שלום לך בעלת אמונה,

הסיפור שלך קשה לעכל: תוך תקופה קצרה התהפך הגלגל והפכת מבחורה מוצלחת שעתיד מזהיר לפניה לכלה מלאת ספיקות וחששות, ומשם לאישה המומה שעוברת שבע ברכות מהגהינום, וכעת גם למסורבת גט.

זו רעידת אדמה שקשה להכיל וגלולה שקשה לבלוע.

העירעור הזה באופן טבעי שולח גלים גם למקומות אחרים שהיו יציבים בחייך, כמו אמונת חכמים ואמונה בה'. אז טוב שאת פורקת, כי בזמן כל כך מטלטל עדיין לא רואים תשובות באופק, אבל כן אפשר לנסות לעשות סדר במציאות הכל כך מבלבלת.

1. ממה שאת מספרת נראה שמדובר בבחור מאוד מתעתע. הוא לומד באחת הישיבות הטובות ומצליח לעשות רושם טוב על ראש הישיבה שלו. הרבנים ומדריכת הכלות שאיתם התייעצת בתקופת האירוסין לא זיהו את הבעיה הקשה שלו וחשבו שזה מסוג הדברים שמסתדרים מעצמם, ואפילו אותך הוא הצליח לשכנע בהבטחה שיהיה שינוי וילך לטיפול. אנשים מהסוג הזה יכולים להקסים את הסביבה שלהם ולהטעות גם אנשי מקצוע, אבל לא את האישה שחיה לצידם.

2. נס גדול קרה לך שזיהית את הבעיה בשלב מוקדם, לפני שיש בתמונה ילדים, לפני שאת נפגעת למשך תקופה ארוכה, לפני שאת מוותרת על ציפיות לחיים שפויים, והכי חשוב – כשאת עדיין מודעת לתחושות שלך ומאמינה לעצמך. זה לגמרי לא מובן מאליו. מוזר לומר 'נס' על בחורה שחוזרת לבית הוריה שבוע אחרי החתונה, אבל זה נס גדול שהיא חוזרת בשלב הזה ושיש לה לאן לחזור.

3. לגבי אמונת חכמים, אני חושבת שלמדת על בשרך שיעור גדול: בעניינים שאינם הלכה אלא עצה טובה, אמונת חכמים היא לא תחליף לאמונה עמוקה אחרת, והיא האמונה בקול הפנימי שלנו. ההבנה שלך שמשהו לא תקין והרצון לבטל את החתונה זה לא דבר שאנחנו אמורים לשים בצד כי 'הרב אמר'. הרב אכן יכול לייעץ מניסיונו ומחוכמתו, אבל אף אחד לא יכול לבחור במקומך. אל תכעסי על עצמך ש'נתת לאנשים להרוס לך את החיים'. אחרי הכל היית נערה צעירה ופחדת לעשות צעד דרסטי כמו ביטול שידוך רק בגלל שהקול הפנימי שלך לחש לך שמשהו לא תקין, אז נאחזת בתקווה שהכל יסתדר איכשהו.

4. עוד משהו לגבי העצה שקיבלת מרבנים ומדריכת הכלות: התופעה של כלות מבוהלות שמרוב פחד מהשינוי הגדול בחייהן מייצרות חששות ורוצות לבטל שידוך היא נפוצה. לא פעם אותם רבנים ומדריכות נתנו לכלות את העצה שניתנה לך ומנעו משברים מיותרים. למרבה הצער הפעם העצה הזו לא הייתה במקום וגרמה נזק נורא. את יכולה כמובן לכעוס ולהאשים אותם על כך אבל זה רק ייקח ממך אנרגיה ולא יועיל לך. במקום זה אני מציעה לך לזכור שמסלול החיים שנקבע עבורך מתפתל כרגע בעיקול שלא ברור לאן הוא יוביל, וכל האנשים שבדרך הם שליחים כדי להוציא לפועל את התוכנית הזו.

5. כעת, כשהעניין עדיין לא סגור והכאב חי, זה לא זמן להחלטות ומסקנות לגבי אמונות יסוד שלנו. אני בטוחה שה' 'מבשל' כאן סיפור בלתי רגיל, ושבסוף תראי איך זה לטובתך, אבל כרגע זה עוד לא הזמן לומר את זה. אז דווקא בגלל שהמצב כל כך מבלבל והמציאות כל כך מתערערת, חשוב שתשמרי על האמון שלך בה' צמוד צמוד לאמון שלך בעצמך. זה לא אומר שתביני למה קרה מה שקרה, אבל זה אומר שתשמרי לך את היכולת לפנות לה' בשאלות ובבקשות, להיאחז בו ולבקש עזרה והכוונה.

6. כיסוי הראש זו נקודה מאוד רגישה וקשה כעת עבורך. בשונה מ'עצת חכם' כאן מדובר בפסק הלכה ולא בדעתו האישית של רב. כשאישה נשואה מכסה את ראשה יש הלימה בין הסטטוס שלה כאשת איש לבין המראה והמעשה שלה. אבל כרגע הכיסוי צורב על ראשך ומדגיש את הדיסוננס בין הסטטוס ההלכתי שלך כאשת איש בעל כורחך, לבין המקום שבו את רוצה להיות. אילו הייתי רואה אותך בבית הכנסת בחגים הייתי אומרת לעצמי: האישה הצעירה והגיבורה הזו מצטרפת לשושלת של נשים גדולות שעושות את דבר ה' גם כשהוא לא נוח ונחמד להן. נשים שמקריבות את רצונן האישי כדי לשמור את ההלכה. נשים שמקבלות את מלכות ה' במקומות הכי אישיים ועמוקים של הנפש!

אני בטוחה שהקב"ה יראה את המסירות הזו שלך לתורתו, והזכות הזו תעמוד לך בהמשך הדרך.

מקווה בשבילך שבקרוב מאוד כל זה יהיה מאחורייך, אבל עד אז מציעה לך לנשום עמוק ולקחת רגע זמן לעצמך. זו עבודה גדולה להקשיב לקול הפנימי בתוך סערה שכזו, לעכל את מה שקרה ולמצוא מחדש את העוגנים שלך. רק לפני חודש היית בשמלה לבנה כשפנייך למסלול חיים מסוים, וכעת את במקום אחר לגמרי. ייקח זמן עד שתעבדי את זה. אז בעוד חודשים אחדים את תסתכלי על הימים האלה במבט לאחור ויהיו לך תובנות, אבל כרגע זה זמן לנשימה, להקשבה פנימה, לתמיכה בעצמך, לעיבוד של הרגשות ולשמירה על אמונה שהכל יסתדר לטובה.

ברוריה