שואל יקר ואהוב.
קראתי את דבריך, ולא יכולתי שלא להתפעל מהבגרות שלך.
בגיל צעיר ממש, כבר התמודדת עם הכאב של אחיך ושאר הקשיים שהיו כרוכים בזה. זו לא התמודדות פשוטה.
העובדה שחשבת שהוריך טועים בשיקוליהם, וניסית לשנות את דעתם, הוסיפה כנראה לזה לא מעט קושי.
זה בהחלט נדיר שבחור בגיל כה צעיר לוקח אחריות שכזו, והעובדה שאתה עשית זאת, מעידה עליך כי אתה בחור בוגר, ואחראי מאוד.
הרוחות הנושבות ממילותיך הם רוחות של עייפות ותסכול.
חווית זמנים ארוכים מאוד של אכזבות וקשיים מהשידוך של אחיך, וכעת עייפת.
עייפת מלחפש שידוך, ועייפת מהאכזבות שאתה סבור שבהכרח כרוכים בזה.
חווית מציאת השידוך נראית בעיניך כדרך קשה ומייסרת, דרך חתחתים מלאה בקוצים ודרדרים.
זו תופעה מקובלת מאוד. באופן טבעי אדם שעבר חוויה קשה בדבר כלשהו, צפוי לפתח לגביו יחס שלילי ומסתייג.
זה הגיוני שהחוויות הלא פשוטות שעברת בענייני שידוכים, גורמות לך להסתייגות וחשש מלהיכנס בעצמך שוב לתוך אותו גוב אריות צפוי.
אבל ברצוני לתת לך זווית הסתכלות שונה על הנושא, שעשויה אולי להקל עליך את מציאת השידוך, ולהפוך את התקופה הזו ממייסרת – למייסדת.
תקופת השידוכים היא בהחלט תקופה לא פשוטה. זו תקופה בה אנו מחפשים את החצי שלנו, וזה אכן לא דבר קל. מציאת השידוך שלנו הוא תהליך שדורש מאיתנו לעבור מסע פנימי. מסע אל תוך עצמנו.
בשביל להבין מיהו החצי שלנו, עלינו לדעת קודם כל מי בכלל אנחנו, מה האופי שלנו, מה הם החולשות שלנו, ומה הם החוזקות שלנו.
אחרי שאנו מבינים מי אנחנו, עלינו להבין מי צריכה להיות החצי השני שלנו, כדי שתהלום אותנו, ותהווה השלמה ראויה לאישיותנו, שתוכל להתמזג לכדי ישות אחת שלמה והרמונית.
זה בהחלט לא דבר קל. אינני חושב שתקופת השידוכים הינה תקופה קלה או פשוטה.
אך עליך לדעת שלמרות שהמסע אל השידוך הוא מסע מורכב, הוא גם מסע מרהיב, מסע של גילוי פנימי.
העובדה כי עליך לבחור בת זוג שעמה אתה רוצה לחלוק את כל חייך, מציגה בפניך בפעם הראשונה ואולי היחידה בחיים, את ההכרח לשאול את עצמך שאלות שאולי לעולם לא העזת לשאול.
מי הוא אני באמת? מה הם שאיפותיי? איזה סוג בית ארצה להקים? ירא שמים יותר או פחות?
ישנם כל כך הרבה שאלות ובירורים שאתה עושה עם עצמך בתקופת השידוכים, וזה עשוי לשנות את כל האופן בו אתה רואה אתה העולם.
חיינו מתנהלים להם לרוב כבסרט נא, ואיננו מוצאים את הפנאי לעצור לזמן מה, ולשאול את עצמנו שאלות מהותיות. מהם ערכינו? האם אנו מתנהלים לאור הערכים בהם אנו מאמינים? אם לא, כיצד ניתן לשנות זאת?
תקופת השידוכים למרות היותה תקופה מורכבת, היא צופנת בחובה פוטנציאל אדיר מאין כמוהו.
זו תקופה בה אתה מכווין לאן פניך מועדות. כיצד ייראה ביתך לעתיד, ועל פי אלו ערכים הוא יתנהל.
זו הזדמנות נדירה ביותר, שככל הנראה לא תשוב יותר לעולם.
אתה בהחלט חווה קושי לא פשוט. התקופה בה אחותך ניסתה למצוא שידוך, הותירה בך את רשמיה.
החוויה המצטיירת בפניך של תקופת השידוכים, היא חוויה של כאב וחוסר אונים.
אך אתה יכול להסתכל גם אחרת. אתה יכול לראות את היופי ואת הבנייה שמתרחשת לה כעת.
אמנם השידוך כעת נראה כמתמהמה, ואתה חרד ודואג מתי כבר תמצא את בת זוגך. אך דע לך שואל יקר. שהשידוך בוודאי בא יבוא.
האיכות והבגרות בהם ניחנת ניכרים היטב, מבין מילותיך. אין לי ספק כי מחכה לך משמיים שידוך ראוי ואיכותי כפי ערכך.
ולכן, הצעתי לך איפה, כי תנסה למקד את תשומת ליבך, פחות בחרדה ממציאת הזיווג, ויותר באיסוף של המתנות המופלאות שפזורים להם בשפע בתקופה זו.
נסה לחשוב, מי אתה, איזה בית תרצה להקים, מהו סולם הערכים שלך שעל פיו אתה בורר את ההצעות שלך.
ההתמקדות בזה צפויה בעז"ה לגרום לך לצמוח בתקופה הזו, ולא לקמול.
הזמן הנמשך עד למציאת השידוך המיוחל, לא יעבור בקמילה ותסכול, אלא להיפך. בבנייה והתבוננות פנימית.
בנוסף. ככל שיוגדר לך באופן ברור יותר מהם ערכיך, ומה בדיוק אתה מחפש, צפויה בעז"ה תפנית חיובית נוספת.
גם החרדה מלהיפגש תרד אט אט.
כשתדע היטב מי אתה ומה בדיוק אתה מחפש, הפחד מפגישות יפוג. היעד אליו אתה שואף יהיה ברור מאוד, ויהיה לך קל הרבה יותר מלהיפגש. זה לא יהיה מפגש טעון ריגשית. זו תהיה פגישה עניינית מאוד, ונטולת משקעים.
מעריך אותך מאוד, ומזמין אותך לשוב ולהתייעץ ולשוחח בכל עת שתחפוץ.
דניאל אברהם.
תגובה אחת
רציתי להוסיף – אולי טיפה בוטה אז סליחה מראש אבל אל תוריד/תשבור שידוך על שטויות. אם זה דברים חשובים (חשובים לך) כמובן תשקול היטב וכו' אבל אם זה שטויות אל תוריד. אולי גם עדיף שתסגר עם עצמך מה בדיוק אתה מחפש ולעבוד על המוכנות שלך לשידוכים ונישואין וזוגיות לפני שאתה ממשיך להיפגש. אני למשל נפגשתי בתור בחור צעיר הרבה ולא באמת הייתי מוכן לזה וחששתי להתחתן ואז הורדתי המון בחורות מקסימות על שטויות (כמו שתיארת). אח"כ התבגרתי והרגשתי מוכן יותר אבל אז כבר הציעו לי הצעות הרבה פחות טובות ובסוף התפשרתי על דבר די משמעותי עם אשתי (ב"ה אני מאושר איתה ויודע שה' כיוון לי הכל לטובה ואת אשתי הראויה לי אבל עדיין הנקודה שהתפשרתי בה כואבת ואני צריך לעבוד על עצמי בקשר לזה – שוב ב"ה והכל מכוון לטובה, אני מרגיש זאת, אבל כהמלצה הייתי ממליץ לבחור צעיר להימנע מלעבור את הדרך הלא פשוטה שעברתי).