לשואל היקר שלום רב.

אבקש את סליחתך על העיכוב הניכר במתן התשובה.

פירטת באריכות כמה ספיקות שיש לך על האמונה היהודית, ובאמת ניכר שאתה מחפש את האמת. חיפוש האמת הוא דבר רצוי מאוד ביהדות, היהדות חוקרת את עצמה ללא הרף כמו שרואים בספרי מחשבה רבים הממלאים את ארון הספרים היהודי. ואני שמח ששטחת את הספיקות שלך כאן, וננסה יחד לענות עליהם.

אני אנסה למקד את השאלות שלך, אתה מעלה חשש שהאמונה היהודית התחילה בכפיה או בבורות, ואין לנו דרך לברר את זה כיום, ולכן אין ראיה מכך שאבותינו שמרו עליה, שהיא אכן אמיתית (שאלה 1-2). גם העדים שהיו למעמד הר סיני מתו בגלל חטא המרגלים, ולא נותרו עדי ראיה (שאלה 4). וגם מי שודאי היה באותו הדור, הרשה לעצמו לחטוא וזה מערער את אמינות התורה (שאלה 5). אתה גם מסרב לבסס את האמונה על 'פירושים של רבנים', רק על התגלות הבורא (שאלה 3). ולבסוף אתה מערער בכלל על האפשרות להוכיח רעיון כלשהו ומעדיף להישאר בלי הכרעה עד שתשתתף בעצמך בהתגלות אלוקית (שאלה 6).

מלבד השאלות היתה לך נקודת הנחה שעליה בנית כמה מחשבות, כתבת ש-'פעם אנשים לא היו חכמים בכלל', ואני רוצה תחילה להתייחס לזה. אני מבין שאין כוונתך לאנשים כמו הרמב"ם כחכם יהודי, או אריסטו כחכם יווני, אלא על המון העם, ועדיין אני לא מסכים עם ההנחה הזו, אני סבור שחכמה היא לא דבר שהתחדש היום, חכמה היא תכונה שתמיד היתה קיימת אצל בני אדם מי יותר ומי פחות, רק יתכן שהשכלה היתה חסרה, כלומר לא היה להם פעם יותר מידי ידע מדעי, או רפואי, או כלכלי. אבל כדי לבחור דרך בחיים לא צריך יותר מידי השכלה, מספיקה בשביל זה חכמה, הגיון בריא, פקחות, וזה היה להם בשפע.

אבל אתה כן צודק במובן מסויים, כי בתקופת ימי הביניים לא היה מספיק להיות חכם כדי להביע דעה, היית צריך להיות גם בעל מעמד. אציל או איש דת יכול היה להביע דעה, אבל המון העם הכפרי הפשוט לא חשב בכלל לחקור על משהו שנעשה ע"י אנשי המעמד הגבוה. אבל כל זה נכון לגבי הנצרות, האיסלם ושאר דתות השקר, אבל לגבי היהדות זה לא נכון. כי בשעה שהדתות האחרות מלמדות את מאמיניהם לא לערער כלל על כוהני הדת, היהדות לעומתם מלמדת אותנו ללמוד ולחקור ולברר, לכן אני מרשה לעצמי להתייחס לדורות שלפני כברי סמכא להעיד על אמינות הדת היהודית.

וכעת אפשר להתחיל לבאת את הענין.

לאמונה היהודית יש התחלה, ההתחלה שלה היא מעמד הר סיני כמאמר הכתוב: היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך. בהר סיני קיבלנו את התורה שהיא הדת, הלאום, והתרבות שלנו, במעמד הזה השתתפו כל העם, גברים, נשים, ילדים, זקנים כ-ו-ל-ם. וכולם השתתפו פיזית באותו מעמד. הם שמעו את קול האלוקים מדבר איתם, הם ראו מראות מבהילים, הם נרתעו בגופם לאחור, ממש חוויה כלל חושית לעם שלם. ובאותה חוויה הם שמעו את ציווי עיקרי התורה מפי הבורא בעצמו. ואותם אלו שחוו את זה סיפרו על כך לילדים שלהם, והם גדלו וסיפרו לילדיהם וכן הלאה עד היום.

עד כאן הכל טוב, אבל אתה שואל, מי אמר שכך באמת היה? אולי כל זה סיפור ש'הושתל' בהיסטוריה שנים רבות אחר כך, וממילא אין ליהדות על מה להישען עליו.

שאלה טובה.

בא ננסה לנתח את זה.

תאר לעצמך שאתה מצטרף לקבוצה מסויימת שאתה מסכים עם העקרונות שלהם, והם מחתימים אותך על מסמך, אתה קורא ברפרוף כמו כולם, פתאום אתה נתקל במשפט הבא:

'אני מאשר בזאת את העובדה שהשתתפתי באירוע ייסוד האגודה, שהתקיים באולם מפואר בדובאי, שם התארחנו שבועיים בחינם, נערכו מפגשים מרהיבים, נאמרו נאומים מרתקים, ופגשתי את האדם המופלא שהגה את הרעיון הראשוני של האגודה, והתרשמתי ממנו עד עמקי נשמתי שמדובר באדם נעלה, ערכי, מסור כולו לזולת, ולכן החלטתי להיות שותף לנצח באגודה הזו, לשמוע לכל מה שיצוה אותי מייסד האגודה, ולתת סכום כסף קבוע לטובת האגודה, ולחנך את ילדי להאמין בעקרונות האגודה, ולספר להם כל שנה על האירוע המדהים בו השתתפתי. חתימה¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬________'

ואז אתה חושב לעצמך: רגע, לא זכור לי שהשתתפתי באירוע כזה!

היית חותם?

כנראה שלא.

אבל למשל אם היה לחץ חברתי או לחץ קבוצתי לחתום, או אולי אם היו מסבירים לך בתקיפות שהחתימה שלך חשובה לכלל האגודה, וזה ממש כפיות טובה לא לחתום, ועוד שכנועים בסגנון הזה.

נו, טוב. אז חתמת בלית ברירה.

אבל האם בבית פנימה תתאר לילדים שלך את החוויה שלא השתתפת בה? כנראה שלא.

אלא אם כן האגודה היתה מפעילה פיקוח על זה, אז אולי היית נאלץ לשקר לילדים שלך שכן היה כזה אירוע, אבל זה היה מחזיק עד שהמנהיג מת, אבל אחרי שהוא מת כל הבועה תתפוצץ. אבל אולי המנהיג שבא אחריו יהיה מאוד נאמן לדרך קודמו וממשיך את אותו זיוף, אבל זה לא יכול להמשיך לנצח, חברי האגודה לאט לאט ירמזו אחד לשני שהגיע הזמן להפסיק את השקר, הילדים ירגישו על ההורים שלהם שהם לא מאמינים במה שהם עושים, הנכדים כבר יהיו מאוד קרירים לגבי האגודה, והנינים כבר לא ישמעו עליה.

ואפשר לתמצת את זה במשפט אחד: אין אדם מנחיל שקר לבניו. כך אמר אחד מגדולי האומה שלנו. פשוט וקל.

אתה בודאי מבין כבר מזמן את הנמשל, בתורה שלנו כתוב שכל העם השתתף במעמד נשגב של התגלות אלוקית, מעמד בלתי נשכח של יסוד הדת והאומה, מעמד רוחני נשגב שהורגש בכל החושים וגרם להם לחרדה ופחד גדול, מעמד על-טיבעי שבמרכזו הם שמעו כולם את קולו של האלוקים בכבודו מצווה אותם את עיקרי התורה. ושם הם ראו את משה רבינו מביא להם את דבר ה', הולך וחוזר ומתווך בינם לבין ה', ובהמשך אותו מעמד הם קיבלו על עצמם לשמוע לכל מה שיצווה אותם נביא ה', ולספר לבניהם בכל דור על אותו מעמד גדול, כל זה מתואר שם, ואת הספר הזה עם ישראל מעביר כבר יותר משלושת אלפים שנה!!! דור אחר דור, מאבא לבן, וממנו לבנו, עד ימינו.

ובאותה תורה כתוב שאותם אלו שקיבלו אותה היו בעצמם במעמד התגלות אלוקית, ומכאן ברור הדבר שאם מקבלי התורה לא היו משתתפים במעמד הזה הם לא היו מקבלים אותה כלל, ואם קיבלו בעל כרחם, לא מוסרים אותה לבניהם ונכדיהם וכך היא לא היתה מגיעה אלינו, ואם היא נמצאת בידינו היום בצורה מהותית כל כך, זוהי הראיה הגדולה שהיא תורת אמת, כך נשללת האפשרות שסיפור מעמד הר סיני 'נשתל' בהיסטוריה היהודית שנים לאחר מכן.

זהו עיקרון המסורת.

וכעת אתה מוסיף לשאול שבעצם לא היו כל כך הרבה עדים למעמד הר סיני, כי רוב הגברים מתו בחטא המרגלים שהיה שנה לאחר מכן.

אבל זה לא מדויק, משום שרק הגברים מגיל 20 עד 60 מתו, אבל שאר הגברים וכל הנשים לא מתו. ואותם אלו שמתו לא מתו ביום אחד, אלא במשך 40 שנה, כל שנה 2.5% מהעם, אבל רוב העם המשיכו את חייהם כרגיל והעבירו את המסורת. וגם אלו שנולדו אחרי חטא המרגלים, ואולי לא ראו את המעמד בעיניים, ואולי אפילו לא שמעו עליו מאבא שלהם כי הוא מת בגלל הגזירה, אבל היו מסביבם אלפי אנשים שהיו עדים לכך. גם אל תשכח שהם היו חיים בתוך ניסים, כי היו אוכלים כל בוקר לחם מן השמים, והיו מוקפים בענני כבוד, והם ראו אש יורדת מהשמים לשרוף את קרבן העולה בבוקר ובערב, ועוד ניסים רבים שהתרחשו באופן שגרתי, וזה בהחלט נותן תוקף לתורה.

אבל עכשיו תשאל, אם ככה, אז גם הנצרות והאיסלם נכונים, כי גם להם יש מסורת חזקה עד היום.

אבל ההבדל ברור כשמש, כל מסורת מחזקת את הטענה שלה בעצמה, ולכן המסורת היהודית מחזקת את מעמד הר סיני שהוא נבואה גמורה לכל העם, ואילו המסורת של הנצרות והאיסלם מחזקות את הטענות שלהם, ומה הם הטענות?

הנצרות טוענת שישו אמר על עצמו שהוא בן אלוקים, והאיסלם טוען שמוחמד סיפר שהוא פגש את גבריאל המלאך בהיותו לבדו במדבר.

ובאמת, בזה אנחנו מאמינים להם, כוחה של המסורת משכנע אותי שמוחמד אמר שהוא פגש את גבריאל, וש-ישו אמר שהוא בן א-לוהים. אבל אני לא מאמין שמוחמד באמת פגש את המלאך, וש-ישו באמת הוא בן א-לוהים. כי על זה אין להם שום מסורת, כי אין כלל עדים על זה.

זהו ההבדל המהותי בין האמונה שלנו לאמונה שלהם.

וכעת אתה מוסיף לשאול על המסורת, אם היא כל כך נכונה, איך יתכן שהיו באותו דור חטאים כמו קרח, וכמו חטא המרגלים. אבל שים לב שחטאים אלו אינם סותרים את המסורת, הם לא טוענים שלא היה מעמד הר סיני, או שאלוקים לא הוציא את ישראל ממצרים, הם טענו על דברים צדדיים יותר, קורח טען שמשה ואהרון לקחו להם תפקידי הנהגה מעבר למה שציווה ה', והמרגלים טענו שאין אפשרות לנצח את עמי הארץ. הראשון היה חטא של קנאה, והשני חטא מתוך פחד. ובאמת זה מפתיע שהעם נכשלו בכאלו חטאים, אבל זה לא סותר את עיקרון המסורת.

עוד אתה טוען שיש כאלו שדוגלים בשיטה שהכי נח להשאיר שאלות באמונה בלתי פתורות, לא כן ולא לא, כי אין דרך להוכיח רעיון כל שהו באופן מוחלט לכן הכי נכון לומר איני יודע, עד שנחזה בהתגלות אלוקית.

אבל אני לא חושב ככה. כי לדעתי אדם מחליט בכל הנושאים שחשובים לו, ודווקא באמונה הוא בוחר לא להחליט? מעניין אותי איך הם יתמודדו עם שאלת חיסון הילדים למשל, האם הם גם מציגים את זה ככה? לא יודעים, אולי כן, אולי לא, מה שבטוח, לא יודעים. לא נראה לי, כי הם צריכים להחליט האם לחסן את הילדים או לא, ואם הם לא עושים כי הם לא יודעים, הרי שגם זו החלטה מסויימת, כי בפועל הם עושים כמו אחד הצדדים מבלי שהם השתכנעו שהוא הצודק, כלומר הם נוהגים ברשלנות, יתכן בלית ברירה, ויתכן מעצלנות.

גם מי שאומר אני לא יודע אם תורת ישראל היא מן השמים, כי אין לי יכולת לדעת, ולכן הוא לא מרגיש מחויב אליה, הוא בעצם מחליט כמו אחד הצדדים בלי שהשתכנע שהוא צודק. אבל האמת היא שהתורה ניתנת להוכחה הגיונית כמו שהצעתי.

אבל הסיבה שאלוקים איננו מתגלה לפני כל אדם שמבקש זאת היא מפני שהקב"ה רוצה להנהיג את עולמו בצורה טבעית, הוא יכול היה להנהיג עולם ניסי, אבל הוא בחר להנהיג עולם טבעי, שבו יש מקום לשקר ולטעות, גם העולם כולו יכול לחיות בטעות ואלוקים לא יתערב, כזה עולם הוא רוצה, ובתוך העולם הזה הוא מצפה מאנשים לחפש אותו בתוך כל השקר הזה ולמצוא אותו. ואם תהיה התגלות בכל דור, כבר לא נצטרך לחפש אותו, המציאות שלו תהיה ברורה לחלוטין, והאמונה שלנו תהיה מחוייבת המציאות, ובזה הוא לא חפץ.

מקוה שהנחתי את דעתך, אם לא, אתה מוזמן לחזור אלי, ויחד נחפש את האמת.

בהערכה רבה,

נועם