The Butterfly Button
קשר בגיל צעיר יכול להוביל לחתונה?

שאלה מקטגוריה:

אז ככה אני בן 17 וחצי יש לי חברה חצי שנה מזמן כבר היא ספרה להורים ולכולם אני עדיין לא
עכשיו אני מאוד רוצה לספר להורים אבל אני מפחד איך הם יגיבו כי בא נגיד שאני היחיד שעושה להם צרות בבית (בית חרדי) אני פשוט מפחד והיא כבר מדברת איך תראה החתונה שלנו ואיך יקראו לילדים ואיפה נגור וזה מלחיץ אותי
אני לא יודע מה לעשות כי אני ממש אוהב אותה ושנינו בוגרים לעומת הגיל
אשמח לעזרה
תודה מראש

תשובה:

שלום לך,

אינני יכול להאשים אותך על כך שאתה לחוץ, ועצם הפנייה שלך מעידה על בגרות ועל אחריות. זו אכן סיטואציה מלחיצה מכמה צדדים. הצורך לשמור בסוד על הקשר עם החברה שלך, החשש מפני תגובת ההורים שלך אם הם ידעו על כך והעובדה שהנערה כנראה רואה את הקשר ביניכם כמתקדם יותר ממה שאתה רואה אותו. תסבוכת.

לא טוב היות האדם לבדו, והצורך בקשר עם המין השני הוא הדבר הטבעי ביותר מבחינה נפשית, מבחינה גופנית ומבחינה רוחנית. זה טבעי, זה נכון, זה בריא, זה יפה. עם זאת, דווקא בגלל המשיכה החזקה לקשר כזה והמורכבות שלו, אדם נדרש לחשב את דרכו בתבונה, בזהירות ובאחריות. הקשר בין איש לאשה הוא עוצמתי מאין כמוהו, וכמו אש, הוא יכול להביא ברכה גדולה, אך גם צער וקלקול. לפעמים המשיכה הגופנית גורמת לנו להתעלם מחוסר התאמה במישורים אחרים, לפעמים ההבדלים המובנים בין צורת החשיבה השונה בין גבר לאשה גורמים לצד אחד לפרש לא נכון את דבריו ומעשיו של הצד השני, ולפעמים פשוט חסרה ההתבוננות הפנימית וההכרה העצמית על מנת להבין מה מתאים ומה לא. בגלל החששות הללו ועוד אחרים מקובל שבחור ובחורה לא יעמדו בקשר עמוק ומתמשך אלא אם כן זה בגיל המתאים לצורך היכרות ובמטרה למסד את הקשר ביניהם בברית נישואין. המודל לפיו צעירים נפגשים להנאתם לא הוכיח את עצמו כמוצלח במיוחד ויעידו על כך, בין השאר, אחוזי הגירושין הגבוהים (סביב 25%) בנישואין שהתגבשו מתוך קשר כזה.

לא קל. מצד אחד אתה והנערה המדוברת נמצאים בקשר חזק ואוהב. מצד שני שניכם עדיין צעירים. אמנם, בגרות והכנה ראויה לקשר אינם תלויים רק בגיל. יש אנשים חסרי בגרות מספקת גם בגיל 24 ולעומתם יש כאלה שכבר בגיל צעיר יודעים להתנהל באחריות. אינני מכיר אותך, את החברה שלך ואת מידת המוכנות שלכם לקשר מחייב ומוחלט, אז כתבתי את הדברים ואשאיר לשיקול דעתך להעריך את המידה בה הם נוגעים אליכם. אם אתה סבור שהקשר ביניכם הוא בריא, רציני ומתקדם תוך שמירת הגבולות הנדרשים, הרי שמן הראוי שתתנו את הדעת לגבי ההמשך ולא סתם להמשיך קשר של חברות לזמן בלתי מוגבל. אם הבנתי נכון, היא כבר רואה את הקשר שלכם כמחייב וכמוביל לנישואין. אם אתה אינך רואה זאת כך עדיין, הרי שמן הראוי שתמצא את הזמן הנכון ואת הדרך הרגישה לשתף אותה בהרהורים הללו.

ולסוגיית ההורים. בדרך כלל ההורים הם האנשים שחפצים בטובתך יותר מאשר כל אדם אחר בעולם. הם גם מבוגרים ומנוסים יותר ויכולים להדריך ולייעץ ולשתף מניסיון החיים שלהם. אינני מיתמם. מדובר כאן בסיטואציה רגישה. הורים חרדים שמגדלים את ילדיהם על פי אורח החיים החרדי, ולפתע אחד מהם סוטה מהתלם, ואם הבנתי נכון, הרי שהסטייה מדרכם של ההורים איננה מסתכמת רק בעובדה שיש לך חברה. החשש שלך לספר להם על הקשר הוא מובן לחלוטין, אך למרות זאת הייתי מציע לך למצוא את הדרך לדבר על כך עם ההורים. אני עובד בחברת הייטק ובמסגרת תפקידי צריך לתאם בין אנשים וקבוצות שונות ברחבי העולם, גורמים שלעיתים יש להם מטרות שונות, ולגרום להם לעבוד בשיתוף פעולה למרות פערים במטרות ולעיתים אף חשדנות הדדית. אם למדתי משהו מהניסיון רב השנים, הרי זה שני דברים. הראשון הוא שאסור לפחד לומר דברים כהווייתם ושעדיף להציף בעיות מוקדם ככל האפשר ולא לחכות עד שהן גדלות, מדממות ומעלות מוגלה. הדבר השני הוא שכמעט כל דבר אפשר לומר, אך שצריך לחשוב על הדרך הנכונה לומר אותו. ההורים שלך, ככל הורה אחר, מבקשים את טובתך, ואני משוכנע שקיימת דרך לשתף אותם במה שעובר עליך וליהנות מהם עצה ותושיה.

אני מדמיין לעצמי את התסריט הבא: אתה פונה לאבא שלך או לאמא שלך (מי שנראה לך שיהיה קשוב יותר), או לשניהם כאחד בדרך מכובדת ואומר שאתה זקוק להם ומבקש לדבר שיחה פרטית. יוצאים לספסל בגינה ציבורית סמוכה ואז אתה אומר שאתה מבין שהדרך שלך איננה בדיוק תואמת למה שהם היו רוצים, ולמרות זאת אתה עדיין זקוק לעצתם ומבקש לשתף אותם במה שעובר עליך, ומספר להם על הקשר, על ההתלבטויות ואת אשר על ליבך. התסריט הנ"ל הוא כמובן רק דוגמא, ואתה אמור לתכנן בעצמך את הדרך לשיתוף. אולי תגלה שנתקלת בחומה אטומה, אך רוב הסיכויים הם שהם יהיו שם עבורך. תדבר, תקשיב, תחשוב, תכיר בכך שמה שהם אומרים לך נובע מניסיון חיים ומדאגה כנה לטובתך. אתה לא חייב לקבל את דעתם, אך לפחות תשים את הפחד מאחוריך. אגב, קיימת סבירות גבוהה שממילא הם יגלו בעצמם את הקשר ביניכם, קשר שעל פי התיאור שלך יש רבים שיודעים עליו.

אגב גם אם לא תשתף עדיין עם ההורים, אולי תוכל למצוא אדם נבון ואחראי שאתה מכיר ושהוא מכיר אותך ושיוכל לייעץ לך.

אינך חייב לקבל עכשיו החלטות לטווח ארוך, אבל אתה יכול וצריך להחליט איך להתנהל עד שתקבל את ההחלטות הללו. החיים מזמנים לכולנו אתגרים שמחייבים אותנו לאיפוק, לקבלת החלטות, לאחריות. זו השעה עבורך לחשוב, לשקול ולנווט את דרכך בחיים. שיתוף ההורים עשוי מצד אחד להסיר מעליך את הפחד ומצד שני לשמוע את מה שיש להם לומר, לאנשים שאכפת להם ממך יותר מכל אדם אחר בעולם. גם אם תחליט לא לשתף את ההורים, אני מציע לך בחום לחפש אדם אחר מבוגר, אחראי, שאתה סומך על שיקול דעתו ועל כך שעתידך חשוב בעיניו, ולשתף אותו בסיטואציה הלא פשוטה בה אתה נמצא.

שיתפתי את המחשבות שלי, ואולי תמצא בהם תועלת. אני מאחל לך שהקב"ה ינחה אותך בדרך אמת ושתשכיל לקבל את ההחלטות הנכונות עבורך ועבור כל הסובבים אותך.

בהצלחה,

גרשון

[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מפחד שלא אתחתן לעולם
היי אני בן 21 ואני מודע לזה שזה יחסית גיל צעיר, אבל יש בי פחד עמוק מאוד שאני לא אתחתן כבר הייתי בזוגיות למשך שנתיים אבל חזרתי בתשובה והפערים יצרו את שלהם בחלק מהנושאים. אני רוצה להתחתן כל כך, מתפלל על זה כל יום וזה לא יוציא לצערי מהראש לפעמים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן