פונה יקרה,

אפתח בכך ששאלתך ריגשה אותי ועוררה בי הזדהות עמוקה. את אישה צעירה, ללא ילדים עדיין, כל מעייניה נתונים לבעלה, והיא משתוקקת מצידה שגם כל מעייניו יהיו נתונים בה.

הנך אישה רצינית שמבקשת שביתה יהיה מיוסד על אדני הקדושה ויתייצב על טהרה, שמירת עינים, והשקעת זמן גם באיכות וגם בכמות בזוגיות הצעירה והמתפתחת.

את שואלת "מה עושים" ואני תוהה למה כוונתך. האם ל-מה עושים איתי? איך אני מרגיעה את עצמי ומשחררת? או מה עושים איתו-איך גורמים לו לוותר על חלומו?

ראשית נראה לי מסיפורך שזכית. קבלת בעל שגם את מספרת עליו שלמרות שגדל בחברה מעורבת שיש בה (לפחות בחלקה) לגיטימציה לקשרים בין המינים גם בגיל צעיר, הוא שמר על עצמו,

וגם היום הוא מקפיד בעבודת ה', בתפילות, וזריז במצוות.

את מספרת שהוא גם טיפוס ביישן ולא 'פלרטטן' שנוהג כדרך של שגרה ללהג בדברי חולין ושחוק עם נשים הנמצאות בחברתו.

גם ביחס בין אדם לחברו הוא ככל הנראה מצטיין. דעתך חשובה לו, כבודך ורצונך יקרים בעיניו, והוא רוצה מאד שתהיי מרוצה, ולפיכך הוא עדיין עסוק בלשכנעך כדי לקבל את הסכמתך לצעדו,

הוא נמנע מלעשותו ללא ברכתך.

אתם גם מדברים בפתיחות זה עם זה על חששותיך, עובדה המלמדת כי גם התקשורת ביניכם פתוחה וזורמת.

בעל כזה ראוי קודם כל לאמונך.

אמון, הוא בראש וראשונה אמונה ברצונו לעשות את הטוב, ואמון ביכולתו לעשותו.

המחשבה שהוא 'ודאי יכשל' היא לא טובה עבורך ואח"כ גם עושה לו עוול.

הנגישות לטכנולוגיה כיום , שכפי שסיפרת אינכם מתנזרים ממנה, הופכת את היכולת לחטוא, למי שרק רוצה בכך, לקלה בהרבה. הגמרא אומרת שמי שתקף עליו יצרו ילבש שחורים וילך לעיר אחרת שאין מכירין אותו.

היום בחסותה האנונימית של התקשורת המקוונת ניתן לחטוא מהבית בלי להתאמץ ולצאת ממנו, מבלי ללבוש שחורים, ומבלי לשלם על כרטיס נסיעה. .

האם  בשל כך תחיי כל היום בחרדות שמא בעלך מפנה את מבטו ועניניו לאישה אחת מאחורי גבך?

כל אחד מביא לזוגיות את חוזקותיו. כפי שאת מספרת, גם לך יש אתגרים משלך שבעלך חזק יותר ממך בעיניינים מסויימים. . המפגש ביניכם צריך להצמיח את שניכם,

כל אחד ממקומו הוא. צמיחה והתקדמות לא יכולה להתרחש כאשר אחד חושש כל היום לשני וממילא גם דואג להחביאו בקופסא כדי שלא יגדל ויצמח ויצא לעולם ויתמודד עם אתגריו.

אינני מקילה ראש בסיכון שאת מתארת שאורב לפתחכם, אך גם איני חושבת שהפתרון שמצאת, להטיל וטו על בחירתו,  הוא זה שיביא מזור לחששותיך.

שכן סיכון כזה קיים תמיד ואם לא כעת, אז אולי הוא יצוץ באופן אחר ומאתגר יותר. כמו נוסעת קבועה באוטובוס שבו הוא מגיעה לעבודתו וכדו' .

הייתי מציעה לך בראש וראשונה לברר עם עצמך אולי בעזרת אישה חכמה נוספת שמכירה אותך , על אילו רגישויות, או חוויות שליליות שחווית יושבת דאגתך העמוקה לשמירת העינים של בעלך.

שכן לא שמעתי בסיפורך 'טריגר' או סיבה שבעלך גרם לך , אולי אף מבלי משים, לחשש התמידי הזה מפני בגידה אפשרית שלו.

הגמרא אומרת שזוגיות טובה היא המתכון הטוב ביותר למניעת חטאים מסוג זה שאת חוששת ממנו. מי שיש לו "פת בסלו" , אישה שהיא גם חברה וגם רעיה נאמנה, לא ילך לראות בשדות זרים.

ובנות הזוג נחשבות כמי ש"מצילות אותנו מן החטא". כלומר- דווקא יחסים טובים בבית פנימה, אהבה, אמון, כבוד הדדי ואינטימיות גופנית ומינית בריאה ביניכם הם אלו המגינים הטובים  ביותר מפני גלישה למחוזות של הרס ובגידה בכל היקר. הגמרא אף מספרת לנו סיפור מעניין על רבא שגם מסיפורים אחרים ידוע שסמך על אשתו מאד והיו להם ככל הנראה חיים טובים יחד. פעם הגיעה אלמנתו של אביי לבית דינו, התמלא בית הדין באור מפאת יופיה, הדבר גרם לו למהר לביתו כדי להתייחד עם אשתו. מסיפור זה ניתן להבין כי פיתויים מסוג זה ניתן להקלע אליהם בכל מקום וזמן, וכשיש זוגיות טובה ובריאה, הרי שהאנרגיות הללו מנותבות לחיים בריאים עם האישה שהוא אוהב ומעריך.

הלמידה המשותפת של גברים ונשים בתחום זה היא אכן שאלה גדולה, דווקא בשל היותה למידה פעילה ולא סבילה, כשהגוף מביא עצמו לידי ביטוי ביתר שאת מאשר בלימודים עיוניים בלבד.

יחד עם זאת, כושר גופני איננו רק אמצעי לחיטוב הגוף ולהאדרת יפיפותו של יפת, אלא גם לצרכים רפואיים ונפשיים.

בהיותו אדם ירא שמים, הייתי מציעה לשניכם לפנות לרב שמכיר אותו באופן אישי, את מזגו ואת נתוניו, שהוא יתן לכם את המענה ההלכתי לסוגיה העומדת בפניכם.

יתכן כי העובדה שאם אכן אין מסגרות אחרות ללכת אליהן, ובהתחשב בכוחותיו האישיים, הוא יתן את ברכתו למהלך. או אז אולי תוכלי להיות רגועה יותר שעשיתם את הצעד בהכוונה הלכתית,

שגם עשוי ללוותו בהמשך הדרך מרובת האתגרים שלפניו. את מצידך השקיעי את כל מאמציך בטובת בעלך והוא ישיב לך על כך כפל כפליים באהבת אמת.

בהצלחה רבה

ורדית

[email protected]

.