהדשא של השני ירוק יותר אבל פה זה אמונה נכון יכול להיות שפעם הוא עשה...
אני בן 18 יוצאתי מישיבות חרדיות בעבר.. כרגע אני מבולבל בעולם שלי בלי שום דרך כלשהי ויש לי התלבטות .. יש לי אפשרות להתחיל ללמוד בישיבה דתית לאומית או להתחיל לעבוד ולצאת לחיים מה שנקרא ? מה הדבר הנכון לעשות ?
תמיד הייתי שומרת תורה ומצוות באדיקות עשיתי דברים שלא ביקשו ממני אפילו ולפעמים כעסתי על הורי שהם לא מספיק דתים אבל בתקופה האחרונה החלו לבוא לי שאלות... אולי זה בגלל שהכרתי יותר את משפחתי וראיתי שהחיים שלהם אולי יותר טובים או אולי בגלל שהתחלתי לחשוב באמת על הדברים... פתאום נראה...
ש לי הרבה ספקות ושאלות. אני מגיע למצבים שאני רוצה להוריד את הכיפה ולחיות חיים חילוניים. תמיד יש את המצפון הזה שבמהלך השנים הדת מחדירה באדם. אם זה לקום בבוקר לתפילה, לפספס תפילין, לשמור נגיעה,שמירת הברית וכו'. עצם קיומו של המצפון הזה לא מוכיח שהאדם רוצה להתקרב לה' או כל...