ערב טוב שואל יקר

קראתי את שאלתך שוב ושוב, במילים מועטות הכנסת עולם ומלואו, השאלות שאתה נוגע בהם הם שאלות מאוד עמוקות. אתה כותב "אולי אני קצת בוטה" ובסך הכל מבטא את הצעקה בניסוח השאלה: "למה אני לא ה'" זה לא פשוט בכלל, שאלתך נוגעת ברבדים הכי עמוקים של האמונה, אתה נוגע במושגים שצריך להבין אותם, "בצלם אלוקים", ענינו של "חלק אלוק ממעל", מושגים של "בחירה" יכולת של בן אדם לבחור שזה אומר שהוא לא מוכרח, איזה כוח זה, כוח אלוקי? ויש עוד הרבה נושאים שמסתעפים משאלתך.

היה אפשר לקחת את השאלה לכמה מקומות. מהרובד הפשוט והנמוך של למה הוא ולא אני שזה שאלה שאפשר לשאול על כל דבר בחיים, אני כבר לא מדבר על החוסר הבנה שיש לנו במשהו שהוא מעבר אלינו, משהו שלא שייך למושגים של גבול, אלא גם בין חברים שאנחנו כן מבינים, יש הרבה שאלות כאלה של למה הוא ולא אני. אך אני מאמין שהשאלה שלך באה ממקום הרבה יותר עמוק שמסתעף משאלות קיומיות בסיסיות של: מה אני כאן בסיפור? איפה אני בכל הסיפור? מה המשמעות שלי בחיים? שאלות של טוב רע, האם יש לי כבן אדם, למעשיי כבן אנוש בכלל משמעות כאן בעולם.

שאלות אלה וכיוצא בהם הם השאלות הכי משמעותיות שכל צעיר וצעירה צריך לשאול את עצמו וזה כלל לא בוטה אתה רק כתבת את זה בשיא הבהירות באומץ.

הייתי אומר כך, ההתייחסות לשאלתך זו בדיוק אותו סיפור של השאלה שלך, הקושי לצמצם ולהסביר את זה בפשטות ובפרט בכמה מילים שאנחנו כותבים, להתייחס לכל יכול ובלתי מוגבל ולהלביש עם יכולות מוגבלות במילים מוגבלות אינה מלאכה קלה כלל. קל לנסח לך איזה תשובה שאתה תגיד וואלה זה תשובה טובה אך אני חושב שזה לא הוגן בהעברת קולמוס לנפנף אותך. הייתי שמח אפילו לפנות מזמני עבור עצמי ולשבת איתך ולקבוע חברותא וללמוד את הסוגיות האלה לעומק, אבל זה ברור שזה בכלל לא פשוט.

האפשרות להסתכל על עצמינו מעבר למבט של למה אני לא או כן, מתחיל מיציאה מעצמינו ולתפוס מבט מרחוק על הסיפור, הקושי ביכולת להסתגל ולראות את התהליך ללא האני הפשוט שלי ואיך שאני מבין אותו מתוך סיפורי וידע מצומצם שגדלתי עליהם או שהצלחתי למלאות את מוחי, זו השאלה הראשונה שצריך בן אדם לשאול את עצמו לפני שהוא שואל את הבורא, כלומר גם דברים שאני יכול, ויודע שאני יכול, אני מתעצל לשחרר כדי לראות את הדברים אפילו רק ממעוף הציפור ולא מתוך המקום הנוח לי בצמצום שלי, וזו רק מחדד את התהליך שאנחנו צריכים וחייבים לעשות כדי להבין את השאלות הגדולות שהנחת לפתחך.

אתה מוסיף, כותב ומדגיש: אני בחור דתי, אם הבנתי אותך נכון זו אמירה והבהרה למקום האמיתי שלך כשואל, כאומר: אני לא מחפש לחפף, אני לא מחפש תירוץ לא לעשות, אבל אני כן מחפש להבין, נכון אתה מבין שיש בורא, אתה מבין שאתה נברא, אבל אתה לא מבין מה לעזאזל הסיפור? כאילו שאין בכלל סיפור, יש בורא שהוא כל יכול ומה הבורג הזה עושה כאן בעולמו של הכל יכול? איפה אני נמצא כאן? מה תפקידי בעולם? מה הן יחסי הכוחות? האם זה פשוט חזק גוזר על חלש? האם זה שליטה של חזק על החלש? או בצורה יותר מעודנת האם זה טוב שבכוח רוצה להטיב לי? מה קורה כאן? שאלות שכמו שכתבתי לך הם הכי הכי משמעותיות בחיים, שנובעות מחיפוש עצמי אמיתי ומהבנה שיש בי משהו הרבה יותר עמוק והרבה יותר מעוד משהו,עוד אחד.

הבירור זו עבודת השם ללבן את הסוגיות, זה לא מצב של יש לי סט של שאלות ואני צריך לשים עליהם תשובות כמו מכסים לסירים וסיימתי את התהליך, הסוגיה עמוקה ומורכבת, תורה היא וללמוד אני צריך, עוד לפני שאלתך מה אני אענה לילדים, לפני הילדים יש כאן בירור עצמי הכרחי, שאתה כרגע התחלת לעשות ומרגיש כעומד לטבוע בהם, אך אתה תלמד לשחות בהן וזו על ידי לימוד והעמקה בהבנת העולם, יחסים של בורא ונברא ולא ברמה של יחסי תן וקח או שכר ועונש, בהבנת האדם ותפקידו, אך זה דורש את פינוי מקום פנימי מתוך מבט מצומצם של האני כדי להבין ולהתחבר.

לסיום: הבנת מקומינו בעולם זו אחת המשימות הכי משמעותיות שיש לנו והיא מתחילה בהתבוננות בעניני אלקות אך מופנמת ומתעצמת רק בעבודת ה' בעשיה ממשית, "דע את אלוקי אביך ועבדהו" יש מצוה על הלימוד, החקר וההתבונות, הידיעה והמשכו בעבודה, "אתה הראת לדעת… אין עוד מלבדו… וידעת היום והשובת על לבבך… ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה".

את דבריך סיימת בציפיה לביאת המשיח כדי שיפתור את השאלות והספיקות שאז יתקיים דברי הנביא "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", אך כחלק מההתקרבות והכנה לגאולה כבר היום יש יותר ויותר דרכים להבין ולהעמיק בסוגיות אלו, וכדברי האריז"ל שאנחנו כבר נמצאים בסוף האלף השישי וקרובים יותר לאלף השביעי וכבר זמן הטעימה שאצל כל אחד מתעורר השאלות והצימאון להבין את מקומו ודרכי ה'.

מאחל לך הצלחה רבה!

שמעון

[email protected]>