תודה רבה על האתר והשובות המדויקות, זה ממש ממש עוזר לי!
יש לי שאלה אבל לפני כן אתן קצת רקע שיעזור בהבנתה.
אני בחורה רווקה בת 26,
חונכתי בדרך חרדית.
חינכו אותי על חשיבות של אמונת חכמים וכמה חשוב לשמוע לדעת הגדולים. חינכו אותי שיש רק דרך אחת ברורה- דרך של חרדית קלאסית. דרך חינוך היתה די טוטאלית , שחור לבן כזה, צדיקים ואנשים מסכנים שתועים. אני לא מבקרת יכול להיות שזה מה שמתאים לצעירים (?).
אציין כי בבית היינו יותר פתוחים (סרטים , ספרות גויה וכו'- תמיד עד כמה 'נקי' שאפשר) ולא הסכימו תמיד עם החינוך הזה אבל בגדול הקו בבית שלי היה חרדי פתוח.
כשגדלתי, באמת קצת נפתחתי, השתניתי אך תמיד הגדרתי את עצמי כחרדית. אולם, תמיד היתה לי נטיה של לבדוק מהי האמת 'שלי', מה מתאים לי, עם איזה גדרים אני מסכימה וכו'.
העינין הוא שאני בתקופת שידוכים ויוצאת עם בחורי ישיבות או בוגרי ישיבות כולם חרדים. שמתי לב בזמן האחרון שממש קשה לי הרעיון של להתחייב לשמור על דרך מסויימת בחיים- במיוחד הדרך החרדית. היא נראית לי נוקשה מידי, צריך להצמד מידי לכללים שלא תמיד יש להם הסבר הגיוני רק כדי להשתייך לחברה כזו. מה שאני יכולה להגיד זה שאני רוצה להתקדם וכן לבחור בהמשך בדרך דומה לחרדים אבל לא בטוח זה ייכנס במשבצת הזו. אני כן בוחרת לעבוד את ה' אבל ממש יש לי התנגדות פנימית וחרדה בלבחור להיכנס לדרך מסוימת. יותר רוצה להקשיב לעצמי, לבדוק אם מתאים לי מבחינה רוחנית לנהוג בצורה מסוימת. חשוב לי לא לשקר לעצמי לגבי הרמה הרוחנית שלי ולנהוג בדרך מסויימת כי כולם ככה וצריך לעשות את זה כי אחרת זה לא חרדי.
אני מרגישה שזה יכול להיות מכשול קצת לא לדעת לאיזה דרך אני פונה כשאני רוצה לבחור בן זוג, במיוחד שבחורי ישיבות זה מאיים עליהם כשאני אומרת ומשקפת את זה. האם נראה לכם שבחור חרדי (לומד/עובד) לא מתאים לי? ואם כן זה אומר שאני צריכה לבחור דרך אחרת ?
ויש עוד משהו שמטריד אותי זה הפוסקים וגדולי התורה שבראש שלי חייבים ללכת לפי מה שהם אומרים, רק שאני מרגישה רחוקה מאוד מהדברים שהם אומרים (אסור סמארטפון, אסור סרטים , גדרים של צניעות וכו'). ושוב אני לא מצליחה להכיל את זה שאני לא עושה כפי מה שאמורים לעשות. אני אמיתית מידי וקשה לי כי אני מרגישה שזו לא התפיסה שלי בחיים, אני כן מרגישה שנכון להיות מאוזן יותר. לקבל את התרבות המערבית בביקורת גדולה מאוד אבל לדעת במובן מסויים על קיומה ולהכיר בה.
זו גם אחת הסיבות שאני חושבת לעצמי שאולי לא מתאים לי להיות חרדית ולבנות בית עם בחור חרדי?
משהו חשוב לפני שאתם עונים 🙂 אציין כי בתקופה אחרונה ממש עצרתי כדי לבדוק האם הפתיחות שלי נובעת מהשפעות חיצוניות של חברה בעבודה חילונית ושהייה בסביבה חילונית רוב הזמן. ניסיתי בתקופה הזו להשתנות ולהיות יותר חרדית בהגדרתי (דוגמא: לבדוק מקומות עבודה חרדים, לנסות להפסיק להסתכל בתוכניות חילוניות, להתלבש יותר בצניעות..)אחרי כמה חודשים הגעתי להסכמה עם עצמי שכרגע זה לא דרך שמתאימה לי, זה לא עשה לי טוב לנפש שלי, הרגשתי חנוקה, בלי יכולת בחירה בכלל ודעות משל עצמי, ובקיצור ממש לא אני. הגעתי להבנה (מקווה שנכונה) שהפתיחות הזו יותר נובעת ממי שאני כרגע וניסיתי לקבל את המציאות של עצמי כמו שאני לרגע, בלי להרגיש חיוב להשתנות. פשוט קיבלתי על עצמי את מי שאני ומהמקום הזה מקווה להמשיך ולהשתנות לטובה אך בלי לחץ ובלי להרגיש חייבת ולהיכנס לכללים מסוימים כדי להקרא חרדית.
מקווה שהארה הזו עזרה לחידוד השאלות
ממש מודה לכם, כל כך מרגיע לדעת שאקבל תשובות על שאלות שמטרידות 🙂
תגובה אחת
התשובה הכי יפה שראיתי באתר!