אני בחורה בת קרוב ל-22, בשידוכים,
והנושא הזה די קשוח לי.
מאז ומעולם הייתי בטוחה שאני אתארס עם הבחור הראשון, שני, מקסימום השלישי.
כי האופי שלי הוא מאד נוח, אני די טיפוס נעים וזורם.
כך לפחות חשבתי,
אבל הגיעו השידוכים ואני רואה שזה ממש לא כך.
נפגשתי עם הרבה בחורים ואת כולם הורדתי, לא היה בחור אחד שהוריד אותי!
אני לא מדברת על הפגישה הראשונה , אלא תמיד המשכתי לעוד פגישות ונתתי צ'אנס,
ואז אחרי 2-3 פגישות כבר הבנתי שהם לא בשבילי.
וכאן מגיעה הבעיה שלי
ההבנה הזאת שלי שהבחור לא מתאים לי, תמיד תתבסס על משהו שמבחינתי הוא דיי סיבה להוריד-
פעם בגלל שהוא מידיי שקט, פעם בגלל שהוא מאד ביקורתי, פעם בגלל שהוא צול, ופעם בגלל שהוא מודרני.
אף פעם לא הרגשתי שאני רוצה מישהו, או שזה מתקרב למה שאני רוצה.
תמיד אני מרגישה שלמה מאד עם עצמי באותו רגע שאני מורידה את השידוך ואז ממשיכים לשידוך הבא.
כל הזמן אני אומרת לעצמי – אולי הגיע הזמן להתפשר?
אבל אני לא מסוגלת! לא מסוגלת להתפשר!! אני מרגישה שאני חייבת לפחות את ההרגשה שמצאתי משהו שמתאים לי, לא אמרתי מושלם, לא אמרתי שמייד אני אוהב אותו- כי זה לא הגיוני, אבל כן הרגשה של חיבור, של ריגוש קטן, של סקרנות להכיר עוד.
ואני לא מצליחה…..
זה כבר מגיע לשלב שזה מתסכל אותי, מרגיש לי שזה כבר נהיה דפוס שחוזר על עצמו ולעולם א"א לשנות אותו, ורק בורא עולם יכול להכניס לי ללב את ההרגשות האלו, ולפתוח את הלב.
וזה כואב לי.
כואב לי שבנות דודות וחברות מתארסות עם הבחור הראשון שנפגשו איתו- לא מצליחה להבין, איך הן יכולות ככה להיפתח? איך הן הצליחו? מה יש להן שלי חסר?
אני רוצה להתחתן מאד, אני מתפללת על זה, בוכה על זה.
ומרגישה שאני לא שם- משהו חוסם אותי.
כואב לי לראות את ההורים שלי מתאמצים בשבילי, מבררים בלי הפסקה, מסיעים אותי לפגישות, דואגים לי- ואני כאילו מאכזבת אותם, כל פעם מחדש.
כואב לי לראות את סבתא שלי מנסה לפצות אותי על זה שאני עדיין רווקה, כי בת דודה אחרת שקטנה ממני ורק סיימה סמינר- התארסה עם הבחור הראשון שנפגשה איתו.
אני רוצה להתחתן!! פשוט רוצה!
וקשה לי עם המצב, מאד…..
כל פעם לפני פגישה יש לי איזה רצון קטן שאולי הפעם זה זה.
אולי הפעם אני אהיה כלה סוף סוף.
אבל תמיד בסוף תהיה סיבה להוריד.
איך אפשר לשנות את זה? זה משהו משמיים, או שיש מה לעשות?
אני לא רוצה לבזבז את הזמן, אני עדיין צעירה ושמחה – אבל חסר לי משהו אחד…..- נאבד לי החתן:)
אשמח מאד אם תהיה לכם איזו עיצה, משהו שיעזור…
תודה רבה ובשורות טובות
דלג לתוכן


