בס”ד

שלום לך שואלת יקרה!

שאלתך – זעקתך סוחטת דמעות. זעקה שפורצת מלב טהור, זך ונקי, הפועם בחזקה, פעימות של בת מלך, שמרגישה כי שדדו ממנה את קרבתה העצומה לאביה, והיא מתחננת על נפשה, לשוב אל חיקו, להתענג על ה’.

שם בפנים, בבית המלכות של קרבת אלוקים, גדלת כל השנים, היא בית חייך. שם הרגשת אותו, את אביך המלך, לא היה צורך בהסברים, לא היה צורך בהוכחות, שהוא חי, שהוא קיים, שהוא המלך! מי שזכה לחיות בארמון, לא זקוק שמישהו יבוא ויתאר לו, ויספר לו, ויסביר לו. הוא חי את זה, הוא נושם את זה, זה החיים שלו. רק אלה שמבחוץ, שמעולם לא היו בפנים, או אלה שכבר מגיל קטן עזבו, בטרם הבינו מה הם עושים, הם אלה שכדי להתקרב למלך זקוקים הם להוכחות ולהסברים, לתיאורים ולסיפורים. ואת, שגדלת שם, שחיית שם, ושמעולם לא נזקקת לכל זה, אין לך שום הוכחות להביא לאנשים כגון אלה, אין לך שום הסבר שתניח להם את הדעת, ולא כי חסר לך משהו באמונה ח”ו, להיפך, כי את נמצאת בדרגה כה גבוהה באמונה, שנקראת בספרי הראשונים ‘אמונת הלב’ שהיא הרבה יותר חזקה מ’אמונת השכל’, זו אמונה עמוקה, פנימית, טהורה, שמבוססת על האינטואיציה התמימה של הלב, שמרגיש את האמת, זר לא יבין!

אלא שהאבא הגדול, מלך העולם, כנראה רוצה ממך משהו יותר. וכך מבואר בספרי הקודש, ראשונים ואחרונים. שבגיל שלך, גיל הצמיחה נפשית, חווה הנפש היהודית שבך תהליך שנמשל לגירוש מבית המלך! יהיו שיקראו לכך ‘ירידה’ או ‘נפילה’, בספרי החסידות קראו לו ‘גלות הדעת’, ובספרי הקבלה ‘קטנות המוחין’. זהו עמק הבכא אותו עובר כל יהודי עובד ה’, והיו מצדיקי הדורות שאף סיפרו על המשבר הזה שהם עברו בימי נעוריהם. זהו תהליך שבו ה’ רוצה שהנשמה היהודית תתקרב אליו עוד יותר, על ידי כך שהיא תתרחק, ותכאב, ותתייסר, ותתחבט, ותתגעגע, ותתאמץ, ותתגבר, עד שסוף סוף תצליח לשוב אל חיקו של המלך, מתוך קירבה עמוקה וחזקה בהרבה יותר! צדיקים המשילו את זה לאבא שמשחק עם הילד שלו מחבואים! כשהמטרה היא לקרב ביניהם יותר! (תוכלי לראות משל ארוך ונפלא בספר ‘דגל מחנה אפרים’ – הפטרת כי תבא, בשם זקנו הבעש”ט הקדוש).

והיצר הרע, בראו הקב”ה, כשליח למשימה זו, כלומר, להרחיק את האדם מקרבת אלוקים, כדי שעל ידי ריחוק זה ישוב האדם לקרבה גדולה ואיתנה יותר! לתמימות שניה שהיא חזקה פי אלף מתמימות ראשונה! התמימות הראשונה, זו שהילד מתחיל איתה את חייו, היא תמימות מלאכית, שלא טעמה טעם חטא, כל-כך טוב ונעים לחיות עם התמימות הזאת, אלא שלא לשם כך באנו לעולם. לא באנו לעולם כדי להיות מלאכים, באנו לעולם כדי לבחור בקרבת אלוקים דווקא מתוך ריחוק, מתוך ההסתרה, העולם – מלשון העלם, הוא בכוונה מעלים מאתנו את מציאות ה’, כדי לאתגר אותנו, שנחפש אותו – את האבא שמתחבא, את הקל המסתתר בשפריר חביון, ולשוב אליו מתוך תמימות שניה, שהיא בשלה ובוגרת וחזקה יותר!

את התהליך הזה בדיוק את חווה עכשיו, את ה”ירידה לצורך עליה”, את הריחוק למען ההתקרבות. ומה ה’ רוצה מך בשעה כזאת? הוא רוצה שתתקרבי אליו, על ידי תפילה, על ידי שפיכת הנפש, תדברי אליו כמו בת שמדברת אל אביה, תתחנני אליו, תספרי לו עד כמה את רוצה את קרבתו, כמה קשה לך בלעדיה. אם את מרגישה צורך, תוכלי גם ללמוד יותר על דרכו של ה’ בעולם, אינך זקוקה לשיעורי הוכחות לאמונה, כאלה המיועדים לאנשים שמבחוץ, כי את ליגה אחרת. אני מדבר על ספרי מחשבה, מוסר ויראה, כאלה המבארים את כל העומקים עליהם דברתי עד עכשיו, בתמצית ובקצרה.

מקווה שזכיתי להרגיע ולו במקצת את לבך הסוער, הכוסף לבית אבא, לבית המלך. ואם חלילה לא, אנחנו כאן ב’אקשיבה’ מוכנים בעז”ה להקשיב להשיב עוד ככל הצורך, עד שתרגישי שוב את קרבת ה’. אני מאמין ברצון העז שבך, כי אכן תזכי לכך, ובגדול, הרבה יותר חזק, הרבה יותר מוחשי, הרבה יותר קרוב! עוד תשובי לבית המלכות, וכשתקבלי את החיבוק מהאב הרחמן יתברך שמו, תכריזי ובאושר שכל זה היה שווה!

בהצלחה רבה!

משה

r6250602@gmail.com