The Butterfly Button
רצון להתחתן לאחר שהתגרשתי

שאלה מקטגוריה:

אני אשמח לעידוד וכמה עצות טובות.. אני בן אדם מאוד מקבל ומאוד פתוח לשמוע עצות של אנשים
תמיד היה לי חזון ושאיפה להקים בית של תורה עם אברך ירא שמיים שיושב ולומד יום שלם. לשם חתרתי מגיל קטן. היו לי כמה נפילות בדרך אבל כל הזמן האמת עמדה לי מול העיניים. כשהגעתי לגיל 20 התחלתי להשקיע חזק בתפילות על הזיווג שלי ,ממש הייתי הולכת המון לכותל ובחודש אלול הייתי מתפללת בהשתוקקות לזכות להקים בית של תורה. זה היה החלום שלי.
וכשהתחלתי לצאת לשידוכים זה קרה מהר מאוד, הכרתי בחור שעל פניו עמד בכל הרשימת מכולת שלי. והרגשתי שאני ממש מגשימה חלום.. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי מתחת לחופה , אחרי החתונה קיבלתי סטירה די כואבת ומצלצלת פתאום הבן אדם השתנה. עברתי זוגיות קשה ואלימה . סבלתי מאוד, ואותה מידה גם אהבתי מאוד, לאחר שלושה חודשים מהחתונה גיליתי שאני בהריון ולאחר חודש בהיותי בהריון בעלי החליט שהוא עוזב אותי. עברתי את כל ההריון לבד בבית של הוריי , וילדתי לבד ,בשעה טובה לפני שלושה שבועות ילדתי תינוק חמוד. והמחשבה שמציפה אותי המון זה להתקדם האלה בחיים.
אבל כל הזמן הביטחון מתערער לי. האם מישהו ארצה אותי, אני כבר לא בקטגוריה של "רווקה" אני אהיה "גרושה +ילד", האם החלום הזה של להקים בית של תורה ייתגשם? ואיך ממשיכים מכאן? איך מגדלים תינוק בלי אבא שלו, שאבא שלו על סמים במצב קשה.. כמה כוחות עוד צריך? כולם אומרים שאני בחורה חזקה שעברתי את כל זה , אבל לפעמים אני מרגישה שעוד אין לי כוחות שאני לא רואה אור בקצה המנהרה שאני לא רואה תקווה שזהו נהרסו לי כל החיים. ושהסיכוי גבוה שאני אשאר לבד. והפחד שממש מרעיד לי את הלב, הוא שמי יבטיח לי שזה לא יקרה לי שוב? מי יכול להבטיח לי שאם אתחתן הבעל הבא שלי יהיה אדם טוב?… תודה על ההזדמנות לשתף ולפרוק.

תשובה:

אהובה ויקרה כל כך!

אני קוראת את פנייתך ומוצפת מכל כך הרבה טוב ואור ומצד שני מרגישה חזק איתך את הכאב העצום שעברת ועדין עוברת. אתחיל רגע מהטוב הזה שפגש אותי כשקראתי שוב ושוב את מכתבך, מהניסוחים שלך והתיאורים שלך אני פוגשת כאן אישה כל כך מיוחדת! כל כך טהורה! כל כך משקיעה! כל כך אוהבת! כל כך מתקדמת ומתאמצת וכל כך בריאה בנפשה! רק מלחשוב שאת חודש(אולי כבר קצת יותר:)) אחרי לידה וכבר יוזמת, בודקת, מסתכלת קדימה ורוצה לראות את העתיד שלך, מלמד איזה כוחות נפש יש לך ואיזה עוצמות יש בתוכך למרות שאולי את כרגע לא מרגישה ככה וזה לא פלא לאור מה שעברת.

את מספרת על הרבה מאד מאמץ והשקעה שהיו מנת חלקך כבר מקטנות, כמה המסלול שלך לא מובן מאליו, כמה התאמצת כדי לחתור לאמת כמה השקעת כדי לקבל את הטוב ביותר וכגודל ההשקעה והמאמץ כך גודל הנפילה והכאב! כשאנחנו מתאמצים ועוד לדבר של קדושה, של אמת, של רוחניות, של השתדלות מול בורא עולם בידיעה שאם עושים טוב אז השם יגמול טוב זה עוד יותר כואב וקשה לקבל את נפילה.

את גם מספרת, איך אהבת אותו! למרות כל מה שעשה לך! למרות האלימות ולמרות ההשפלה, למרות הכל, את כל כך התאמצת וכל כך אהבת

וכרגע את נשארת בתחושה של ריקנות, כאב גדול וחוסר ביטחון כמו שכתבת :"לפעמים אני מרגישה שעוד אין לי כוחות שאני לא רואה אור בקצה המנהרה שאני לא רואה תקווה שזהו נהרסו לי כל החיים"

וזה כל כך כל כך נורמלי להרגיש כך! עברת חוויות חיים קשות מאד בפרק זמן קצר יחסית לחיים, אבל ארוך יחסית לטראומה! את נושאת בתוכך כל כך הרבה רגשות קשים שחווית ובנוסף להכל הבאת לעולם ילד חמוד (שזו חוויה עצומה בפני עצמה) ועוד בלי אבא כשאת בעצמך עוד לא בנית את ביתך! ואת דואגת כל כך על עתידך… ועל עתיד בנך את רוצה ביטחון, את רוצה אהבה, את רוצה השקעה עם תגמול והדדיות, את רוצה משפחה!

בואי ניתן לזה מקום יקירה, לכל המאמץ ולכל הכאב, זה בסדר לכעוס על זה, זה בסדר לכאוב ולהתאבל על כל מה שחלמת שיהיה על כל מה שהקרבת והתאמצת על כל הציפיות וההתנפצות שלהם וכל מה מה שעמלת ורק הכאיב לך ביותר.

זה כל כך בסדר להרגיש כך, זה כל כך מתבקש, זה בריא לשהות שם בכאב מתוך הבנה שכשנותנים מקום לכאב שלנו הוא יחלים, יחלוף ויעבור בעזרת השם.

לפני שנצלול לשאלות שלך, אני רוצה שתדעי שיחד עם הטירוף שעברת וכל הכאב שאת עדין עוברת, עצם זה שיצאת מזוגיות קשה כל כך ועוד למרות שהינך בהריון זה כבר נס עצום! כי להשאר במצב שכזה זה הרס ואבדון! אז נס נס נס שאת כבר לא איתו. ועכשיו בואי נסתכל 'קדימה'

המבט האמיץ שלך קדימה! מלמד כמה את מדהימה ואת 'פושרית' ולא מוותרת! וזה הכוח שלך! זה מספר על תקווה חזקה וחיבור לרצון הפנימי שלך וכשאנחנו מחוברות לרצון הפנימי שלנו אין דבר שלא נצליח להגשים ובמיוחד שהרצון שלך כולו רוחני מתוך קדושה ושאיפה טהורה לבית מיוחד של תורה

ואת שואלת ובצדק "מי ירצה אותי", "ואיך אני אוכל להאמין שוב באהבה" שאלות טובות כל כך, כי אחרי שנפגענו קשות הלב מסרב להאמין שיכול להיות טוב, הטראומה עוד כל כך חזקה בלב שהיא צובעת את כל החוויות האחרות באותו צבע שחור, ולכן, כדי להחלים ממה שעברת וכדי לבטוח שוב, אנחנו מוכרחות לצלול לחוויות הקשות שעברנו באמצעות טיפול פסיכולוגי /רגשי מקצועי כדי להבין מה קרה שם, ולעשות תהליך של ריפוי. חלק מן הריפוי זה גם להבין בדיוק אילו סימנים מטושטשים וכמעט בלתי נראים היו שם בתהליך שקדם לבחירה בזוגיות הזו וגם לאחר הבחירה, סימנים שאולי יכלו לספר לך שזה לא בנאדם טוב בשבילך ושזה לא מקום בטוח עבורך, ואיפה הוא הצליח לגרום לך להרגיש בלבול או רגש אחר שהמוח שלא מכיר התנהגויות שכאלה פתר את זה איכשהו והמשיך הלאה. (וזה כל כך בסדר, כי אדם תקין שלא מכיר ברוע בוחר להאמין בטוב) וכשתדעי לזהות מה הלב שלך אמר שם ולא ידעת בזמנו לפענח נכון אבל לאחר שעברת מה שעברת ובאמצעות עזרה מקצועית היום את תוכלי לזהות את ההתנהגויות הללו, ותדעי לפרש נכונה את תחושות הבטן שלך למול הסיטואציות שיבואו ואז להחזיר לך הביטחון ביכולת שלך לזהות מתי אפשר לבטוח ומתי לא, כך שכשתפגשי מישהו חדש תדעי בצורה ברורה יותר האם הוא מסוג האנשים שמתאים לך, שאפשר לבטוח בו ושהוא אדם טוב, בריא ותקין שיוכל לשמח אותך ולחיות איתך בהדדיות ובאהבה ולגדל איתך את בנך.

הביטחון ישוב לך ככל שתעמיקי ותעבדי (מלש' עיבוד) את החוויות שעברת ותרפאי את הלב צעד אחר צעד, לאט עם הזמן תאמיני באהבה שאת ראויה לה, תאמיני בטוב שעוד יבוא אליך, וזה רק בתהליך מקצועי נכון. כמובן תוכלי לפנות אלינו להמלצות למטפלות באזור מגורייך.

ואז כשתרגישי חזקה יותר ובשליטה למול מה שקרה בעבר, הזיווג שלך יגיע! בטח תאמרי, אין הרבה בהיצע שירצו גרושה עם ילד ואין הרבה גברים תקינים שיתאימו לסטטוס שלך, ואת תהיי צודקת, ככל שאני יודעת… אבל וכאן יש אבל גדול! כאן הלב שלך והמוח ישתמשו בכל הבנייה האישית והרוחנית שצברת ברבות השנים להאמין באמונה גדולה שהאחד שלך (והרי לא צריך יותר מאחד) יגיע אליך ברגע הנכון והמדוייק, כי אין כזה דבר שהקב"ה מוגבל בלהביא לך את האחד שלך. נכון, צריך לעצום עיניים ולא להסתכל למציאות שאנחנו רואים, כי זה לא נראה טוב ואולי אפילו גרוע (מכירה את התחום…) אבל יש בורא לעולם והוא כל יכול ובאמונתך החזקה את תצליחי לקבל את שלך, הראוי לך משורש נשמתך שידע לאהוב ולכבד אותך ולייקר אותך כל ימיך!

הרי השם שברא אותך ודואג לך בכל רגע, הגם שאולי קשה לראות את כל הזמנים הקשים כתחת השגחתו, עדין ברוב רחמיו הוא אוהב אותך ועשה הכל למענך. ואני יכולה להמליץ לך על כמה דרכים שעוזרות לי באופן אישי בזמנים קשים באמונה מול בורא העולם:

1. לספר לו על הרגשות הכואבים שיש לך מולו – ולא, זו לא כפירה כשמספרים את זה ממקום של כאב וכשאנחנו מאמינים בו שהוא כל יכול ולכן רק הוא יכול לרפא אותם. ממקום של אמונה אמיתית. לספר לו על כל האכזבה, הפגיעה והכאב. לשתף אותו ממש כשם שמשתפים חברה קרובה או אבא קשוב רחום ואוהב, ואח"כ לבקש ממנו שיראה לך כמה הוא אוהב אותך ויאיר לך את הדרך עם כל הכאב הזה.

2. במקביל ומניסיון – לכתוב בכל יום פעם ביום 3 דברים טובים שקרו לי היום. ככל שאנחנו כותבות לעצמינו דברים טובים אז המוח מתחיל להתרגל לחפש את הטוב הזה כבר במהלך היום ואז אנחנו מרויחות כפול: א- להרגיש אהובות בידי השם יתברך ומושגחות וב- אנחנו מתמלאות תקווה שהטוב הבא עוד יבוא בנוסף ובמקביל לטיפול הרגשי שהוא השתדלות טובה ונצרכת להחזרת הביטחון.

3. ואולי החשוב מהכל- לאחר כל ההשתדלויות והמאמצים (אולי רק תביני את זה בעוד תקופה), לראות איזה אדם הפכתי להיות, ומה קרה בעקבות (ואם יורשה לי להגיד) בזכות הכאב שחוויתי. כמו שהרבנית ימימה מזרחי אומרת, לרוע אי אפשר לסלוח אבל לראות מה יצא לי מזה זה עושה פיוס גדול עם החיים. לראות איזו אישה נפלאה את למרות הכל, כמה חזקה ומיוחדת הפכת להיות בעקבות כל מה שעברת (ואולי יהיה לך קל יותר לראות את זה אחרי שתעברי תהליך של טיפול) ואיזה ילד מתנה קיבלת ויש נחמה גם מול בורא עולם בענין הזה, אולי לא נבין לעולם למה הוא נתן לנו את הניסיון הזה, אבל לפחות נדע ונבחין שיצא מזה משהו טוב. וזה קצת מיישב את הכאב ומסביר את המסע. מוזמנת לשאול את עצמך מה יצא לך מכל זה, מה למדת, מה התקדמת, איזו אישה הפכת להיות ועוד תהיי בעקבות הכאב.

מאחלת לך יקרה כך ומיוחדת כל כך הרבה כוח ואומץ לרפא את הלב שלך ושבקרוב ממש תראי אור גדול ותזכי לתקווה ולאהבה אמיתית מתוך זוגיות ובניית בית שלם ואיתן עדי עד!

בשורות טובות

בהערכה עצומה

ריקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה מדהימה!
    כל כך עמוקה, משקפת ונותנת כיוונים למחשבה ולעזרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגיש את קדושת השבת
כשהייתי צעיר, כל שבת היתה רוממות, וקדושה, והרגשתי ששבת זה משהו שאני מחובר אליו היטב, אבל מלפני כחצי שנה בערך, הפסקתי להרגיש את ה'שבת עדן הנפשות'. בהתחלה חשבתי שזה זמני,. אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להרגיש שאני כבר לא מחובר לשבת קודש,. אני רוצה להרגיש חיבור עמוק לשבת,. אני רוצה...
רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן