שלום לך שמואל,

שאלות בעניינים העומדים ברומו של עולם שאלת. משאלותיך ניכר כי אתה בחור כנה שלא מפחד מהתמודדות עם שאלות נוקבות שרבים מעדיפים לא לשאול ולהמשיך לחיות ולעשות את מה שלמדנו מילדות לעשות, בלי לב, בלי עומק, ורק מתוך הרגל. הנביא מוכיח את עם ישראל ואומר:  "ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר" כה מרגש לראות משאלותיך שיש בדור מי שבוחר לבחור ולחיות חיים שיש בהם תוכן, לב, ויראת שמים אמיתית.  

אם הבנתי נכון יש פה שתי שאלות על מהות התפילה ועוד קושי שיש לך עם הריטואל.

השאלות על מהות התפילה הן; 

א. אם ה' גזר משהו אז למה שהוא ישנה את זה בגלל התפילה, וגם למה שארצה לשנות, הוא הרי תכנן עבורי כבר את הכי טוב.

ב. איך ניתן לבקש בקשות מעומק הלב ממשהו מופשט.

יש כיוונים שונים להתבונן על עבודת התפילה ובתשובה זו אתמקד באחד מהם כפתח בתקווה שזה ייתן לך כיוון ופתח לפתרון תהיותיך.

א. בפרשיות הנקראות בתקופה זו, אנו קוראים על אמהות האומה שהיו עקרות. חז"ל מסבירים את הסבל הנוראי הזה שסבלו האמהות בכך ש"הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים" (יבמות סד.) ולכאורה זה נשמע אכזרי מאוד , וכי בגלל שהוא נהנה מזה הן סבלו כל כך?! הוא נהנה מהסבל שלהן?! וודאי שזה לא כך. המשנה במסכת ראש השנה פרק ג' משנה ח' כותבת "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך, שכל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומכוונים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתגברין, ואם לאו היו נופלין" הצרה שבאה על יהודי הינה רק היכי תימצי לקרב אותו לאביו שבשמים, לכוון את ליבו, להיזכר מי מנהל את העולם, החסר הינו הגורם שנזכור מי באמת המשפיע, מי הזן ומפרנס, מי הפוקד בזרע, מי הבורא רפואות, ואצל האמהות הקדושות מצב העקרות שלהן הביא אותן כל יום ל"כוון את ליבן לאביהן שבשמים" עוד יותר ועוד יותר, הקב"ה התאווה לתפילתן כי זה רומם אותן, זה היה עבורן קרש קפיצה להכרה עמוקה מאוד בהנהגת הבורא את העולם, שזו תכלית האדם. אם חסר לנו משהו, זה לא מחייב שכך החליט הבורא שטוב לנו לחיות בלעדיו, הבורא לא נותן לנו הכול מתוך רצון שעל ידי זה שחסר לנו נכוון ליבנו אליו. רש"י בפרשת ויצא (ל' ג') כותב שאברהם התפלל על שרה שיהיה לו ממנה בן ושואל על כך המהר"ל (גור אריה) היכן מצינו בכתובים שאברהם התפלל? וכותב המהר"ל שלא יתכן שאדם יקבל בעולם דבר אם הוא לא התפלל עליו או מאוד רצה אותו והרצון הוא  התפילה. המילים שאנו מוציאים מהפה בשעת התפילה הן רק הלבוש של הרצון הפנימי שלנו, אבל הלב של התפילה זה הרצון שבלעדיו אין שום השפעה של שפע אלוקי לעולם. זאת ועוד, מקובל בשם המאירי (לא מצאתי כעת את המקור המדויק) שגם אם נגזרה גזירה על אדם, ומגיע לו עונש, ברגע שהוא מתפלל, והוא מכיר בכך שהכול מאת הבורא, הוא הפך להיות אדם מרומם יותר, זה כבר לא אותו האדם שעליו נגזרה הגזירה, כעת יש לו זכויות רבות נוספות, ולפיכך מה שנגזר בעבר כבר לא רלוונטי לגבי האדם החדש הניצב פה בתפילה.

ב. זה באמת לא פשוט ללמוד להתפלל לישות ערטילאית, לבורא שאסור לדמות לו גוף, ואולם אנו רואים, שבזמנים שונים אנו פותחים את ארון הקודש כדי שנוכל לכוון יותר, אנו פונים כלפי ירושלים שדרך שם התפילות עולות, הווי אומר שישנה דרך להתפלל לבורא שאסור לדמות לו גוף בעזרת דימויים שמותר לנו לדמות, כמו שער השמים שנמצא מעל מקום המקדש. ההלכה שמורה לנו להתפלל דווקא לכיוון זה בזמן שכולנו יודעים שמלוא כל הארץ כבודו באה לענות בדיוק על הצורך הזה שאתה מזכיר – הקושי להתפלל על בקשותינו הגשמיות ביותר עד הרוחניות ביותר לפני ישות שאיננו יכולים לציירה אפילו בדמיון. עם השנים וצבירה של רגעים מעטים אך זכים בהם חשים את הבורא בכל הוויתנו, זה הופך להיות קל יותר וטבעי יותר. החזון אי"ש באגרותיו (כמדומני א' כ"ג) כותב על עבודת התפילה האמיתית שהיא "רב העמל וכביר הימים" גם ענקי הרוח זקוקים לעמל רב כדי לחוש טעם ועומק בתפילה.

בנוגע לקושי שאתה מעלה עם הריטואל של התפילה, בכך שצריך לקרוא המון וזה ממש לא התפילה שלך אלא טקסט קבוע, ניתן לחלק זאת לשני חלקים. בחלק של פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, שם באמת אין בקשה, יש שם שבח של הבורא. כאמור לעיל, מטרת התפילה הינה על מנת לרומם את האדם למקום גבוה יותר בקרבה שלו אל הבורא, לגרום לו להיות יותר "מכוון את ליבו לאביו שבשמים", וכאשר אומרים את פסוקי דזמרה בנעימות, מתוך התבוננות, כאשר מברכים ברכות קר"ש בריכוז, ניתן להרגיש יותר ויותר קרבת ה'. יכול אדם להתפלל שנים רבות בהן הוא לא שם לב למילה כל שהיא בתפילה, ופתאום, בגלל מקרה שקורה לו, הכל מקבל צבע אחר. בשבוע שעבר זה קרה לי, ראיתי את הזריחה ממקום גבוה, והשמים היו מלאים בצבעים מרהיבים, ואז, כשהגעתי לתפילה ואמרתי "הכין ופעל זהרי חמה" התענגתי שוב ושוב על המילים הכין ופעל, זה היה רגע כל כך מיוחד, רגע אישי שלי עם הבריאה, רגע שבו הבנתי שכל בוקר הבורא מצייר את התפאורה הזו מחדש בשבילנו הנבראים, כדי שנתחיל את היום עם ההוד הזה שילווה אותנו בכל מה שנעשה בהמשך היום, ומעולם לפני כן לא גלגלתי על לשוני בהנאה כזו את המילים הכין ופעל. אז זו עבודה דינאמית, עבודה של שנים, ובכל יום מרגישים משהו אחר בתוך זה.

החלק השני של תפילת עמידה כולל בקשות על הגשם ועל הרוח. כאמור לעיל ההכרה בכך שאנו נזקקים בכל יום לחסדו של הבורא על מנת שנהיה בעלי דעת, על מנת שנהיה בריאים, וכו' היא זו המרוממת את האדם. כאשר אני מנסה להתחבר יותר לתפילה אני משתדל לפני כל ברכה בתפילת עמידה לעצור לרגע ולחשוב, כעת אני עומד לבקש שכל מהבורא, אני צריך היום שכל כדי שאוכל לעשות את זה ואת זה, כעת אני הולך לבקש פרנסה מהבורא, אני צריך פרנסה כדי שאוכל לרכוש כך וכך, אני עומד להתפלל על בניין ירושלים ואני רוצה שירושלים תיבנה כי…. וכן על זה הדרך. לא תמיד אני מספיק פנוי לכך, לפעמים ממהרים, לפעמים הראש תפוס בדברים אחרים, וזו עבודה שדורשת שימת לב והכנה מרובה.

באם אתה חש כי חסר לך טעם בתפילה, גם על זה גופא ניתן להתפלל. לבקש מאבינו שרוצה רק שנתקרב אליו, שתרגיש טעם בתפילה, שתחוש קרבת אלוקים לי טוב. ישנה ספרות מגוונת בנושא התפילה, תוכל לראות בעלי שור של הרב וולבה, יש ספר של הרב פינקוס על תפילה ספר טוב נוסף הוא הארת התפילה של הרב וייסבלום, הרמח"ל בדרך ה' מדבר על תפילה, בספרי חסידות נכתב המון על תפילה, יש מאמר מרתק של האדמו"ר מפיסאצנא הי"ד המודפס בסוף ספר חובת התלמידים (מאמר ב') בספרים אלו ובאחרים תוכל לראות גם כיוונים נוספים שאולי יתנו מענה מעמיק יותר לשאלותיך הנוקבות.

אתה מוזמן להמשיך ולהביא את לבטיך ותהיותיך, המשיך להעמיק, לחקור ולעבוד את ה' מתוך הכרה פנימית עמוקה מבלי לשקוע בנוחות של הסתמיות והשגרה.

יערב נא שיחי עליך – כי נפשי תערוג אליך.

עלה והצלח,

אליעזר

 [email protected]