קטגוריה: דיכאון

שנים רבות אני נושא את הכאב בתוכי, עברתי חיים מאד קשים ומאתגרים גם בתור בחור וגם בתור נשוי, מאד מציק לי שאני לא מצליח להרגיש אהבה לקב"ה במיוחד אחרי כל הסבל שעברתי בשם הדת,ואם את זה הדת גורמת … אני חי בסתירה פנימית אני מלא אמונה ועם זה ביחד מלא...

אלוקים, אין לי כוח! כל היום אני בוכה, לא עושה כלום בבית, לא מכינה ש"ב ועבודות קבוצתיות, עד שכל החברות כועסות עלי, הן טוענות שהן מקבלות ציון נמוך בגללי, כי הציון משותף, והגרוע הוא שהן צודקות! אין לי כוח ומשמעת עצמית להכין ש"ב ועבודות. לאחרונה שונאת את בעלי, סתם, לא...

היי אני בחורה שמתקדמת לגיל 30 בצעדי ענק. בחורה חרדית, גדלתי בסביבה חרדית ויחסית שמורה כל חיי. יודעת ומאמינה שיש אלוקים והוא כאן, שומע ואוהב. אבל לא מרגישה את זה. היו ימים ותקופות לא קלים בחיי שהרגשתי את אהבתו ודאגתו אלי, הרגשתי שאני לא לבד. והיום שאני אחרי תהליך ארוך...

היי, אני מגיעה לפה אחרי באמת שאני מרגישה שאיבדתי תקווה.. אני בת 23, לומדת ועובדת. ואין לי חברים, פשוט אין. לא שמרתי על קשר עם חברים שהיו לי ויש לי בעצם חברה אחת בלבד. אחת בלבד. שגם איתה אני בריב עכשיו וממש פוחדת לאבד אותה כי בלעדיה באמת אני פשוט...

ממש לא יודע מה לעשות. עצבני על כך שאני עצבני. לפני שנים הייתי קם מוקדם והולך רחוק למנין שבת בבוקר מבחירה אישית ומתוך שמחה וסיפוק שהצלחתי. למרות שהיו לי מקומות הרבה יותר קרובים והרבה יותר מאוחרים. היום כשיש לי דרך של חצי מהזמן אני אוכל את עצמי למה צריך ללכת...

הנישואים שלנו ממש יורדים לטימיון אני כבר לא מסתדרת איתו, כל הזמן רבים ומתווכחים והולכים לישון כעוסים והוא מלא בטענות כלפיי שאני רק רוצה לישון ועצלנית ורוצה שהוא יהיה עבד שלי ומבשלת בכוח והכל אצלי ב"אוף" ולא מכבדת אותו וכו' וגם אני מצידי מלאה טענות עליו וכל הזמן חולמת על...

האם ניתן לחיות חיים מלאים ושמחים גם לאחר גירושין?? הגרושין שלא באשמתי

אני בת 39 בעלת תשובה, גרושה כבר 6 שנים ללא ילדים, אני מתוסכלת מהחיים שלי ומרגישה שאין להם טעם. עד לפני חודשיים עבדתי ואיך שהוא הימים חלפו והכל היה כאילו טוב. בחודשיים האחרונים אני כבר לא עובדת וכל היום יושבת בבית, אני גרה עם ההורים שרוב היום לא בבית, אחים...

למה יש מוות? למה העולם הזה נגמר ובנוי בצורה של טרקלין? (אוף, אולי בכלל זה שאלות שאין להם תשובה..) הכי מפחיד אותי זה להיקבר בידיעה שלא עשיתי בסופו של דבר את התפקיד שלי.. וגם-הפחד הזה מהחיים שאחריי.. או הו.. שכר ועונש. והידיעה שזהו אי אפשר לתקן. אשמח לתשובה שלכם... כואב...

למה לחיות כשאפשר לא? אין לי כוח לחיות, אין לי כוח לקום בבוקר, לא בא לי להשקיע לעשות תואר, לעשות פסיכומטרי. למצוא עבודה, להיפגש עם חברים. להתחתן, להקים משפחה, לקנות בית. לא קרה לי שום דבר, יש לי כישורים "להצליח בחיים" יש לי אשה ואני אוהב אותה, יש לי משפחה...