שלום לך אשת איש,
השאלה שלך הגיעה לשולחני כשאני באמצע עיסוקים חשובים וחייבת תשובה לכמה לקוחות דוחקים, אבל הנחתי הכל בצד והתפניתי לענות לך כי אני רואה בכך דיני נפשות.
והנפשות הן: את. קודם כל את.
ואז שני הילדים שלך, בעצם שלכם. ובעלך.
אני מניחה שאין צורך שאכתוב לך שהקשר עם אותו אדם בעבודה הוא נטול עתיד. גם אם הוא חמוד וזורם וחושק בך ויש לכם כימיה נהדרת עכשיו, זה רק לעכשיו. אין שום סיכוי שהוא יתחתן איתך ויכניס לביתו את ילדייך. וגם אם הוא יעשה את זה, מי כמוך יודע שהוא יוכל לחבק בעבודה נשים אחרות.
אני בכוונה לא נכנסת כאן למותר ואסור אלא לכדאי. הקשר איתו הוא חסר כדאיות עבורך, ויש לו פוטנציאל אחד בלבד: להרוס אותך ואת חיי המשפחה שלך.
ובכל זאת את נמשכת אליו כמו שהסבא המתוק שלי נמשך לסוכר למרות שהיה סוכרתי. אני זוכרת אותו אוכל ענבים ואומר לי בקריצה: אל תגלי לסבתא. הוא ידע שהענבים האלה הורגים אותו אבל הם היו כל כך מתוקים!
יש לי תחושה שאת מבינה היטב את גודל הסכנה, ולכן הגוף והנפש שלך מגיבים עכשיו בחרדה, זו תגובה בריאה שנועדה לטלטל אותך ולגרום לך לפעול בזמן.
אז מה עושים?
נתחיל ב'עזרה ראשונה' ונמשיך לטיפול מונע.
כצעד ראשון אני מציעה לך להקשיב לקול הבריא שלך. את כותבת "רציתי פשוט לברוח" ואני קוראת לך: תברחי!!! תברחי כמו מפני אש!!! תחתכי חזק ובבת אחת. לא בעדינות, לא בהדרגה, לא ברמזים.
באופן מעשי זה אומר להודיע לאותו אדם באופן חד משמעי ונחרץ שאת לא מעוניינת בשום קשר ומגע. זה אפילו לא נושא לדיון. להפסיק לשבת ביחד. לא לגשת למיני-בר בעבודה כשהוא בדיוק מכין קפה. לומר שלום קר וזהו. לא לענות להודעות. לסנן אותו. לבקש לעבור לעמדה אחרת. מה שצריך כדי שהוא יבין שאת לא בקטע.
אם הוא ייעלב וייפגע זה בסדר גמור.
אם זה לא יעזור תצטרכי לעבור למקום עבודה אחר כדי להציל את המשפחה שלך.
אם גם זה לא יעזור תצטרכי לעבור לחו"ל.
אם גם זה לא יעזור תצטרכי לבקש מבעלך להגיע למקום העבודה ולאיים עליו.
ככל שזה יהיה לך יותר ברור ונחרץ כך יהיה לך יותר קל ופשוט. יכול לעזור לך אם תדמייני את אותו בחור של צחוקים, כמפלצת אימתנית שרוצה לבלוע אותך ולנתק אותך מהמשפחה שלך, ואחר כך לפלוט אותך כמו סמרטוט עלוב באיזה מקום נידח. אני לא חושבת שהוא באמת כזה מרושע, אבל מה שהוא עושה לך גורם בדיוק את הדבר הזה: גוזל ממך את המשפחה שלך ובסוף ישאיר אותך בלי כלום.
ייתכן שעדיף לך לא לשתף את בעלך כרגע, ולהשאיר את האירוע שהיה כמכשול חד פעמי. כשתחזרי לעצמך ותרגישי קצת יותר רגועה ומיושבת בדעתך, תשקלי מתי ואיך לספר לבעלך, ואם לעשות את זה בארבע עיניים או בעזרה של איש מקצוע. כשיגיע הרגע הזה את גם תוכלי להכיל את התגובה שלו ואת הטלטלה שאולי תבוא.
אחרי שתעשי את ה'ניתוח' ותרחיקי מעצמך את העלוקה שנצמדה אלייך ומוצצת את דמך, יגיע זמן לשבת בשקט עם עצמך ולשאול שאלות עמוקות: מה לעשות עם החרדות שמלוות אותי לא מהיום? מה היה חסר לי? מה חיפשתי? למה הייתי צריכה את החיבוק הזה מבחוץ?
ייתכן שזה רק הרצון במים גנובים ובחיבוק ללא מחויבות, וייתכן שיותר מזה. כשיגיע הזמן את תבחרי כמה להעמיק בנושא, ואולי יהיה טוב לעשות שיחת עומק כזו עם ליווי של מישהו שמבין בנפש האדם.
איך שלא יהיה, כרגע את עדיין לא שם. כרגע את נקראת לצאת לקרב על הבית שבנית ועל שלוות הנפש שלך. מאחלת לך שתהיי גיבורה, שתגני על עצמך ועל המשפחה שלך בעוז רוח, שתציבי את הגבולות, ואז גם תחזרי לשלוות נפש ורגיעה.
יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותייך!
ברוריה
דלג לתוכן
8 תגובות
אפשר להתערב?
הבריחה פה, זה לא להודיע לו נחרצות שאין קשר ולענות שלום קר.
הבריחה צריכה להיות להודיע למנהל שאת מתפטרת. ופשוט לא להגיע לעבודה הזו יותר. למה להיות באש????????
אין ספק שהפעולה הבטוחה ביותר היא לחתוך ולעזוב את המקום, אבל זה גם דורש תעצומות נפש לא פשוטות בכלל. האם היית אתה מוכן לעזוב את היציבות הכלכלית שלך כשיש אפשרות פחות דרמטית?
קל מאוד לשפוט אחרים, וקשה יותר כשזה אנחנו. בבחינת "ואל תביאנו לידי ניסיון"…
אם כבר לדרוש מהמנהל שיפטר את הגבר המדובר על הטרדה מינית…
ממש לא. יש צורך גם בדרך להתמודד. עם העינינים עדיין בשליטה. ואת סומכת על עצמך ולא מפעילה רגש ולא מתיחסת כלל לנפילה שלך. יש משהו שלא הכרת בעצמך ופתאום את מגלה לא יציבה. זה בסדר למעוד. הבנת עכשיו מה יכול לקרות אם במידה ותמשיכי. לכן לא צריך להכנס לבילבולים פשוט. כמו שיש זמן שאת יודעת להביע עמדה ודרישה מבלי רגש, כך תנהלי כרגע את הפתרון מבלי רגש. לומר לגבר שמתחיל איתך בקטע טוב. אך זה בדיוק מה שברוריה אמרה מבלי לדעת זו אכזריות כי הוא רווק ואחריות שלו מפה והלאה אולי יש מתיקות במים גנובים אך המפסידה הגדולה זו תיהיה את. אל תתני לו את העונג הזה. ודברי ברוריה נפלאים. גשי לדברים בצורה קרה. תאמרי לו שאני לא מעונינת כלל בשום יצירת קשר ופלרטוט, מבלי כוונה לפגוע, כל הסבר מצידו את לא מרחיבה. אומרת בצורה ברורה אינני מעונינת זה מזיק לי הגעתי למקום בו אני ממש לא מעונינת ואם אנחנו מדברים בגילוי לב אז להתחיל עם אישה נשואה בכל רמה שהיא ממש לא מוסרי ואף יותר, ולכן אם תמשיך בכך אצטרך לערב את בעלי ואת ההנהלה. תודה ויום טוב. אני מקווה שתבין את המצב. אל תמדוד את הגבולות שלי.
שלום לך שואלת יקרה ,
מעבר לתשובות הטובות שכבר ניתנו ברצוני להסב את תשומת ליבך לפרטים בסיפור שסיפרת שמעיד שבמערכת היחסים שתארת העמדה לקשר בינכם שונה ביסודה.
מבחינתך נראה שזאת היתה חברות טובה וכיפית בעבודה אבל מבחינתו לכתחילה היו כנראה תוכניות אחרות לקשר..
העובדות שסיפרת שהוא נוטה לגלוש לנושאים לא צנועים והאופן שתארת את החיבוק השני "כשרצה וחיבק אותי שוב " מראות על ניסיון מניפולטיבי לגרור אותך לדברים שאת לא מעוניינת ,למגע אתו.
הדיבור על דברים לא צנועים מטרתו לייצר אוירה מינית בינכם באופן מלאכותי
והחיבוק השני לאחר שהרגיש את הבהלה שלך ממה שהיה ומתעלם ממנה ועוד משדר שדר הפוך " ששברתם את הקרח " מעיד כאלף עדים שלא את חשובה לו אלה התוכניות שהיו לו מלכתחילה .
מעבר לזה , אם היית רוצה קשר אינטימי אתו היית מרגישה אמביוולנטיות מהחיבוק שהיה ,הנאה המלווה ברגשות אשמה . החרדה והבהלה העצומה שלך ממה שקרה מעידים שאת לא מחוברת רגשית אליו ומשהו אחר קורה שם.
אותו אדם מחפש להפיל אותך ולהגיע איתך למגע ,ח"ו, כפי שסביר להניח עשה להרבה אחרות .
שמרי נפשך יקרה !
כל מילה בסלע
לשלב את שתי ההצעות שהועלו בתשובה:
ראשית – להודיע לגבר בצורה נחרצת על הפסקת הידידות.
שנית, אם אפשרי – למצוא מקום עבודה אחר, בכדי לעזור לעצמך מבחינה רגשית.
בהצלחה
למה צריך לפנות אליו בכלל? צריך לברוח מהניסיון כמו יוסף ולהשאיר הכל מאחורה ולעזוב.
אני חושבת שנכון מאד בתגובה להוסיף המלצה לפניה לטיפול כלשהו (טיפול פסיכולוגי)
כי היא מציינת שהיא סובלת מחרדות והיא גם עכשיו בחרדות ולוקחת כדורי הרגעה שלא ברור מי רשם לה. במצב כזה צריך ללכת לטיפול. אי אפשר לענות ולהתייחס רק לחלק מהסיפור שלה.
וגם היא צריכה להעמיק ולבדוק עם עצמה למה היא התפתתה למשהו הרסני כל כך ומה היחס שלה כלפי בעלה וילדיה ומה היחס שלהם אליה.
בקיצור- לכתוב לנתק הרגע את הקשר אבל במקביל לפנות מהר מהר לעזרה מקצועית