שואלת יקרה,

קראתי את השאלה ששלחת כמה פעמים כדי לנסות להבין לעומק את השאלה ששאלת שלמעשה כוללת בתוכה כמה וכמה שאלות.

למעשה את עומדת בשלב מהותי בחייך, שלב של בחירת דרך. את כבר לא ילדה שכל מעשיה מוכתבים ע"י תקנון כזה או אחר של סמינר או בית ההורים, בחירותיך כבר אינן אוטומטיות, ומרשים בעיני מידת הרצינות בה את מתייחסת לבחירות הללו, מידת ההבנה של החשיבות שאת נותנת לצומת בה את נמצאת ולמידת ההשפעה שלה על המשך החיים שלך, זה לא מובן מאליו בכלל.

אני שואלת את עצמי מאיפה מגיעה השאלה שלך, כי הייתי יכולה לענות לך תשובה פשוטה מאד על שאלתך הראשונה בנוגע למוזיקה ולספרות: תיהני ולבריאות… אני לא רואה כל רע בהקשבה למוזיקת עולם או בקריאת ספרות כללית. יש בתרבות החיצונית הרבה יופי וזה בסדר גמור שאת אוהבת אותה ופחות מתחברת לדברים אחרים.

אבל את כותבת על התמודדות קשה.. ואם כך אני מניחה שהשאלה יותר עמוקה מזה… במיוחד כשאת כותבת שיש לך אלרגיה לכל מה שקשור לדת ולחרדים ולרוחניות, אז כנראה שזו לא שאלה של העדפה וטעם אלא של השתייכות. וזו כבר שאלה כואבת. לאן אני שייכת? האם אני נמצאת במקום הנכון בשבילי? ואם נמשיך עד לסוף השאלה שלך- האם אני צריכה לוותר על עצמי כדי לחיות חיים נכונים? (המילים קצת שונות, אבל זו האווירה)

אבל לפני שנצלול פנימה אני רוצה לשים דגש על משהו שכמעט פספסת… את מתחילה באמירה שמאד קשה לך עם רוחניות, כל דבר שקשור לחרדים דת או מצוות יש לך אלרגיה לזה, אבל מצד שני את כותבת שאת מאד מחוברת לקב"ה וגם שחשוב לך שמירת הלכה וחיים חרדים. נוגע לליבי מידת החיבור והקשר שאת מרגישה לקב"ה, והמקום שזה תופס בחייך. זה לא אלרגיה לרוחניות או לדת… בשום אופן.

ואם כך בואי נתייחס לשאלת השייכות ונפריד אותה משאלה ההלכה. טוב?

ההפרדה חשובה כדי להבין שבעצם השאלה שלך אינה נוגעת בחטא אלא בהשתייכות, ושאלה שקשורה להשתייכות היא אומנם שאלה חשובה מאד! אבל מצד שני היא מלווה בפחות אשמה שכן בעצם המעשה אין רע.

כאן הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות. ולמרות שאת לא מולי וכנראה תשובות לא אקבל, לפחות לא כרגע.. קחי זאת גם כנקודות למחשבה.

– מאיפה נובע הקושי והאלרגיה לתרבות החרדית? (שימי לב להגדרה המחודשת, תרבות, ולא מצוות)

– אם היית מרגישה שאת יכולה לשלב פתיחות והיכרות עם תרבות רחבה ושמירת הלכה, האם הייתה נפתרת ההתלבטות שלך? ויותר חשוב-

– אם היית מרגישה שאת עם אישיותך הייחודית וטבעייך היו מקבלים הכרה ואישור ולא היית נאלצת לוותר עליהם או להילחם נגדם, האם היית משיגה רגיעה?

כאן אני רוצה להקדיש רגע אמירה על מי שאת:

אני חושבת שאת, כמו שאת, כנראה חשובה מאד, אחרת לא היית כאן… ואם את כאן, כנראה שאת חשובה כמו שאת… אין באמירה הזו סתירה לעבודה פנימית ולהתקדמות אלא להיפך, לקחת את כל מה שיש בך ולעשות אותו טוב יותר, משמעותי יותר, מלוטש יותר…

בנוסף, את קצת מניחה שיש באדם נטיות טובות ונטיות רעות וצריך לוותר על הרעות מפני הטובות או כמו שאת קוראת לזה- "להתגבר על התאוות".. ואני חושבת שאין באדם משהו שהוא רע מוחלט או טוב מוחלט. אפשר לנתב את כל מה שיש בנו אל הטוב, (כמו שאפשר גם לנתבם אל הרע..) אפשר להשתמש בכוחות הנפש שלנו, כפי שניתנו לנו ולעשות איתם הכי טוב שאפשר. אני חושבת שמלחמה בכוחות הנפש וזיהוי של חלק מהם ככוח רע שצריך למגר מובילה לעצב ולייאוש וזה בשום אופן לא עבודת השם, זה עצת היצר במסווה של עבודה פנימית שלא מובילה לשומקום.

אני חושבת, אם יותר לי, שהרבה פעמים החינוך שאנחנו מקבלים מוביל בטעות למקומות הללו, של זיהוי איפה אני רע, מה בי לא טוב, ומלחמת חורמה בעצמי.. ומהניסיון שלי, זה רק גורם ליותר רע. הלוואי נדע איפה הטוב, ואת הטוב הזה נעשה הכי טוב, אין משמעותי מזה.

אני רוצה להרחיב גם בכמה מילים על תרבות חברתית באופן כללי, ומשמעותה. לכל חברה יש תת תרבות משלה, ספרות, מוזיקה, קוד לבוש, מוסדות לימודים ועוד. השתייכות חברתית לתת מגזר בדרך כלל היא גם השתייכות לתת התרבות שלו. ויש רווחים והפסדים בכל השתייכות שהיא. השתייכות חברתית למגזר החרדי מקנה ביטחון, שייכות, תחושה של בית, שמירה מהעולם שבחוץ שהרבה ממנו הוא שלילי ומסוכן, ומצד שני משהו מהביטוי האינדיווידואלי הולך לאיבוד, וכן גם ויתור על תרבות חיצונית שהרבה פעמים יש בה הרבה יופי. אני מניחה שמשהו בהשתייכות החברתית עושה לך לא טוב ומצד שני כשאת שואלת את עצמך לאן ללכת ללמוד את שמה לב שהשקפה חרדית כן חשובה לך.

הייתי רוצה לחדד את השאלה אליך, בין אם תבחרי לענות חזרה ולהתכתב על זה ובין אם זה יישאר כנקודות למחשבה בינך לבין עצמך.

– איך היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים? איך את מדמיינת את עצמך באופן אידיאלי?

– איפה היית רוצה לגור? מי היית רוצה שתהיה החברה שלך?

– – אילו מחירים את מוכנה ורוצה לשלם בשביל להגיע למקום בו את רואה את עצמך ואילו בשום אופן לא?

– מה הדרך להגיע למקום בו את רוצה להיות?

אני מניחה שתשובות בפני עצמך לשאלות הללו יעזרו לך להחליט גם בהווה על מוסד לימודים, על תחביבים, ועל השתייכות איתה תרגישי נוח, או לפחות נוח יחסית תוך בחירה מודעת מה את בוחרת ולמה.

מאחלת לך בחירה הכי נכונה עבורך, ובעיקר הרבה הכרה בטוב שבך, בטוב שלך.. קחי את כל מה שיש בך עוד כמה צעדים קדימה…

שיפי

.

[email protected]