The Butterfly Button
עבודה עם נשים כיצד להתייחס להודעות ובכלל

שאלה מקטגוריה:

שלום רב
אני עובד במקום מעורב, בצוותים של גברים ונשים יחד
לעיתים חברת צוות כותבת הודעות עם כל מיני מילים שבחברה שלנו משתמעות בצורה שלילית למשל: מתגעגעת, התלהבתי שתחזור, או כינוי יקר
האם עליי להגיב להודעות אלו שזה לא שייך לכתוב באופן כזה או להתעלם, במידה וכן מה לכתוב, כיצד להסביר שלא יפגעו

תודה

תשובה:

בס”ד

שלום לך שואל יקר!

שאלתך היא שאלתם של רבים וטובים, העובדים לפרנסתם במקומות עבודה כלליים. הצורך לפרנס משפחה יחד עם השהות במקומות עבודה שלא כולם בהם יראי ה’, מעלה לא מעט דילמות ושאלות יומיומיות, וחשוב לתת את הדעת עליהם כפי שאתה שאלת.

לגופם של דברים: אין ספק כי עולם העבודה היום שונה מאוד מבעבר. אם בעבר הייתה יכולת להתפרנס בתוך העולם החרדי המוגן והבטוח, היום המציאות שונה בתכלית. הציבור החרדי גדל מאוד, ואין דיי יכולת להתפרנס רק בתוכו, כל זה מבלי להתייחס לדיגיטציה והטכנולוגיה שמשנות את עולם העבודה המסורתי שינוי כביר.

בשל כך, נרצה או לא, אנשים עובדים נמצאים במשך שעות מדי יום עם אנשים בעלי רוח אחרת, ועם תרבות מתירנית וליברלית. כמובן שהדבר מוליד התמודדויות רבות, וקשיים המצריכים ערנות ותשומת לב.

ישנם הקוראים לניתוק מוחלט מכל מקום עבודה מעורב, בו יש צורך בעמידה בניסיון. אך אלו אינם מציעים מענה אחר לפרנסת משפחות רבות. על כן גם כיום דעת מרבית הרבנים כי יש לצאת ולהתפרנס יחד עם מאמץ לשמירה מקסימלית על חומות הדת וגדרי ההלכה.

אנו אמנם מתפללים בכל יום “ואל תביאנו לידי ניסיון”, אך דומה, כי אדם המנסה לפרנס את משפחתו בכבוד, לא נכנס תחת הגדרה זו. איננו מחפשים ניסיונות חלילה, אך דומה כי בנושא זה “ליכא דרכא אחרינא”. יחד עם זאת, אין זה פוטר אותנו מלהבין היטב את הניסיונות ולהיות ערוכים להם מבעוד מועד כדי שנוכל לעמוד בהם בסיעתא דשמיא.

לגבי שאלתך, אין ספק כי ההתכתבויות שלך עם הקולגות בעבודה מגיעות ממקום טהור ואנושי בלבד. זו השפה המקובלת לצערנו גם בין קולגות משני המינים, ואין בה כדי לרמוז משהו שהוא מעבר לחיבה אנושית. אך כאן בדיוק טמונה הבעיה. הן בגלל שההלכה מורה על הרחקה מקסימלית בין המינים, והן בגלל שישנן השלכות שונות העשויות להיגרם מכך בקלות ומבלי משים.

חז”ל הפליגו מאוד באיסור “ייחוד”. גם האדם הצדיק ביותר, נאסר להתייחד עם אשה אפילו לזמן קצר ביותר, שמא יגיע לידי עבירה. כמו כן ההרחקות בין שני המינים כל כך מפליגות, עד כדי שאפילו לחיצת ידיים פורמלית ביניהם אסורה. (ומי כמוך בוודאי יודע כמה מצבים מביכים נגרמים בשל כך).

והשאלה היא מדוע? מה ראו חז”ל להרחיק כל כך בין המינים? וכי כולנו מכוונים לדבר עבירה?

את התשובה לצערנו ניתן לקרוא מדי יום בעיתונים הכלליים. מסתבר שאכן עומק המשיכה הקיימת בין המינים, גדול הרבה יותר מכפי שניתן לדמיין, ולא בכדי אמרו חז”ל ש”אין אפוטרופוס לעריות”. אם שחקנים, אנשי תקשורת, מובילי דעת קהל, ואפילו נשיא ארה”ב לשעבר, אנשים שיש להם הרבה מה להפסיד, נפלו בעקבות ייצרם, קשה להניח שאנו חזקים מהם ועשויים מחומר אחר.

אמנם נכון הדבר, שכמעט תמיד אלו דברים המתחילים ממקום של אכפתיות כנה וחיבה אנושית פשוטה, אך כאשר ייצרנו מתגבר, קשה מאוד להחזיר את השד לבקבוק. כאשר מתעוררת חיבה כלפי מישהי, השליטה שלנו בעצמנו יורדת פלאים, וחז”ל בעיניהם הצופות למרחוק כבר עמדו על כך.

אך מאידך, מה ניתן לעשות? האם באמת עולם התעסוקה אינו מותאם עבור אנשים יראי ה’???

בעיניי זה איננו סימן שאלה. להיפך, זה סימן קריאה מהדהד!!!

תפקידנו בעולם לקדש שם שמים. כולנו שליחים של בורא עולם ועלינו לשאת תפקיד זה בגאון. זוהי איננה רק סיסמה חבדי”ת, זה כתוב אינספור פעמים במקורות, ואנו אף מזכירים זאת בתפילה בכל יום, “ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו”. זה תפקידנו עלי אדמות, לשמש מגדלור להמלכת ה’ בעולם, ולהוות דוגמא לכיצד עובד ה’ אמור להיראות ולהתנהג.

כאשר אנו נכנסים לעבוד במקום שיש בו אנשים מסוגים שונים, אנו נוטים לעיתים “להוריד פרופיל” בנוכחותנו הדתית. אנו מנסים להשתלב באווירה הכללית, ופחות לברך בקול רם, או לעמוד להתפלל בפרהסיא לפני אנשים אחרים.

הסיבה לכך היא, שאנו חשים שממילא לא נצליח לשנות אף אחד, ולכן אנו בוחרים באפשרות הקלה. היטמעות ושילוב, תוך כמובן זכירה מתמדת שזה איננו משקף את אורח חיינו האמיתי, והוא יבוא לידי ביטוי רק כשנשוב למשפחתנו בסוף היום. אנו מעדיפים להיות “דתי בלב”, להשתלב בסביבה הטבעית, לאמץ את אורחותיה ולשמור על מצוות ההלכה רק בהיחבא, בינינו לבין עצמנו.

במידה ואנו נוקטים בגישה זו, הרי טבעי שנשתתף וניקח חלק בשיחות המסדרון השונות, מה שמביא בקלות לשיחות משוחררות וקלילות גם עם נשים העובדות עמנו.

אך חשוב לדעת שניתן לשנות את המשוואה הזו. זו איננה גזירת גורל להיות תלוי על בלימה, ולהתפלל שהניסיון לא יצוץ פתאום. איננו אמורים להימצא במצב בו הייצר עלול בכל רגע להתגבר עלינו בעקבות שיחה לבבית מידי, או פעילות חברתית שלפתע תיסחף יותר מידי. עלינו לשנות את המשוואה!! עלינו להיות גאים בפרהסיה באורח חיינו, ולא להצניע אותו בשום מצב!! כמובן שכל התנהגות שיש בה כפייה על האחרים, או לתת להם לחוש בחוסר נוחות, היא איננה מועילה ולא רצויה, אך ביכלתנו להיות גאים בכך שבחרנו לחיות את חיינו על פי התורה והמצוות, ואין מה להתבייש בכך.

אם רק לא נחשוש להתנהג בפומבי כפי שאנו מתנהגים בביתנו, קרי, ברכות בכוונה, סירוב ללחוץ ידיים לאשה עם הנימוק האמיתי, ולא הסתתרות מאחורי נימוקים של יד רטובה וכו’, אם נתנהג כך, סבורני שרוב ההתמודדיות כלל לא יצוצו. אנו ניהפך להוות הסמל הדתי של המשרד, וכך גם יחס העובדות אלינו יהיה בהתאם.

גם אם הדבר נראה מעט קשה בהתחלה, זה צפוי להביא הערכה רבה בהמשך הדרך. אנשים אוהבים בני אדם העומדים על עקרונותיהם, והם בדרך כלל זוכים להערכה ופירגון רב.

ישנם אנשים שלצערנו קשה להם להתגבר ולעמוד על שלהם, ובשל כך בוחרים לצעוד בדרך הקלה יותר וכן להתחכך בסכנה. עליהם לדעת דבר נוסף: לעיתים דברים מתפרשים אצל אחרים באופן שונה בתכלית מהאופן שבו האדם עצמו רואה אותו. גם אם אדם חושב שהוא מכיר את עצמו היטב, ובטוח שאין בהתכתבויות של מילות חיבה עם נשים כדי להתחכך בניסיון, יתכן שהדבר עלול לפגוע בסביבתו ובעיקר באשתו.

אשה רגישה מאוד ליחס של חיבה של בעלה כלפי אשה אחרת, וגם אם זה רק פרי דמיונה הפורה, ואין שום רמז או כוונה כל שהיא להתכתבות בעלת אופי מיני, אישה עלולה להיפגע מכך. אין זה אומר שאינה סומכת על בעלה, אך זהו טבע האשה, ויש להתחשב בה וברגשותיה.

אגב, גם משיחות עם עמיתות ועמיתים חילוניים לעבודה, גם שם על אף שהנושא כביכול “מקובל”, זה יוצר הרבה מתחים בין בני זוג. כלפי חוץ זה כביכול בסדר מצידם שגבר יאמר מילות חיבה לעמיתתו לעבודה, אך בפועל זה יוצר קשיים בזוגיות, גם אם הדבר אינו מתקדם ליחסי קירבה מעבר לסתם חיבה (והרבה פעמים זה כן קורה).

כמה גדולים חכמינו ז”ל שראו את הנולד והרחיקונו מבעוד מועד מקושי זה. אנו יכולים לעבוד במקומות כלליים, איננו צריכים לגלות פנים זועפות או כעס כלפי סביבתנו, אך יש להיצמד להוראות ההלכה ואין כמותם כדי לשמור עלינו מהרעות החולות המרחשות לצערנו מדי יום בין אנשים משני המינים.

מזמין אותך לעיין בשולחן ערוך אבן העזר סימן כ”א, כדי לראות כיצד חז”ל הקפידו לא רק על מגע וחיבה בין גברים לנשים, אלא אף על שאילת שלום וכו’. כמובן שכל דבריי אינם אלא כמראה מקום בלבד. ועליך לתמרן בחכמה ובזהירות כפי שאתה מבין לנכון.

לסיום אאחל שתצליח בכל אשר תפנה, ותהווה תמיד דוגמא ומופת לעובד ה’ וירא שמים אמיתי.

דניאל

Akshiva1976@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לא נפחד מהמוות אם יש מצב לגיהנום?
תודה שיש כאן מקום לשאול- יש לי שאלה, יש לי פחד גדול מלמות , פחד שמורכב מהמון נקודות כמו החוסר וודאות , כמו האיבוד שליטה , כמו לא להגשים את עצמי ועוד ועוד. ככל שעובר הזמן אני מבינה, שכשאדם מפחד ככ למות, הוא הרבה פעמים לא זוכה לחיות.. כי הוא...
ה"לא נעים" פשוט מנהל לי את החיים באין מפריע!
אני בחורה מהצפון שעובדת במשרה סתמית כלשהי, בתחום הפרא רפואי. סיימתי לימודי תואר ראשון לפני שנה, לא מצאתי עבודה בתחום שלי וכעבור חצי שנה של חיפושים הגעתי למשרה הזאת. אני מתכננת לעזוב עכשיו לקראת בין הזמנים, קצת לנפוש לפני שאני מתחילה לימודים בתחום אחר בעז”ה, עד שאמצא את עצמי… הבעיה...
איך למנוע התקררות רוחנית באקדמיה?
אני מתחילה שנה הבאה לימודי תואר ושמעתי מסביבי הרבה קולות בנושא. הקול שהכי צף היה כל הנושא של התקררות רוחנית. המורה שלי אמרה שאחותה אמרה שהמקום אליו אני הולכת נותן לגיטמציה להתקררות רוחנית, והאמת, אני רואה בעצמי, אחוזים גדולים של בנות יוצאות הרבה יותר פתוחות. והבנתי שהשאלה היא ” איך...
מה הסיכוי שלי למצוא עבודה אם לא למדתי ליבה?
לפעמים, ברגע של תסכול, אני זורק לאבא שלי משפט חצי בצחוק חצי ברצינות: “למה לא שלחת אותי לבית הספר שלומדים בו ליבה?”. אבא, כרגיל, לא נשאר חייב ועוקץ בחזרה: “נו באמת, אם היית צריך עזרה בלוח הכפל, אתה חושב שזה היה עוזר אם הייתי שולח אותך למקום שמלמדים בו ליבה?...
אני חסרת ביטחון עצמי ובורחת למסך
תודה על האתר הזה!! אני בחורה,עבדתי במשך חצי שנה בעבודה,ולא מצאתי את עצמי שם,וב’’ה היה לי הזדמנות מצוינת לצאת ויצאתי. אני כבר שבוע בבית,בלי עבודה,וזה לא קל לי לנפש,אני רגילה להיות פעילה ועסוקה, ואני מוצאת את עצמי אלופה בלהיות ליד הפלאפון ולא מפסיקה לצפות בתוכניות,סרטונים,וואטאפ וכו (תודה לה’ שיש לי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן