שלום לך יקרה,
למרות ששאלת על דרכי ההגעה למקום הנקרא “חיי שמחה ואושר”, הרוח הנושבת ממכתך מעידה שאת כבר שם, בפתח:
את מעריכה את חייך ומודה עליהם כפי שהם כרגע, בלי השוואה לאחרים, וללא תלות בעתיד.
כמה מדהים לראות אותך, אשה בנסיון לא קל בכלל, שאותו את מאירה עם פנס לחלקים החיוביים שבכלל לא מובנים מאליהם.
עצם המודעות הזו – היא הדלת שאת פותחת ומאפשרת לעצמך לצעוד בשביל הנפרש ממנו!
לאחר קריאת שאלתך, התבוננתי במשך זמן ארוך לתוך עצמי ואל חיי. השורות הבאות הן תשובתי האישית אלייך, כפסיעות ראשונות במשעול השמחה בחייך. אין ספק שבהמשך תמצאי רעיונות נוספים ומועילים.
הרמח”ל מתאר את מצבנו הרצוי בעולם: “האדם לא נברא אלא להתענג על ה'”
וכי כיצד ניתן להתענג על ה’? הרי אין לו נוכחות גשמית?
התשובה מצויה בפרשת כי תשא כשהקב”ה אומר למשה: “אני אעביר כל טובי על פניך” (שמות ל”ג)- כל מה שטוב בא מבורא עולם, וכל מה שקורה מוביל לטוב.
זוהי הנחת היסוד, זוהי האמת.
התפקיד של היצר הוא ליצור עיוותים המרחיקים את הדעת ואת הרגש מלהחזיק באמת היפה והמרגיעה הזו.
כיצד ניתן להכיר את דרכי היצר ולנטרל אותן, כדי שנשוב למקור?
1. מבחינה שכלית:
בשאלתך את מציינת שתי דרכים עיקריות שבהן היצר מרחיק אותך מאמונתך הטבעית:
– התחושה שעכשיו זה עוד לא טוב, הדאגה שמא ישאר כך
– תחושת ציפיה שאת חשה שהסביבה משדרת, המלחיצה אותך
– השוואה לאחרים
אלו הקולות הכוזבים, המחלישים, המדאיגים של היצר.
ומה את יכולה לענות להם, מתוך הידיעה האמיתית שלך?
אולי:
– ” המצב כרגע הוא בדיוק מה שאני צריכה. בו ברגע שה’ ירצה אחרת, השידוך שלי יגיע”
– ” הצלחה נובעת מה’ ולא ממני. כל ההצלחות של האחרים הם גם מה’.”
– “הולך לי בדיוק כמו שה’ רוצה”
– ” כל עצם בריאתי היתה לטובתי, ברור שה’ גם רוצה לעזור לי כרגע והוא עושה בדיוק מה שטוב לי”
– “הכל זמני. אני בוחרת ל
2. מבחינה נפשית:
– הדרך שלנו להתחבר לטוב בעולם היא החושים. הרמב”ם כותב: “וכן מי שהתעוררה עליו מרה שחורה-יסירה בשמיעת הניגונים, במיני זמר, בטיול הגנות, בבנינים הנאים, וכיוצא בהם ממה שירחיב הנפש…”
בכל פעולה שאת עושה, מצאי את הדרך הנעימה ביותר.
שימי לב להנאה הזורמת בחושים: ריח, מגע, טעם, צבע, מרקם, צליל, קצב – הם כלי תחושת העונג שלנו.
שום דבר לא מובן מאליו. למשל, כשאת שוטפת כלים ביכולתך לשים לב לטמפרטורה נעימה של מים, לבועות סבון יפות, לקצף, למוזיקה נעימה שאת מפעילה, לשיר שאת מזמזמת.
המשיכי לספור את החסדים בחייך! ההודיה
– שימי לב למטרה ולערך בכל מעשייך. אין שמחה בפעולה סתמית (כמו בעבודת הפרך- שנעשתה ללא מטרה). שמחה מגיעה מתחושת שליחות וערך.
למשל: אני שוטפת כלים כדי שאחיה בסביבה נעימה ומסודרת שתאפשר לי תפקוד יעיל, אני מזינה את הגוף שה’ נתן לי, אני קונה בגד שיכבד את הנשמה השוכנת בי, אני קונה מתנה כדי להעניק ולשמח מישהו.
– נתינה מאפשרת שמחה. כמובן שמדובר בנתינה לאחרים, אף בדרכים פשוטות כמו חיוך, מחמאה או פתק.
אך גם כשאת עושה לעצמך, את נותנת: זוהי נתינה לפיקדון ששמו “גוף” או “נפש” שניתנו לך – בדיוק כפי שילד הינו פיקדון יקר בידי הוריו.
* * *
אני מקווה שמצאת כאן לפחות קצה חוט למשימה המקודשת שלך. אלה הם כיוונים מעשיים שבע”ה יסייעו לך, כל עוד הם נעשים בזרימה ובהנאה.
הזהרי מבור נפוץ: בדיקה עצמית תכופה של “האם אני שמחה עכשיו?” בדרך כלל אינה מועילה, ואף מלחיצה. במקום זאת, שימי דגש על האמונה, ההודיה, על ההנאה והערך. וגם אם הגיע עצב לביקור- הוא לא יאיים עלייך, כי את ממלאה את חייך בתוכן חיובי. אפשרי לגל העצב לעבור, בידיעה שזה רק גל. תסמכי על כך שברגע שתוכלי- את תרימי את ראשך ותמשיכי בדרך הטובה שניתבת.
מכיון שאנחנו בזמן העבודה, כל אחד מאיתנו סוחב משא ייחודי המיועד להשלמת המסע שלו בעולם.
המשא הזה לעיתים לא קל. את עוברת נסיונות לא פשוטים בכלל, והבחירה הינה לעיתים דקה: לשמוח בטוב של עכשיו, לקוות אל ה’ בקו ישיר – שממנו יצמחו שינויים לטובה, כאשר יגיע הרגע הנכון עבורך.
מאחלת לך את ברכת דוד המלך (מלבים, תהילים יח): “מהולל אקרא ה’ ומן אויבי אושע” – מעצם ההלל וההודיה, הישועה תגיע.
תודה לך, על ההזדמנות להעמיק את שורשי השמחה בחיי.
אשמח לשמוע ממך שוב,
שפרה
smw.wohl@gmail.com
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני חושבת שמה שיכול לעזור לך לשמוח עם מה שיש , זה שלפחות אין לך ילדים בתוך הסיפור ושאת לא קשורה לגרוש שלך. זה כבר מעמיד אותך בנקודת פתיחה טובה יותר.
אז יש לך מה להיות שמחה במובן שהתגרשת , וכרגע (מכל סיבה שתיהיה) את לא במערכת יחסים שלא טובה עבורך. זה גם נותן לך אפשרות קלה יותר להיפתח לזוגיות חדשה בעתיד, ולהתחיל אותה ברגל ימין עם לקיחת לקח מהנישואים הקודמים.
וגם את עוד צעירה, אמרת שיש לך עבודה טובה יש לך למה לקום בבוקר זה כבר מעולה!
תאמיני בעצמך ותיהי חזקה את לא אמורה להשוות אותך לסביבה, כל אדם יש לו את הנפש המיוחדת שלו, את התהליך שהוא צריך לעבור בחיים ולכן אין מקום להשוואה. זה סתם גורם לעצבות נכון שזה מלחיץ אבל תביני שהקב”ה יודע מה טוב עבורך וכרגע אולי לא רואים את כל הפאזל ואת התמונה השלמה אבל בעוד כמה שנים אולי תראי ,לכי תדעי מה מחכה לך מעבר לגשר.
כל דבר שקורה לנו בחיים מעצים אותנו, ונותן לנו אפשרות ללמוד עוד על עצמנו, וללמוד מטעויות. אם תקומי כל בוקר ותחשבי על זה דקה או שתיים, תראי איזה ברת מזל את, זה יעודד אותך
וזה שעברת את התהליך ונשארת שמחה זה מראה כמה כוחות יש לך… ולכן יש לך הרבה סיבות פנימיות להיות מאושרת, וזה אושר שמגיע מבפנים ולא בגלל סיבות חיצוניות.
שימי לך מוזיקה טובה וזה אולי יכול לעודד אותך יותר.
וגם אם את אוהבת ספורט, אז אירובי או ריצה קבוצתית יכולים מאוד לשחרר.
מקווה שעזרתי….
ובהצלחה.