שלום וברכה פלוני.

ראשית, הרשה לי להביע הערכה עמוקה לכנותך הפנימית אשר לא מאפשרת לך להתעלם מהשאלות המורכבות והלא פשוטות הללו. אני סמוך ובטוח שלא מעט מחבריך בכולל ובקהילה הרהרו בשלב כזה או אחר בחייהם בשאלות הללו, אולם הנטיה הטבעית הינה להדחיק אותן ולהתעלם מהן.

כיוון שהעלית מספר שאלות מורכבות, כרגע אתמקד בנקודה אחת מתוך המכלול – שאלת הכרת הבורא. אשמח לשמוע ממך האם התשובה מתיישבת על לבך ומתקבלת על דעתך. כמובן, אם תרצה אתה יותר ממוזמן להמשיך ולהתכתב איתי, בין דרך האתר ובין באופן פרטי במייל ולפתח את הדברים.

תרשה לי לפתוח בהתייחסות למורכבות הרבה של עצם העלאת הדברים על פני השטח והנכונות לעסוק בשאלות הללו. על פניו מדובר לכאורה בשאלות עובדתיות פשוטות – האם יש אלוקים? האם התורה אכן ניתנה בסיני? כיצד אדע שהדברים אותם חינכו אותי להאמין בהם ולקבל אותם כנכונים אכן כאלו?

אולם התייחסות לנושאים הללו מבעד למישור העובדתי גרידא משל אין הבדל בין השאלה האם יוליוס קיסר חצה את הרוביקון לבין האם ניתנה תורה בסיני, מחטיא את המטען הרגשי העצום המונח בבסיס השאלות הללו. שאלות בענייני אמונה נוגעות ברבדים העמוקים ביותר של הזהות ומשמעות הקיום, דברים אשר משקלם הסגולי מבחינה נפשית אדיר ובלתי ניתן לכימות.

בשל הרגישות העמוקה של הדברים הללו, עלול המתחבט בשאלות האלה לחוש כחוטא בעצם העובדה שהוא מעז להטיל ספק במוסכמות הדתיות. משל למה הדבר עלול להיות דומה – להטלת ספק בשאלה האם הוריך אשר גידלוך הם אכן מולידיך, עצם הטלת הספק יכול להיחוות (עמוק עמוק בתוך הנפש פנימה) כהטלת ספק בקשר עם ההורים ולפיכך כפגיעה בהם ובמסירותם ואהבתם ולכן כצעד לא לגיטימי, והדברים נשארים בבחינת ליבא לפומא לא גלי.

לפיכך הרשה לי לפתוח במספר ציטוטים אודות ערך האמת במסורת היהודית.

ומה הוא חותמו של הקב"ה, רבינו בשם רבי ראובן אמר אמת, מהו אמת, אמר ריש לקיש אל"ף בראשן של אותיות, מ"ם באמצע, תי"ו בסוף, על שם (ישעיה מ"ד) אני ראשון ואני אחרון וגו'. (מדרש רבה בראשית פא ב)

א', אמר רבי עקיבא אל"ף מהו אל"ף, מלמד שאמרה תורה א'מת ל'מד פ'יך כדי שתזכה לחיי העולם הזה, פ'יך ל'מד א'מת כדי שתזכה לחיי העולם הבא, מפני מה, מפני שהקב"ה נקרא אמת, וכסאו מאז יושב עליו באמת, ופניו יקדמו חסד ואמת, וכל דבריו דברי אמת, וכל משפטיו משפטי אמת, וכל ארחותיו חסד ואמת. ומניין שהקב"ה נקרא אמת, שנאמר (ירמיה י') וה' אלקים אמת, ומנין שכסאו מאז יושב עליו באמת, שנאמר והכן בחסד כסא וישב עליו באמת (ישעיה ט"ז), ומנין שפניו יקדמו חסד ואמת, שנאמר (תהלים פ"ט) צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך, ומנין שדבריו אמת, שנאמר (שם קי"ט) ראש דברך אמת, ומנין שמשפטיו משפטי אמת, שנאמר (שם י"ט) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, וכל ארחותיו חסד ואמת, שנאמר (שם כ"ה) כל ארחות ה' חסד ואמת. (אותיות דרבי עקיבא)

במקורות הללו מתבאר שה' עצמו נקרא אמת, וחותמו אמת. מכאן שמבקש האמת הוא מבקש הקב"ה.

לא זו אף זו, האמת הדתית לא אמורה להיות רק קבלה של עובדות מסוימות כאמתיות, אלא כחוויה של ידיעה פנימית עמוקה.

הדברים מפורשים במסכת יומא (סט,ב)

דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות. ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו:

ופרש"י

ורבנן – ירמיה ודניאל:

שהוא אמתי – מסכים על האמת ושונא את השקר

כלומר, למרות שהיה ברור להם לירמיה ודניאל הנביאים, שמשה אב הנביאים דיבר אמת שאמר "האל הגדול הגיבור והנורא", כיוון שהם עצמם לא חוו את גבורתו או את נוראותיו הם לא כינו אותו כך, ועקרו את לשון התפילה אשר תיקן משה. באיזו סמכות הם עשו זאת?  "מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו". לא ניתן לעמוד מול ה' ולשבח אותו באופן שלא נחווה כאמת. עמדה דתית אמורה להיות אותנטית לא רק מבחינה אינטלקטואלית מופשטת אלא להיחוות ככזו באופן העמוק ביותר.

ועתה הגענו לעיקר העניין – מהן הוכחות חד משמעיות וברורות שאמונתינו אמונת אמת? (קיום הבורא, תורה מן השמים וכ"ו).

התשובה האמתית והפשוטה היא שהשאלה מטעה כי בטעות יסודה. לא כל הכרה אנושית שייכת בהכרח לממלכת האימות של השכל.

עצם מעמדו של השכל כמתקף האולטמטיבי, אפילו של הדברים שבוודאי נתונים לפתחו הינה בעייתית ביותר. לא אלאה אותך בסיכום של תולדות הפילוסופיה בעת החדשה אולם הרשה לצטט את המשפט מהעמוד הפותח של הספר  "בעיות הפילוסופיה" מאת ברטראנד ראסל (פילוסוף בריטי מהחשובים שפעלו במאה ה20) "האם יש בעולם ידיעה שהיא ודאית במידה כזו שאין בידי אדם בעל שכל להטיל בה ספק? שאלה זו, שלכאורה אינה קשה כלל, היא אחת השאלות הקשות ביות שאפשר לשאול". (כמובן, אין זה אומר שכל האמונות שוות וכי כל אמונת הבל שווה בערכה לתאוריית היחסות של איינשטיין. כיוון שהנושא ענף ביותר אין באפשרותינו לפתח אותו במסגרת זו)

יכולתו של השכל לאשש ולתקף כל דבר והיותו הפוסק האחרון בכל עניין שבעולם, היא אולי אינטואיטיבית אולם לא מבוססת פילוסופית. סוליפסיזם (תפיסה הטוענת כי אדם יכול להיות בטוח בקיומו של דבר אחד בלבד – ה"אני" העצמי שלו. על פי גישה זו, העולם החיצוני שאינו חלק מהתודעה העצמית, לא בהכרח קיים) למשל, היא שיטה עקיבה  = עקבית וקוהרנטית שלא ניתן לבטל ולדחות אותה בכלים פילוסופים (לפחות לא כלאחר יד) אולם אין אדם רציני שחושב שרק הוא קיים (אמנם ישנם כמה אנשים שמתנהגים בצורה זו..). הסיבה שבשלה אף אחד לא לוקח אפשרות זו ברצינות הינה פשוטה, הדבר פשוט לא מתקבל על הלב. על אף שמבחינה הגיונית קשה להצביע על הבעייתיות שבשיטה זו.

האופן בו אנו מכירים את הבורא הוא לא שכלי-היסטורי. אני לפחות לא מכיר טענת תיקוף חותכת, לוגית או היסטורית לקיומו של הבורא ולמתן תורה. אולם אנו מכירים בקיום הבורא באופן אחר, עמוק. אופן אותו אנו לא בהכרח יכולים להסביר לעצמנו במילים, אך עם זאת אנו יודעים במעמקי הוויתינו כי הדברים נכונים.

ישנו ספר מעולה שפורש את הדברים בהרחבה של הרב אברהם יהושע השל (אן אייניקל פונעם הייליגער "אוהב ישראל") "אלוהים מבקש את האדם" (הספר נכתב במקור באנגלית – Abraham Joshua Heschel  – God in Search of Man). כמו"כ אם חשקה נפשך בעוד כתבים מזרם ההגות הקיומית העוסקת בחוויה הקיומית של האדם, ראה את דבריו של אמן הרגש והמילה הכתובה (ועל פי עדויות גם המדוברת) הרב יוסף דב סולובייצ'יק במסתו הנודעת איש האמונה הבודד (גם הוא נכתב במקור וזמין באנגלית –  Rabbi Joseph B. Soloveitchik "The Lonely Man of Faith") וכן בשאר כתביו ומסותיו. הוגה חשוב נוסף אשר הילך בשיטה זו הינו הרב אליעזר ברקוביץ – "אלוהים, אדם, והיסטוריה" (כנ"ל  Eliezer Berkovits -God ,Man and History).

לגישה אחרת, שונה, ראה את הספרים "שתי עגלות וכדור פורח" וכן "את אשר ישנו ואשר איננו" של הרב ד"ר מיכאל אברהם.

תרשה לי לברך אותך על צאתך למסע לחיפוש האמת. חשוב שתכיר בכך שהתחלת במהלך של גדילה, וכדרכה של זו היא כרוכה בכאבים. הדרך לאמונה עמוקה ושורשית עוברת בהחלפת תמונת העולם הפשטנית והתמימה שסיפקה אותך בגיל צעיר, בתמונה מורכבת ועשירה אך מסובכת יותר (בפראפרזה על לוינס ניתן לכנות זאת "אמונה של מבוגרים").  אבדן תמונת העולם הישנה התמימה והפשוטה, עלול להיות מבהיל ומפחיד. קרקע המציאות נשמטת מתחת לרגלים ונדמה שלתהום הפעורה אין סוף. אולם הקושי והמצוקה בהם אתה נמצא כרגע הם המחיר הנדרש לגדילה, והם גופם יהפכו למנועי הצמיחה שלך כאדם וכמאמין.

מקווה שתשובתי סייעה לך, האם יש לך צורך בהבהרות נוספות?

אשמח לשמוע ממך.

אליהו

[email protected]‏