אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל זה לא מענין אותי ממטר לגמרי לא גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו' אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי...
גדלתי בקהילה חסידית קיצונית ושמרנית. כל השנים הייתי צדיק'ל. בחור חסידי טוב. למעשה עברתי הרבה קושיים ובעיות, סבלתי נורא, וזה גרם לי שהשתניתי ממה שהייתי, ולאט לאט נהייתי יותר מודרני. אבל כואב לי מאוד למה כל החרדים מרחיקים אותי? כשאני נפגש עם אברך אז כל השיחה מסתובבת על זה שנהייתי...
אני גדלתי בחו"ל בקהילה חסידית סגורה ושמרנית. כל השנים בילדות ובבחרות, עסקתי בעיקר בתורה ועבודת השם, עם חברים חסידים כמוני, סגור בתוך הקהילה שלנו, פרוש ומובדל מעולם המודרני שבחוץ... כמעט שלא הכרתי אנשים מחוץ לקהילה שלי, הייתי מסתובב כל היום רק עם בני הקהילה, הכל היה שם בתוך הקהילה, וכמעט...
כל החלומות שלי או רוב החלומות שלי אסורים השאיפות של אסורות,אני לומד בכולל כי אני רוצה להתקרב להשם אבל מרגיש מבוזבז יש לי כל כך הרבה כישרונות וחלומות שאני לעולם לא אוכל להגשים במסגרת הדת,אז נכון על כורחך אתה חי " אני מרגיש את זה על בשריכל דבר הכי קטן...
בשנות הבחרות הייתי בישיבה, אהבתי מאוד ללמוד והצלחתי בתורה, ולא הלכתי כמעט לחופש או לבלות עם חברים, כי הייתי כל הזמן במסגרת הישיבה. אחר שהתחתנתי - בגיל הצעיר של 19 שנה - נפל עלי עול הפרנסה, בפרט אחר שנה כשנולד לי הילד. הצטרכתי להתחיל לעבוד להביא כסף בבית, לפרנס את...
מה אומר ומה אדבר, מה ריק מתוכן עם שום שאיפה לכלום, כל מה שגדלתי וחונכתי היה בהפחדות, השפלות, איומים, גידופים, מכות, עונשים, אני לא מתחבר לשום דבר לא תפילה לא לימוד, מה שאני רגיל אני שומר עם השיניים במלחמת חרמה של ממש, כמו הנחת תפילין, שמירת שבת, שמירת הברית, טהרת...
אני בחורה בגיל השידוכים חרדית נפגשת כבר הרבה זמן... ומרגישה שזה לא זה... אני יושבת עם בחורים מהמגזר שלי בפגישות עוד פגישה ועוד פגישה וזה לא זה.. לא מוצאת שפה משותפת לא בהשקפה... למרות שזו ההשקפה שאני חונכתי עליה..הדברים הללו גרמו לי לחשוב הרבה בנושא לאיזה השקפה אני כן מתאימה...
אני בוגרת סמינר חרדי אני בחורה חרדית אבל ממש לא רגילה , ההורים שלי חוזרים בתשובה , הם התגרשו כשהייתי קטנה היום אני בת 21 מאז שאני קטנה הייתי חשופה לעולם החילוני , אני מאד מעורבת דודים, בני דודים ותמיד היה נורא ברור לי מה האמת. אני נורא קיצונית באופי...
למה כאשר המדינה קבעה את יום כז׳ ניסן ליום הזיכרון לשואה ולגבורה היהדות החרדית התקוממה וטענה בלהט שלא ראוי לקבוע יום כזה בחודש ניסן שכולו שמחה לעומת זאת כאשר נדרשים אנו לא להסתפר ולהתגלח ולא לשמוע מוזיקה בימים שבין שביעי של פסח לר״ח אייר בגלל האבילות על פטירתם של תלמידי...
התחלתי את התשובה שלי בהתבודדות וזה חיבר אותי יותר לדרך של אמונה מאשר לדרך שאני נמצא בה בפועל אני נמצא בישיבה חרדית לבעלי תשובה וכל מה שמלמדים שם זה כמה צריך ללמוד תורה אבל לפעמים אני מרגיש שהם הופכים את האמצעי למטרה ושרוצים לגרום לי לפספס את התכלית של הלימוד...