שלום בחורה יקרה,
אכן, ממכתבך ניכר שאת בחורה: יוצרת ושומרת על קשרים, נהנית מידידויות וחברויות, יודעת להיות מחובבת ומחבבת, עד כאן הכל טוב ויפה.
הבעיה מתחילה כשאת בקשר עם בחור, אבל כמו שהדגשת את "לא בעניין". כבחורה פתוחה זה לא נראה לך סתירה: הוא בסך הכל כמו "אחת מהחברות הטובות", אז למה לא. כל השאלה היא איך להסתדר עם זה בלי לפגוע במעמד של בחורה חרדית בשידוכים ובמשפחה.
אבל לדעתי כן יש כאן שאלה גדולה והיא: האם זה אפשרי וריאלי לנהל חברות כמו שתיארת? כמה זמן תישארו "מחוברים ומחבבים אחד את השני" בלי שהאהבה האפלטונית תגלוש למחוזות אחרים? התשובה כמובן אינדיווידואלית ותלויה בבחירות שלכם וגם בנורמות החברתיות, אבל הרשי לי ללחוש לך שבמציאות כמעט ואין מקרים כאלה. הגמרא אומרת שבנושא הזה המשיכה הטבעית כל כך חזקה עד שאף אדם לא יכול להיות בטוח שהוא יצליח לשמור על הגבולות שלו, ולכן נקבע הכלל: "אין אפוטרופוס לעריות", וזה כולל את האדם הכי חסיד ושמור.
כבחורה שעומדת לבנות קשר זוגי את בטח יודעת שברוב המקרים יש הבדל בין המבט הנשי על אהבה לבין המבט הגברי. כשאישה חולמת על אהבה היא מדמיינת קשר פנימי חם ועמוק, ואילו במקביל, בעולמו של הגבר יש לקשר הפיזי מקום הרבה יותר מודגש. כמובן שבני זוג זקוקים לשני החלקים, וכאשר האחד מתקיים ללא השני לא תיתכן זוגיות בריאה, ובכל זאת קחי בחשבון שלגבר נורמאלי הרבה יותר קשה להסתפק בידידות מעניינת ובאהבה אפלטונית. כך שיכול בהחלט להיות שבעוד שאת בונה על המשך חברות תמימה, לצד השני בעניין זה לא כל כך ברור ויש לו פנטזיות קצת שונות, וכך חברות שנראית לך לא-מזיקה עלולה להסתבך. גם מצידך, את לא יודעת מתי זה יקרה אבל ברגע מסוים את עלולה למצוא את עצמך קשורה רגשית ומאוהבת באדם שלפני כמה שורות כתבת שהוא לא סגור על עצמו מבחינה דתית ואתם לא בעניין. ואז העסק הרבה יותר מורכב, וכמו שאת מעידה על עצמך, קשרים עם חברים טובים (במיוחד קשרים שמכילים עזרה הדדית) זה דבר קשה לפירוק.
כבחורה אוהבת דת שנמצאת בשלב כל כך חשוב בחיים, אני ממליצה לך לקחת את הנושא הזה ברצינות וממש להשקיע בו. תחשבי רגע: אם היית מחליטה לקנות לך בית באיזה מקום בארץ, לא היית עושה עבודת מחקר קטנה קודם? לא היית חורשת את האיזור, שואלת אנשים, מחפשת מידע? אז כעת, כשאת חושבת על בניית הבית שלך ועדיין מחפשת את עצמך, כדאי לך לחפש סביבך מודל של אנשים פתוחים ועצמאיים כמוך, שייתכן שהדעות שלהם לא קלאסיות אבל בחרו להישאר חזקים ואוהבי דת כפי שתיארת את עצמך. משפחות כאלה יכולות להיות עבורך מודל שנותן השראה ושווה להתבונן בהן וללמוד מהן. בעצם מה שאני מציעה זה לתעל ולנתב את האנרגיות שלך לבנייה אמיתית של קשר שיש לו עתיד במקום לבזבז את עצמך על קשרים או ריגושים זמניים.
אין לי ספק שזה הולך להיות לא קל, ביום בהיר לעזוב חברות בלי סיבה. אבל האמת היא שזה לא בלי סיבה, דווקא יש סיבה טובה מאוד והיא… את והעתיד שלך. ויש עוד סיבה והיא הבחור. זה יהיה הרבה יותר הוגן כלפי כל אחד מכם אם תתחילו לחסוך את הרגשות והאנרגיות שאתם משקיעים בחברות סרק ולשמור אותם בכספת לקראת זוגיות אמיתית. עדיין אנחנו לא יודעים מי בן הזוג העתידי שלך ומי בת הזוג שנועדה לו, בכל מקרה כולכם רק תרוויחו אם תתחילו את חייכם המשותפים עם רמה גבוהה של רצינות כלפי זוגיות, ועם היכולת שלכם לעצור ולא להתבזבז.
באופן מעשי יש כמה דרכים לעשות את זה: הראשונה היא להציב גבולות ברורים (כאן הלכות יחוד יכולות לעזור מאוד. לידידות בריאה לא מפריע אור יום, וכשקשר הופך לרגשי ורומנטי זה לא עובד ביחד עם הלכות יחוד). ייתכן שתרגישי שנכון לך לדבר עם הבחור באופן גלוי, להציג את הבחירה שלך ולנמק בקצרה בלי להיכנס לוויכוחים. וכמו תמיד, חברה טובה שמבינה עניין יכולה להתגייס (בשביל זה יש חברות) ולתת לך תמיכה וגיבוי ולפעמים גם להזכיר לך ברגעי חולשה את כל הדברים החכמים שאת יודעת מצוין.
אני מבינה שההורים שלך לא יודעים איזה בחור את מחפשת ואולי זה הזמן לפתוח איתם את הנושא. העולם כל כך רבגוני, אני בטוחה שיימצא בתוכו בחור שיש בו את התרכובת המדויקת ביותר שאת זקוקה לה.
מאחלת לך שהשנה החדשה תביא בכנפיה בהירות גדולה שתעזור לך למקד את כל הכוחות שלך בבניית בית נאמן, אליך תביאי בין היתר את השמחה, האנרגטיות והיכולת ליצור יחסי חברות וקירבה עמוקה.
ברוריה
דלג לתוכן
תגובה אחת
אוי הקשרים האלה…
לקח לי חצי שנה של טעויות ועדיין כאבי לב ועבודה רבה כדי לעלות בחזרה לדרך,
אני בחורה חזקה, לקח לי הרבה זמן אבל בסוף נסחפתי, פתחתי עיניים והגעתי למקומות שלא חלמתי להיות.
היום ניצלתי בכח, בנס ועדיין אני עובדת קשה.
אם זה יעזור למישהו – מטעויות כדאי ללמד, אני הכרתי עוד כמוני ורובם ככולם חוו הרבה קשיים וחרטות- אל תקחו קשרים כאלה בקלילות אני ניסיתי, כאבתי, הרבה(!)