שלום לך

קראתי בכל לב דבריך הבוקעים מקירות ליבך

ניכר שהנך בן עליה שמתמודד עם נסיונות גדולים כפי ערכו

מדבריך עולה שאתה אדם בריא, שבשנות הישיבה עלה והתעלה בתורה ויראה

וכגודל מעלתך כן התמודדת עם צורך עמוק בקרבה רגשית, צורך בזוגיות, ואת הצורך הזה – כך ייתכן – “תירגמת” להתנהגויות מיניות שגרמו לך להרגיש “זבלן”

הדחף הזה הלך וגבר עד כי הוא הפריע לך בתפקוד היומיומי ואז גמלה בליבך החלטה להתחתן, מתוך הנחה שבכך תיפתר המצוקה על ידי כך שתקבל את צרכיך הרגשיים

רבני הישיבה לא קיבלו את עמדתך (אינני יודע אם סיפרת להם על הסיבה שלך), התארסת בניגוד לכללי הישיבה ונאלצת לעזוב את הישיבה. מצב זה גרם לך רגשות מאוד קשים אשר הגיעו לכדי משבר נפשי שהצריך טיפול תרופתי.

מאז, אתה חש שחייך לא חזרו להיות מה שהיו. אתה מציין שאתה עדיין זקוק לתרופות (שכמובן זה כשלעצמו לא אומר שלא חזרת לתפקד), אינך לומד כבעבר, אתה עובד עבודה חלקית מאוד ואולי לא מספקת, ובעיקר אתה חש תסכול עצום על החיים: משפחה, רבנים, חברה. זכרון העבר חי בך והוא כואב ומכעיס.

ועל אף כל הדברים שעברו עליך, לא איבדת תקווה. אתה רוצה לדבר עם ה’ ואתה רוצה שהוא יענה לך, כלומר, אתה רוצה להבין מה באמת קורה פה, מה הסיבות, מה הטעם לסבל הזה, מתי הוא ייגמר, למה הוא קיים. אבל אתה נשאר עם שאלות בלי תשובות. אתה מרגיש בודד בעולם קר ומנוכר.

חשבתי לא מעט מה אפשר לומר לך,

אתה עובר באמת דברים לא פשוטים בכלל

והסיפור שלך סיפור כואב, נוגע ללב

והשאלות שלך, הן שאלות חזקות

מה התפקיד של הסבל הנפשי בעולם??? למה זה קיים? ולמה דווקא לך? ומדוע ה’ ברא אותנו כך שלא נבין את השיקולים שלו?

האם סבל כזה נובע מכך שאחרים טיפלו באדם לא טוב (משפחה/רבנים), בגלל סיבות גופניות/תורשתיות או שזו גזירה משמים?

ישנן שאלות תורניות שאתה יכול לברר עם רב שמתמחה בתחומים אלו של אמונה וביטחון

וישנן שאלות נפשיות שאתה יכול לברר עם איש טיפול שמתמחה בנפש האדם (עו”ס או פסיכולוג)

אני מבין מדבריו שאתה נמצא במעקב רפואי, וטוב שאתה מקפיד לפעול לפי הוראות הרופא.

ועם כל זאת, לא תמיד יש פתרונות/תשובות

אפשר לקבל הרבה הסברים על שאלת הרוע (למה יש סבל או דברים רעים בעולם) ועדיין השאלה כואבת בלב

לא צריך להיבהל מזה. לא תמיד יש תשובות חד משמעיות. אתה בטח זוכר מהישיבה שהיו סוגיות שלא נפתרו לגמרי, וחיים עם זה

הכלל הזה נכון גם להיבט הנפשי וגם להיבט הרפואי, יש פתרונות, אבל לא תמיד הם מוחלטים. לא תמיד הם “מכריעים” את הבעיה ומעלימים אותה

לפעמים הם רק “מרככים” אותה ומאפשרים ל ה ת ק ד ם ולהמשיך לחיות למרות הבעיה (בדיוק כפי שאתה ממשיך להחזיק באמונה למרות שאתה לא מבין…)

אני מדגיש את זה כי ייתכן שאתה מחמיר עם עצמך קצת. שאולי אתה מייחל ליום שכל הבעיות שלך ייעלמו לחלוטין ורק אז תחזור לחיים שהיו פעם.

אבל ה’ שם אותנו בעולם שאיננו מושלם. יש מצבים שבהם תהליך השיקום של אנשים “נתקע” כי הם לא מוכנים לקבל את זה שהחיים לא חזרו להיות מה שהיו לפני כן. לפעמים צריך לעזור להם “לשחרר”, להשלים עם המציאות הקיימת ולראות איך לצמוח בתוכה

אני רוצה שתהייה לך תכנית שיקום (האם אתה זכאי ל”סל שיקום”? האם אתה מלווה ע”י עובד סוציאלי?)

תתחיל באופן הדרגתי תכנית שמתאימה לצרכיך כבן ישיבה

לפעמים לשקוע במחשבות לא מוליך לשומקום

צריך לקום ולעשות מעשה

אמנם נסיונות קודמים לא הביאו את התוצאה שהיית רוצה,

אבל כידוע נגזר על ייסורים שייצאו בזמן מסויים, ועל ידי רופא או יועץ מסויים ותרופה מסויימת (עבודה זרה, דף נה)

מבין השיטין ניכר שאתה איש של צורה, וכבר תקופה ארוכה שאתה ב”גלות”

אינני יודע באיזו מסגרת אתה מטופל כיום, אך אל תשאר לבד עם המחשבות והרגשות שלך

פנה לרב ולאיש מקצוע

אני מקווה לשמוע ממך בהקדם שפנית לקבל/לעדכן/לשפר את הטיפול בעצמך

כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃

שא ברכה

חיים

haymdayan@gmail.com