קטגוריה: דיכאון

אני אישה בת למעלה מ40 ללא בעל וילדים ועם משפחה שלה ולנפש אין ולא עובר כלום. כל חלומי שיהיו לי ילדים הלכו לכל הרוחות הרבה בזכות חוסר התמיכה ואטימות של משפחתי. סובלת מדיכאון מאז הייתי נערה וכל חלומי היה לגדל ולחנך את ילדי בעצמי. זה הדבר היחיד שהיה קושר אותי...

הבעיה שלי היא שלעיתים, תוקפות אותי מחשבות רעות על אבא שבשמיים. באמצע התפילה, או סתם פתאום באמצע היום נכנסות לי מחשבות במוח, שהם אני חושב דברים רעים על הקב"ה, ואפילו זה מגיע לסטייה של לפעמים ""לברך"" אותו. אני לא יודע למה, אני חזרתי בתשובה, אני רוצה לעבוד אותו באהבה ובאמונה,...

אני מרגישה בדידות, אף פעם לא הייתה לי חברה טובה מגיל הנעורים ומעלה היה לי קשיים חברתיים, למרות שהיום אני בריאה בנפשי, אבל אני מרגישה שאני נלחמת כל היום על המקום שלי, , אין לי כאן קרובי משפחה משום שכולם בחו"ל, כרגע אני על פרשת דרכים אני גרה בדירה עם...

אני בטיפול - וכל הזמן היא אומרת לי את בתהליך ? (שהכל צריך לבוא ממני אם זה היה בא ממני לא הייתי אצלה..) כמה זמן עבר מלא זמן אני בת 28 ואני לא מרגישה שאני מתקדמת ונמאס לי ואמרתי לה את זה והיא לא עונה לי בכלל ואני צריכה הכוונה...

קשה לי עם היצר הזה, אני לא מצליחה להתגבר עליו ולפעמים מרגישה שאני גם לא רוצה. כשיש לי הזדמנות לחטוא אני אומרת לעצמי שיש לי את הכוחות עכשיו לעמוד מול היצר ולנצח אותו אבל אז עוברת לי מחשבה של: אני לא רוצה לנצח אותו. אחרי החטא אני כבר רוב הפעמים...

עכשיו אני מרגישה לבד אין לי אוזן קשבת כל כך אני מתעצבנת ודוחה אנשים .. אני רוצה קשר וזה קשה לי למצוא ככה ..אני מרגישה שמה שהיה לי פעם משפיע עלי בכל בחינה וכל חלק בחיים שלי.. אני רוצה לדעת מה לעשות ..שיהיה לי יותר אנשים בלי לקחת כדורים ..לעשות...

אמי נמצאת בדיכאון קשה כבר שנתיים שלמות אשר מתוכן היו עליות ומורדות. הרופאים נתנו לה את כל סוגי הכדורים האפשריים כמו כן היא עברה טיפולים בבית חולים ואף טיפולים אלטרנטיבים. אפשר לומר שאין כמעט סוג טיפול שלא ניסינו על מנת לעזור לה. והמצב פשוט לא משתנה אלא ניהיה יותר ויותר...

יש לי נפש מאוד חלשה אני מפחדת כמעט מכל דבר בוכה כמעט מכל דבר קשה לי כמעט בכל צעד בחיים אני לא סיפרתי את זה לאפ אחד כי אני מתביישת בזה ממש וגם כי יכולים לנצל את זה ולדרוך עלי אבל מה אני יכולה לעשות? אני מרגישה שאינלי כוחות נפש...

אני בחורה בת 18, חרדית מבית טוב ולומדת בסמינר. אני מאותן בחורות שתמיד הסגנית תמצא על מה להעיר להן שלא עומד בתקנון, תמיד הייתי במרכז החברה, מלאת שמחה ואנרגיות,ותמיד גם..בחורים היו מתחילים איתי. השתדלתי להיות חזקה ובאמת רוב שנות הנעורים הצלחתי בזה,אבל לפני שנה הכרתי בחור גדול ממני שהתאהבנו אחד...

לימדו אותי שה הוא טוב.. וגם אם זה לא נראה לנו ככה.. והשאלה שלי היא כזאת.. אדם שעבר תופת.. ושאני אומר תופת אני מתכוון לאונס וחיים שהם אינם חיים... איך הוא יכול להאמין בה'? עם הוא מאמין בה' זה אומר שה' העביר אותו את הדרך הזאת.. ועם ה' העביר אותו...