שלום וברכה,
אנחנו נשואים כמעט עשר שנים, אברך ובת בית יעקב, יש לנו ארבעה ילדים אבל האהבה נגמרה בילד השני. זה אומר שנגמר לי החשק לבעלי, כאילו משהו בי נאטם והפך לאדיש. בהתחלה זה היה לי מאוד אכפת, ניסיתי לדבר איתו, להשקיע, לצאת וכו' אבל הוא לא הראה ענין ואמר שזו ילדותיות וכו'.
אחרי מעקב של כמה שנים הצלחתי להניח את האצבע מה מפריע לי: התקשורת שלנו אינה רגשית. היא מורכבת רק ממילים טכניות, תלך תבא תיקח תעשה תעלה תוריד, בד"כ בקשר לילדים. סתם כך אנחנו אוהבים לדבר אז מדברים פוליטיקה וכו' אבל לא מדברים על רגשות בכלל, כאילו יש נתק בכל הנושא הזה, או כאילו אין לב.
ניסיתי להיות הראשונה שפותחת ואומרת מחמאות, עידוד ושבחים, ניסיתי כמעט שנתיים, אבל זה היה חד צדדי ולא זכה למענה הדדי, כלומר, לא קבלתי דברי עידוד וכו' בחזרה.
המצב כרגע שאני אחרי לידה רביעית ומרגישה מיובשת לחלוטין מבחינה רגשית, יש לו הרבה ביקורת עלי (אבל הוא שותק אותה בשתיקה רועמת) ואני צמאה לחום ולאהבה באופן נואש. כבר 4 שנים שמרגישה מעולפת מצמא למישהו שבאמת יעריך אותי וגם יגיד לי את זה, ממש באופן מילולי.
אם אני שואלת את עצמי האם הוא אוהב אותי, נראה לי שהתשובה חיובית, אם כי מאוד פושרת. אני חייבת לציין שהוא בעל שמאוד עוזר בבית, נותן את הנשמה מבחינה טכנית, אבל ממש אפס מבחינה רגשית. ובתכל'ס אני לא רוצה פיליפיני, אלא בעל. הוא בחיים לא יחזור הביתה עם מתנה או משהו רגשי אחר, וכשאני פותחת את הנושא בעדינות הוא תמיד עונה לי: "יש לך ויזה, תקני מה שאת רוצה". הוא לא מבין שזה לא החפץ אלא הרגש שמאחוריו. בחיים לא חזר עם פרחים לשבת (טוב, רק בערב חג שבועות…) ואפילו ללידה בא בידיים ריקות לבית חולים, למרות שבקשתי באופן מפורש שיקנה לי משהו.
ללידה הקודמת הוא קנה לי סט קרמים ולא גמרתי להתלהב מזה ולהביע את הערכתי, אבל הוא חזר וטען שזה סתם בזבוז כסף והוציא הון על העיצוב וכו' והכל שטויות… ממש נפגעתי מזה. הגעתי למסקנה שאין שום תועלת בדיבור פתוח איתו, הוא לא מבין את לוז הענין ולא את שרשו, וכל השיחות שיזמתי, למרות שהיו עדינות ומתוכננות היטב ובאופן מושכל ממש לא צלחו. כמובן שהתפרצויות רגשיות של דמעות מצידי לא הניבו שום תוצאה.
הדברים כרגע עומדים על סף פיצוץ. לא רוצה עוד ילדים ממנו ובכלל לא מרגישה "חיה" אלא רובוט שמגדל ילדים. לא רוצה להתקרב אליו. הוא דוחה אותי, מרגיש לי כאילו אני כלי שרת ולא בן אדם עם רגשות.
אני בת להורים גרושים, אין לי קשר עם אבא שלי ואמא שלי לקויה בנפשה ואין לי גב מאף אחד. לכאורה אני נטו תלויה בו בזה שאין לי לאן לחזור.
בבקשה אם תוכלו לענות לי מהר כי קשה לי מאוד
מאוד
מאוד.
מאוד.
תודה.
4 תגובות
תשובה יפה ורגישה
אבל למרות כל הדברים הנכונים שנכתבו פה
יש לציין שכדאי ללכת לטיפול זוגי
בו יסבירו לבעל איך עליו להשתפר.
תשובה יפהפיה
התשובה יפה כקומת בסיס. היא מסבירה לאשה שבעלה חפץ לתת לה ורק לא יודע איך. עד כמה שזה לא מה שהיא מבקשת לקבל מבעלה זה לעולם לא יספק לדעת שבאמת הוא רוצה לתת. מה שחסר זה באמת הלמידה שלה איך לבקש נכון מבעלה ולהשים אותו כנותן ואותה כמקבלת ממנו את הצרכים הרגשיים שחסרים לה.
תשובה רגישה ונוגעת ללב, התחברתי ממש לכל מילה.
רוצה לספר לשואלת היקרה שקראתי את מה שכתבה ובכיתי, הרגשתי כאילו יצאו המילים ישירות מהלב שלי, אני חווה בדיוק מושלם את אותן רגשות, את החסר הגדול בהבעת אהבה מצד בעלי. מנסיוני האישי, טיפול זוגי יכול לעזור ולשפר מאד, ממש להעלות את הקשר בכמה רמות. אבל מה שהכי חשוב לי לציין, זה שמצאתי לי אפיק מדהים שממלא אותי בהמון סיפוק, ממלא את החור ואת החסר הזה בלב. מצאתי מקום שחיבר אותי לאלוקים שבתוכי, חיבר אותי לעצמי ועזר לי להגיע לאושר פנימי ואמיתי שלא תלוי בגורמים חיצוניים. מרגישה שאני בשינוי אמיתי בחיים בדרך אל האושר הטהור.
אם תרצי אשמח לספר לך על זה. אם תרצי ליצור איתי קשר…