The Butterfly Button
קרוע בין העולמות בשביל מה לחיות ולהשקיע?

שאלה מקטגוריה:

בס”ד
יש לי שאלה שמציקה לי המון זמן, ורציתי מאוד לשאול מישהו מקצועי בנושא.
אשתדל לקצר ולהביא את הפרטים שנוגעים לגוף השאלה.
נולדתי בבית לא חרדי (הורי חזרו בתשובה בגיל מאוחר) אבל אבי רצה שאהיה חרדי, הוא עצמו לפי דעתי לא ממש מבין מהי המשמעות של חרדי, של בחור ישיבה, אבל הוא רצה שהבן שלו יהיה רב ראשי, ראש ישיבה או משהו באיזור..
נכנסתי לישיבה קטנה בניגוד לכל החברה, המשפחה, וכל הסביבה.
נדלג על התקופה ההזויה שעברתי מגיל 14 שנכנסתי לישיבה, נשברו כמה סמארטפונים בדרך… בקיצור שלוש שנים ישיבה קטנה, ועוד שלוש שנים גדולה, כיום אני עוד מעט נכנס לשידוכים בגיל 21, אבל שאלת השאלות עומדת:
מהי המטרה שלי פה???
אני מוגד כ”רב” בעקבות זה שהלכתי נגד הזרם מכל בחינות ולמרות שאף אחד מסביבי לא חרדי אני נכנסתי לזה בכל הכוח.
מצד אחד אני כייף לי ללמוד, מצד שני אני לא מרגיש סיפוק עוצמתי בלימוד, יש בי קצת מחשבות על “מה אם הייתי מתגייס”,
וגם כשאני מחפש סיפוק בעבודה או משהו כזה (מתכנת מחשבים למשל) אני לא מוצא שם משהו אמיתי,
הבלבול ממש גדול, ברמה קיצונית, לא רוצה לעזוב את העולם החרדי, אבל לא מוצא את עצמי בלימוד, לא מתחבר לחלק מהמצוות, ובקיצור תסכול עמוק.
משהו בסגנון של “אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי” מצד אחד אני רוצה לחיות כבן תורה, אבל מצד שני אני מבין טוב במחשבים רואה סדרות וגולש המון. (פרצתי את ה”הגנות” שיש על האינטרנט…) אבל גם אם אעבוד בחוץ זה לא ניראה לי משהו מספק… ותורה לבד (מול עיני ניצבת דמותו של הרב אלישיב זצ”ל ודוגרי, זה לא משהו שמגרה אותי) לא ממש בא בחשבון.
אז אני באמת קרוע בין העולמות, ולא מוצא תכלית סיבה או מטרה שלשמה שווה לחיות ולהשקיע.
תודה רבה רבה!!!

תשובה:

תשובה

שלום לך בחור יקר וקדוש…

משאלתך ניכר כי בחור משכיל וחכם הינך. ובעל התנסחות בהירה ונהירה. עד כדי כך שמרגיש אני משאלתך ומדבריך הנבונים, שזרעי נביטת תשובה יש בהם בעומקם.

אתה מניח את דילמת חייך בעוצמה רבה – אתה ‘קרוע בין העולמות’…

לפני שננסה להיכנס לעובי הקורה, אני רוצה להקדים ולגלות לך את מה שאתה כבר יודע בודאי, לא רק אתה ‘קרוע בין העולמות’. לא. העולם כולו קרוע בין העולמות. כל דבר כאן בבריאה זה קרע בין עולמות. הגשמי מול הרוחני. האלוקי מול הארצי. השמים מול הארץ.

תמיד זה ככה. ובכל מקום. ככה שאתה יכול להתעודד מעט ולהבין שהמצוקה שלך, היא אינה מצוקת יחיד-מצוקת בודד. אלא היא צרת רבים, וזאת חצי נחמה. או לכל הפחות נחמה פורתא..

*

יתרה מכך או אולי ושמא, לא נקרא לזה ‘צרה’. כי אם זו מטרת הבריאה בעצם, להיות קרוע ולבחור, לכאן או לכאן. ליפול ולקום. לחשוב להרהר להתרסק ולהתגבר, הרי שהספק עצמו אינו צרה, אלא נקרא לו אולי ‘צומת דרכים’ מורכבת שכדי להגיע ליעד צריך לחשב בזהירות את הדרך הנכונה. אלו החיים עצמם. והקריעה הזאת בין העולמות היא קריטית ואינטגרלית [בלתי נפרדת] מהתפקיד מהשליחות ומהמטרה…

*

וכמובן שצומת הדרכים הזאת היא גם חלק מההגעה ליעד. כי אינו דומה נוסע בקלות, למפלס דרך בשלג ובין הרים, שהאחרון הרי הוא חזק יותר בנוי ומחושל, ומשכך יודע להעריך את המקום שאליו הגיע, ולהשתמש בו נכון וחכם.

*

ולסיום נקודה כוללת וידועה, ככל שהנפש רחבה יותר, ככל ששאר הרוח גדול יותר, כך האדם מסובך ומורכב יותר, בעל לבטים ייסורי נפש והתחבטויות.

לא שאנחנו בוחרים איזה נפש נקבל. אבל לכל הפחות תדע שייסורי הדרך שלך נובעים מיכולותיך ומעוצמך הגדולה.

עד כאן תנחומי עידודי והשגותי… לעת עתה…

*

ועכשיו נרד לענין…

אתה קרוע לגמרי, ואני לא מיקל בכך ראש. מחד אתה רב ודמות רוחנית במקומך. וכמובן, אתה אוהב ללמוד. ומאידך אתה נמשך בליבך לתכל’ס, עבודה, כסף, כוח וכבוד…

בא אתן לך תחושה שלי, וננסה לגבש עמדה מאוזנת..

הדעה שלנו לרוב עשויה בצורה מעט קיצונית, שחור-לבן. כן או לא. לימוד תורה או עבודה בחוץ.

צורת החשיבה הזאת נגזרת ממגוון סיבות. מחינוך, מצורת חיים, מסביבה, ומחברה. וגם בגלל שקל מאוד להצמד לדפנות, הכי קל.

אבל הדרך הנכונה תמיד בהכרח נמצאת באמצע, בדיוק באמצע, בין לבין, וזה המקום הכי קשה להיות בו. לא כאן ולא שם. לא שייך לשום מקום – שייך לעצמי.

אבא שלך רוצה שתהיה רב ראשי, ממילא האישיות שלך מתעצבת לכך שכל דבר אחר אין בו מהות ואין לו קיום ואין לו תוחלת ואתה מאבד טעם בדברים. וזה עצמו גורם לכך שהיצר שלך רק גובר, כדרכו של היצר, שאם תעיז לקחת לו משהו הוא יישב עליך שנים עד שתתן לו והרבה.

אתה עצמך רוצה מאוד מחשב וכדומה, ואינך רואה את עצמך בפנים. אבל זה לא באמת מספק אותך. למה? כי במוח שלך אתה הרב אלישיב.

תאר לעצמך שבחור כמוך משווה את עצמו לרב אלישיב! זה מעט הזוי. תחשוב שחייל יסתפק האם ללכת ליחידה כזאת או אחרת, ומה שיעמוד מולו למבחן הזה זה האם להיות כמו הרמטכ”ל. ואם הוא לא כמו הרמטכ”ל הוא ילך ליחידה אחרת.

בלבול שלם…

*

אתה ‘לא מוצא תכלית סיבה או מטרה שלשמה שווה לחיות ולהשקיע’ – נכון! אין שום סיבה להשקיע בדרך אחת שלא ממלאת את כל חדרי הנפש. דרך שאינה ממלאת אותך לגמרי היא לא חצי דרך, אלא היא דרך שאינה דרך.

מה שמוטל עליך יקירי, זה לשנות את התודעה-חשיבה, את נקודות ההנחה שברורות לך כדבר פשוט וברור.

ולהבין ולהחדיר בעצמך שהאמת היא אחרת לגמרי..

האמת היא שאתה בחור משכמך ומעלה, אתה בחור נעלה ביותר, אתה נוגע בכל העולמות כולם. אתה הצלחת ללמוד ולאהוב ללמוד בתוך העולם שאתה חי. ומצד שני יש בך יצרים גדולים, כי הלב שלך והמוח שלך גדולים.

וכעת ברור, שעליך לספק את כל הקומה שלך על כל חלקיה. בלי עצלות. אתה צריך גם ללמוד הרבה, ובמסגרת טובה. וגם מאידך לתת ליצריך פורקן בצורה מאוזנת בעבודה ובצורה נכונה. וכך תהיה אדם-שלם.

תעזוב את הדעה של אנשים אחרים שסובבים אותך. ותגבש לעצמך דעה מאוזנת שאתה עצמך מורכב ממנה, דעה שמגובשת מכל התחושות שלך יחד. דעה שהדרך שהיא תוביל אותך אליה תהיה דרך שתתן לך מענה שלם ומלא. מענה רחב ונכון. מענה אמיתי וכנה.

תגבש את זה לאט לאט. תתייעץ. תפתח את הראש לחשוב באמת רק על הדברים עצמם ועל מה יעשה לך טוב באמת. ועל פי החשיבה וההחלטות, תעשה צעדים זהירים ונכונים לעבר היעד.

ואני מבטיחך בעז”ה שאם כך תעשה, אתה תצליח!

אסיים בהערכה גדולה אליך. בהערצה על הדרך שזכית בה. ולא אכחד שבמעט קנאה.

שלך לעזרה תמיד

דוד DAVID924803@GMAIL.COM

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן