אני בחורה בת 18 לא מרגישה שאני מאמינה, אין לי כוח לחיים האלה של להיות חרדית, רוצה לטייל, לעשות תואר ועוד אחד, לפתח קריירה, בלי ההגבלות המעיקות של הדת, אני לא רוצה לשבור להורים שלי את הלב ולחזור בשאלה אבל אפשר להמשיך להישאר חרדית כשאני לא מאמינה ואין לי חשק...
לו יצוייר כי הפעילות של היוזמות השונות לשינוי ולשיפור המגזר החרדי בהיבטים חברתיים, חינוכיים, מדיניים וכו' תצליח, במה יהיה שונה המגזר החרדי מהמגזר הדתי לאומי? בעיני ההגדרה המרכזית של החרדיות היא הטוטאליות שלה. קיום אורח חיים שבו היהדות ובעיקר ההקפדה על ההלכה היא הציר המרכזי שסביבו החיים מתנהלים ולא "קישוט"...
ישנו דבר מרכזי שקשה לי להבין ושהוא נגד ההיגיון הפשוט מה שמקשה עלי להמשיך לדרך הנישואין..אני חושב שבמידה מסוימת נעשה עוול נוראי (אני יוצא מנק הנחה שבשוגג כי אני יהודי טוב)לעולם התשובה . העוול המדובר הוא בעצם העתקת העולם החרדי לעולם של בעלי התשובה ואני ארחיב.. ישנה העתקה של הגדרת...
מדוע חרדים על פי רוב מזלזלים (במקרה הטוב ) בחרדיםשמשרתי בצבא ולומדים ליבה . שהייתתי בתלמוד תורה בקושי למדתי אנגלית ומקצועות חול ,והיום מצטער על כך,אני יודע שהילדים שלי לא ילמדו בתלמוד תורה בעיקבות מה שקרה לי ,לאחרונה היה את כל הסערה עם לפיד על הנושא ואני אישית בעד.האם יש...
היום במבט לאחור, חוויות כושלות בעולם הזה = בשבילי. אפשר להגיד שמילדות חונכתי בערכים ובסגנון חרדי, לא ידעתי ולא האמנתי אחרת... והיום אני לא רוצה להיות שם. יצא לי לשמוע מאנשים שמכירים אותי "אבל את לא חרדית..". אבל ככה גדלתי ת'כלס כל השנים שלי! מי שיבוא ויגיד לי משהו אחר...
אני ממש מרגיש שהציבור החרדי חי לפי תבניות וסטיגמות, אם אתה הולך עם כיפה שחורה אז אתה מקוטלג ככה, אם אתה הולך עם ציצית כזאת אתה כזה, אם אתה הולך שחור לבן אתה ככה, וכו' וכו' אני אישית משום מה לא מידי שומר על ערכי הדת אבל אני מתלבש ומתנהג...
כיצד להתייחס כיהודי מאמין לכל הסיפור עם אסתי וינשטיין? איך יכול להיות שבגלל שהבנות שלה רצו להזהר וכוונתם היתה טובה-הגיעה כזה מצב שהיא התאבדה. ואם הם לא נהגו נכון אולי באמת כל הפרישות הזאת והחסידות זה נגד התורה???
אני כיום מנהל חיים כפולים. תאורטית איזה זכות יש לי מוסרית כאדם לגרור מישהי לבלגן הזה של לחיות כחרדים בכאילו.. (אני לא בדיוק מאמין כרגע, כך שזכות לפי ההלכה לא מזיזה לי, אבל יוצא שכן דואג ומזיז לי, כי לבת שתהיה זה מזיז וזה מה שהיא מאמינה בו..) אני לא...
הגעתי למצב שלא מעניין אותי כלום בקשר ליהדות, פעם הייתי נהנית ללמוד איזושהי שיחה מיוחדת, דבר תורה מעניין, הייתי נהנית מהשגות שכליות, אבל כרגע לא מעניין אותי כלום, הצניעות מכבידה עלי, הכללים, החוקים הכל נראה לי הזוי, זר ומוזר, אין בי אמונה או חשיבה על בורא עולם, בעם יש לי,...
אני מוצאת את עצמי פעם אחרי פעם עם הילדים שלי - כשאני נשאלת שאלה. או כשאני מחנכת אותם - שואלת את עצמי. האם אני לא מבלבלת אותם? אני שולחת אותם למקום מאוד מסויים כשמצד שני הם קולטים ממני דברים אחרים? אני מרגישה שאני מלמדת אותם מבלי משים לחיות חיים קצת...