דלג לתוכן
זה עתה הסתיימה מערכת בחירות עקובה מדם מטפורי לרבנות ירושלים. אנשים הנושאים בתואר רב התחרו ביניהם כגלדיאטורים, מי מהם יזכה בתפקיד הנחשק. הדבר גרם לי לתחושת מיאוס עמוקה, ולאובדן האמון באנשים האמורים להיות מורי הדרך של הציבור. הדבר גרם לי לתהיה עמוקה עוד יותר: מי לידי יתקע, שכל אותם האנשים עליהם קראתי כ"גדולי הדור" לא היו למעשה פוליטיקאים קטנים כאלו? מי אמר שאינני נשען על תיעודים היסטוריים משוכתבים, כשלמעשה אותם אנשים לא היו גדולים כמתואר, כפי שנוכחתי לראות במו עיני במערכה זו וקודמותיה?
שואל יקר, שלום וברכה!
הכֵּנוּת השזורה בדבריך שבתה את לבי. אתה עומד מול מאורעות המתרחשים סביבך, ומתוך מעורבות ואכפתיות הינך מפיק מהם תובנות הנוגעות לחייך שלך, לאמונתך ולהשקפותיך. אני מוצא בדבריך ביטוי לחיוניות ועירנות ברוכה.
ברשותך, אשתף אותך במחשבותיי שלי, כמי שעקב אף הוא מקרוב אחר מערכת הבחירות האחרונה, כמו גם קודמותיה ודומותיה.
חשיפה תקשורתית להתרחשויות מעין אלו, בהן נבללות דת ופוליטיקה בתמהיל חסר טעם, עשויה בהחלט לגרור עימה הוזלה בכבודה של תורתנו הקדושה וחכמיה. זהו מחיר מצער מאוד של המציאות הפוליטית בישראל, ואני נוטה להניח שדבריך משקפים תחושות המשותפות לרבים מתוכנו.
יחד עם זאת, אני ממליץ לעצמי לתרגל את גיבושה של עמדה ביקורתית באופן מאוזן והגון. עלינו להימנע מביקורת טוטאלית, המתעלמת מממדי רוחב ועומק של תופעות אנושיות ומתעקשת לדחסן בכוח אל מיטת שחור-לבן צרה.
אכן, מצב שבו רבנים מתקוטטים כפוליטיקאים הוא מצב בלתי-ראוי בעיניי, ותבונתי וכנותי מונעות ממני להדחיק את המחשבה הזו. אבל נקיטת עמדה ביקורתית על מעשה מסויים של אדם פלוני, או על התנהגותם של אנשים מסויימים בזמן נתון, אינה חורצת אוטומטית את דינו של האדם הנידון, וכמובן שלא קובעת את יחסנו לתפיסת-העולם או לאמונה שאותה הוא מייצג.
אני משוכנע שכל הרבנים המעורבים במערכת הבחירות הזו הם אנשים טובים, שנקודת המוצא שלהם היא רצון כן וישר להשפיע מאוצרם הטוב על זולתם. אמנם בני-אדם שוגים לעתים, בני-אדם נגררים לפעמים, בני-אדם עשויים למצוא את עצמם בקלחת אירועים שהתפתחותה לא נצפתה מראש. כאלו הם חיינו, בני-אנוש שמלכודת הטעות פרושה לרגלם; אך כל זאת לא נוטל מאיתנו ומזולתנו את הכנות והיושר הבסיסי המניע את פעולותינו.
לסיכום, אני מזדהה מאוד עם תחושותיך, אך ממליץ לשכמותינו לתת להן משקל פרופורציונלי. ביקורת על המעשים, לא על כלל אישיותם של העושים.
את גדולי הדורות של עמנו אנו מכירים באמצעות הרושם העולה מכתביהם ותורתם, כמו גם מן הידוע לנו על אישיותם ופועלם. סביר להניח, שתופעות מצערות מעין אלו המתוארות בשאלתך התרחשו גם בעבר. אך אם נשכיל לשפוט אותן במבט מאוזן, לא יהיה בכוחן לעמעם – ולו במקצת – את אורה המבהיק של תורת חכמינו או את זוהרם של שאר מעשיהם הברוכים.
בתודה על שאלתך, ובאיחולים מעומק לב להמשך חיים ארוכים של עירנות ואכפתיות!
יצחק ברוך
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
2 תגובות
זה עתה סיימתי לקרוא את התשובה לשאלתי שכותרתה ״רבנים גדולים?״
התשובה נוסחה בנעימות ועל כך תודה למשיב יצחק ברוך, אך עדיין לא נחה דעתי מתשובה זו. ייתכן ואהיה מעט בוטה בדבריי אך ההכרח לא יגונה ועם המשיב הסליחה.
ובכן – ומכאן אפנה אל המשיב ישירות בגוף ראשון – אצטט מדבריך מעט מעט כאשר הנני מוסיף את טענותי על הדברים.
הנך כותב: ״נקיטת עמדה ביקורתית על מעשה מסויים של אדם פלוני, או על התנהגותם של אנשים מסויימים בזמן נתון, אינה חורצת אוטומטית את דינו של האדם הנידון, וכמובן שלא קובעת את יחסנו לתפיסת-העולם או לאמונה שאותה הוא מייצג״,
אמנם כן, אך ברי לך כי קיים הבדל ברור בין ״לא לחרוץ דינו של אדם״ לבין לקשור לראשו כתרים, ולהעניק לו איזה יחס מועדף. לאמור: אינני אומר על אף אחד מן המתמודדים כי הוא רשע, אולם מאידך לא אוכל להתייחס יותר לאדם כזה כאל נושא התורה ודגלה. יתכן כי הוא אדם טוב לב, נואם בחסד ואפילו בעל מידות תרומיות ולמדן גדול, אך האם לא חילל את ה׳ בהשתתפותו במיצג עוועים זה?
הנך ממשיך וכותב: ״אני משוכנע שכל הרבנים המעורבים במערכת הבחירות הזו הם אנשים טובים, שנקודת המוצא שלהם היא רצון כן וישר להשפיע מאוצרם הטוב על זולתם. אמנם בני-אדם שוגים לעתים, בני-אדם נגררים לפעמים, בני-אדם עשויים למצוא את עצמם בקלחת אירועים שהתפתחותה לא נצפתה מראש. כאלו הם חיינו, בני-אנוש שמלכודת הטעות פרושה לרגלם; אך כל זאת לא נוטל מאיתנו ומזולתנו את הכנות והיושר הבסיסי המניע את פעולותינו״
אין לי כל בעיה בכך שתהיה משוכנע כאוות נפשך בכל דבר, ובלבד שדברים אלו יודגשו כחוות דעתך הפרטית בלבד ולא כהנחת יסוד. אני כספקן לא מוכרח לקבל – ואף מערער בהחלט על – דבריך אלו. האומנם? שמא רצונו של ״רב״ זה או אחר בקבלת המשרה איננו נעוץ ב״רצונו הכן והישר להשפיע מאוצרו הטוב וכו׳״ אלא ברצונו בכבוד, בכסף, ובקשרים?! מאין הבטחון הנחרץ הלזה?! אני למשל אינני בוחן כליות ולב…
הלאה: ״לסיכום, אני מזדהה מאוד עם תחושותיך, אך ממליץ לשכמותינו לתת להן משקל פרופורציונלי. ביקורת על המעשים, לא על כלל אישיותם של העושים״
וכאן הבן שואל: מהי פרופורציה? האם כאשר נמכרה משרת הכהן הגדול בימי בית שני למרבה במחיר, היה עלי לבקר את המעשה ולא את כלל אישיותו של העושה המתעטר בעטרה לא לו? במה זה שונה ממכירתה של הרבנות לבעל הקשרים הפוליטיים הרבים יותר?! שמא הפרופורציה הנכונה היא שמדובר באדם, בעל חולשות ככל בן-אנוש, המכיל ידע תורני ותו לא וחשוב מכל: חשוף לביקורת?!
ולבסוף: ״את גדולי הדורות של עמנו אנו מכירים באמצעות הרושם העולה מכתביהם ותורתם, כמו גם מן הידוע לנו על אישיותם ופועלם. סביר להניח, שתופעות מצערות מעין אלו המתוארות בשאלתך התרחשו גם בעבר. אך אם נשכיל לשפוט אותן במבט מאוזן, לא יהיה בכוחן לעמעם – ולו במקצת – את אורה המבהיק של תורת חכמינו או את זוהרם של שאר מעשיהם הברוכים״
אדם יכול לכתוב דברי הגות וחוכמה מופלאים ביותר, דברי מוסר יורדי חדרי בטן ועדיין לבצע נתק מוחלט בינם לבין פועלו בחיי המעשה. גם הידוע מאישיותו ופועלו של אדם אינו בהכרח משקף את כל אישיותו ופועלו, ויתכן גם יתכן שהיו לו חסידים שהפיצו והדגישו פרטים מסוימים מחמיאים, תוך השמטת פרטים שאינם ערבים כל כך לאוזן (״על כל פשעים תכסה אהבה״), וברבות השנים והעיתים נוצרה תמונת מציאות מעוותת.
יתרה מזו: גם בין אומות העולם היו פילוסופים רבים שפיתחו תורות חשובות בנפש האדם, האם פירושו של דבר שעלי לפתח גם כלפיהם הערצה עיוורת ללא הפעלת שום חוש ביקורת, כפי שעיקרון אמונת החכמים דורש? חושבני שגם אתה תסכים שאין הדבר כך.
אגב המושג ״מבט מאוזן״ הוא מונח שאינו ברור כל צרכו, אשמח להרחבה.
אני מתנצל שוב לפני המשיב באם בדבריי ישנה בוטות מסויימת, דברי אינם מכוונים ולו לרגע כלפיך אישית חלילה.
גמרא שנוגעת לענין- (חגיגה טו ע"ב)
ורבי מאיר היכי גמר תורה מפומיה דאחר והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו אמר ריש לקיש רבי מאיר קרא אשכח ודרש הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי לדעתם לא נאמר אלא לדעתי רב חנינא אמר מהכא
שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך וגו' קשו קראי אהדדי לא קשיא הא בגדול הא בקטן
אלי- תן לבך לדעתו ולא לדעתם.
בהצלחה