The Butterfly Button
רוצה לאהוב את ארוסתי

שאלה מקטגוריה:

אני בחור בן 25 מאורס ארוסתי בחורה מצוינת השאלה איך לפתח את הקשר לאהבה לבינתים אחרי 3 חודשי אירוסין עם כל מה שעשתי בענין אני לא מצליח לגרום לעצמי לאהוב אותה אין לי שום בעיה ספצפית איתה אם כי יש הבדלים ביננו כמו כל שני אנשים שונים אני מטבעי אדם די אדיש אבל זה מאד חשוב לי במוסד הנישאוין להגיע לקשר של אהבה אני מבין שכרגע זה עוד מוקדם לאהבה מלאה אבל בינתים אין לי כמעט רגש בכלל ולא נראה לי שהיה אכפת לי אם זה יתבטל הקשר וזה מפריע לי אני רוצה להגיע למצב שיהיה אכפת לי ממנה ושאני יאהב אותה השאלה איך מפתחים את זה [לדעתי הבעיה בעיקר אצלי אם כי גם היא לא נראית לי דלוקה בטירוף]

תשובה:

בחור יקר!

תודה רבה על השאלה, היא ממש איתגרה אותי. עד כדי כך, שכתבתי לך כמה פעמים תשובה ומחקתי אותה, כי היא לא היתה מספיק עמוקה בעיני.

שאלות מהסוג שלך הם שאלות מאתגרות, כי הם נראות בתחילה די פשוטות. ברוך ה' אתה לא במצוקה, אתה שלם עם בחירתך, שמח לקראת נישואיך, ורק דבר אחד 'קטן' אתה רוצה – לבוא לנישואין מתוך אהבה… הייתי צריך ממש להילחם עם עצמי כדי להפנים את השאלה, להכנס לתוך הלב שלך, להבין שבעיניך זהו צורך קיומי ואקוטי, צורך שבשבילו פנית אלינו למצוא פתרון. זה לא דבר של מה בכך.

אז כתבתי וכתבתי, ועכשיו הגיע השלב שזהו, חייבים לענות תשובה. ועכשיו זה גם ערב פסח עם כל הלחץ… אז בא ותשמע מה שיש ליהודי לומר לך בערב פסח.

אהבה זה קודם כל לאהוב את עצמך, לאהוב את החיים, לאהוב את העובדה שאתה חי, שיש לך עניין בחיים, החיים הלחוצים והמטרידים שממלאים אותנו בכל כך הרבה אושר וסיפוק.

חשבת פעם על יצר החיים? אותו יצר שגורם לנו לרצות את החיים יותר מכל דבר אחר? יצר החיים הוא יצר הסקרנות לראות מה הם צופנים לנו, אלו אתגרים יעמדו בפנינו ואלו נקודות של אושר אנו עתידים לחוות בהם. החיים לא קלים, ולכן הם כל כך מרתקים. יש לנו כל כך הרבה פסגות לכבוש, ובדרך ללכת בכל כך הרבה עמקים ותהומות.

ידידי היקר, את החיים האלו אתה הולך לחלוק עם ארוסתך היקרה! החיים שלך, אותו עתיד צפון ונסתר הולך להיות שייך לך ולרעייתך. ביחד תצלחו מעל כל הבורות, וביחד תטפסו אל הגבהים. לא תמיד זה קל לחלוק את החיים עם עוד מישהו, אבל עצם החלוקה הזאת היא לכשעצמה חווית חיים, היא מעמיקה את החיים, נוסכת בהם משמעות. האדם ללא חבר לחיים הוא בודד, החיים שלו משמעותיים אך ורק עבורו, והרבה פעמים הם מהווים עבורו נטל. זכית ברוך ה' לחלוק את חייך עם אשה מיוחדת, כך אתה בעצמך מעיד, ובעזרת ה' יהיו לכם חיים סוערים ומאושרים.

האם אתה אוהב את החיים? אוהב לחיות? האם חשבת פעם על אושר החיים? לפי כתיבתך אתה אדם רציני ושכלתני. אינך נותן לחיים 'לזרום' אלא מתבונן בהם. האושר שבחיים עצמם הוא שונה מכל אושר אחר, משום שאי אפשר לדמיין את החיים בלעדיו. איננו יכולים אפילו לדמיין את עצמנו בלי החיים. אבל דווקא משום זה זהו האושר הכי משמעותי, הכי עמוק שניתן לנו. האושר הבסיסי שיש בנו.

אם אתה אוהב את החיים, אתה אוהב את רעייתך. רעייתך היא חלק בלתי נפרד מחייך. למרות שטרם נישאתם בפועל, אבל עתיד חייכם הוא משותף. לא משותף כמו שותפים לעסק או לדירה. שותפים לחיים, שותפים שלא יכולים יותר לדמיין את החיים של האחד מבלי האחר. כמה אושר יש באפשרות הזאת להכניס לתוך החיים שלך אדם נוסף, מישהו שיהיה אכפת לו מחייך כמו שאכפת לו מחייו, ומישהו שיהיה לך אכפת מחייו כפי שאכפת לך מחייך!

חתן יקר! לפי כתיבתך ניכר שאתה הולך ברצינות לקראת הנישואים, קצת בחשש… החשש זה כולל בתוכו את מימד הסקרנות, לראות איך ייראו חייכם המשותפים, איזה צבע יהיה להם? אתה כבר לא חושב איך ייראו החיים שלך, כי מעכשיו כבר אין לך חיים שמלך, אתה חושב איך ייראו החיים שלכם!

למה זו תשובה של ערב פסח? ערב פסח הוא לא כזה זמן רומנטי, הוא זמן לחוץ, רוצים להספיק הכל ומהר… אבל אז אנחנו מרגישים את דופק החיים, ומתמלאים אושר ואהבה בלב. אהבה לקב"ה, לחיים, לבן הזוג שחולק את החיים איתנו.

אולי על כזאת אהבה רצית לשמוע, לא על רומנטיקה ועל ניצוצות של מאוהבים טריים, הרי אנו ידועים שהרבה מזה זה סתם מיתוס… האהבה האמיתית, הנצחית, הקבועה, היא האהבה שיש בחיים עצמם, ביום יום, בלחלוק את הגורל המשותף, את הדאגות כמו את השמחות, את הכשלונות כמו את ההצלחות.

אז אני אומר לך ידידי, אהבה כזאת קיימת גם קיימת, והיא יכולה להיות קיימת גם אצלך ואצל זוגתך, אם רק תעצרו לרגע ותתבוננו באושר הגדול שאתם הולכים לקראתו, בדבר המיוחד זה ששניכם הולכים לקשור את עצמכם ואת גורלכם בקשר אמיתי, קשר של חיים, קשר של אהבה.

בהצלחה!

יצחק

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. תשובה חכמה ועמוקה.
    נהניתי שזה לא רדוד כמו מה שציפיתי אלא באמת אמיתי ונכון לגבי החיים.

  2. רוצה רק להוסיף לתשובה היפיפיה הזו,
    שאהבה אמיתית נוצרת רק לאחר נתינה.
    נתינה אמיתית.
    ונתינה אמיתית נוצרת רק לאחר החתונה.
    "נתינה מולידה אהבה" ולא להפך…
    וגם כאשר רואים זוגות אוהבים או מאוהבים לפני, זה לא זה-
    כל כך קל לתת כשאין מחוייבות והחכמה היא לתת ולהעניק וממילא לאהוב וזה בר ביצוע רק לאחר החתונה!
    רק כשיש מחויבות ולכן כאן מתחילה העבודה,
    כאשר מתחילה המחויבות וממילא מתחיל הקושי בנתינה.
    כמובן שחשוב הבסיס שהוא ההתאמה בין הצדדים, הרצון להעניק ולוותר לטובת הצד השני.
    ואין ספק שאם תתנו ותעניקו אחד לשני חום, אכפתיות, ויתור ונתינה ללא גבולות אז תיווצר בינכם אהבה שלא תלויה בדבר שרק תלך ותגדל ותתעצם עם הימים…
    בהצלחה והמון מזל טוב עם המון נתינה ואהבת אמת!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגיש את קדושת השבת
כשהייתי צעיר, כל שבת היתה רוממות, וקדושה, והרגשתי ששבת זה משהו שאני מחובר אליו היטב, אבל מלפני כחצי שנה בערך, הפסקתי להרגיש את ה'שבת עדן הנפשות'. בהתחלה חשבתי שזה זמני,. אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להרגיש שאני כבר לא מחובר לשבת קודש,. אני רוצה להרגיש חיבור עמוק לשבת,. אני רוצה...
רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן