שלום לך,

קראתי את מכתבך, את מתמודדת עם סוגיה לא פשוטה ונשמע ממך שאת מנסה ללכת בין הטיפות כדי למצוא פתרונות ראויים ועם זאת לא לפגוע.

ישנם יתרונות רבים מאוד במגורים עם ההורים גם אחרי העשור השני לחיים- התחושה שאת יכולה להתמקד בעסק שלך בלי דאגות כלכליות, עם ארוחות סדירות ובלי שינויים משמעותיים ומפחידים,אולי, במה שהתרגלת אליו.

מאידך, כמו שסיפרת במכתבך-

יש קושי גדול בלהמשיך לחיות באותה המתכונת מאז היותך ילדה ועם זאת להרגיש עצמאית או ליצור נפרדות מההורים.

במגורים עם ההורים אין את תחושת הפרטיות, יש תחושה (נכונה ובריאה) של חובה לסייע להורים בכל אשר יבקשו הן מעצם הכרת הטוב והן מטעמי מצוות כיבוד הורים,

ההורים מעורבים מאוד בפעולות שלך ומאידך מבקשים שתפעלי כעצתם בכל תחומי החיים.

כל הנ"ל באופן טבעי מייצרים מערכת יחסים מורכבת יותר ככל שהגיל שלך עולה ואת זקוקה ליותר עצמאות ומרחב להחלטות שלך.

במידה ומערכת היחסים עם ההורים היא על מי מנוחות ונעימה לשני הצדדים- וודאי שעדיף להשאר לגור בבית ההורים ולחסוך דאגות מיותרות מסביב.

אבל במקרה שלך ושל רבות בגילך- הנכון, לדעתי, הוא לשלם את מחיר הנוחות כדי לחיות חיים עצמאיים, שקטים, ולשקם את מערכת היחסים עם ההורים באופן טבעי. (זה יקרה ברגע שתתרחקי מעט ותתחילי לבוא לבקר).

יש לי כמה פתרונות להציע לך.

סיפרת שיחידות הדיור באיזור המגורים שלך יקרות במיוחד.

אני חושבת שלשכור את היחידה מההורים היא מעשה שעלול לפגוע בהורייך ובנוסף לא יפתור את הדאגה העצומה שהם חשים כלפייך כשאת מתחת לעין הדואגת שלהם כל הזמן.

עם זאת, את יכולה למצוא יחידה באיזור יחד עם שותפה ולחלוק את סכום השכירות החודשית.

אפשרות נוספת היא לחפש באיזור מרוחק מעט מהעסק ולנסוע. מרבית העובדים במדינת ישראל נוסעים למקומות העבודה שלהם ועד חצי שעת נסיעה זה זמן ששווה להשקיע בשביל הפרטיות, שלוות הנפש והעצמאות שלך.

יש עוד הרבה יתרונות שיכולים להגיע עם המעבר לדיור משלך, אני מניחה שהמהלך הזה, ככל שהוא קשה- יתרום לך הרבה מבחינה נפשית והתפתחות אישית ואני מאחלת לך שגם יפתח שערים חדשים בחייך לכל מה שעדיין חסום ומחכה.

בברכה

חני א