The Butterfly Button
נגמר לי הכוח לחיות

שאלה מקטגוריה:

בא לי למות
לא כי רע לי
כי החיים האלו גדולים עלי
אין לי כח
אני לא בן אדם של שאיפות
אין לי שרירים ופה גדול להלחם על דברים כדי שיקרו
בשביל להתקדם בחיים אני זקוקה לסביבה דוחפת ותומכת
אני עייפה מידי בשביל לחיות
אני כותבת את זה רק בשביל לפרוק
שהעולם ידע שאין לי כח
שנמאס לי לחיות
שהתכלית גדולה עלי
אני רוצה לפרוש
מחכה ליום הזה שאמות כבר והלחכות לא מדרבן אותי להתקדם כי למה אם במילא אני אמות
אני לא בדיכאון
גם לא קרוב לזה
אני עובדת ובעבודה משקיעה את כל החיות שבי
כשאני נשארת עם עצמי החיות נגמרת
נמאס לי לחכות שמישו ידליק בי חיות
נמאס לי
כי גם בשביל לשמר זוגיות וגם בשביל לגדל ילדים צריך המון כוחות נפש וגוף
פה גדול ויכולת לחימה
אין לי את זה
אולי בגלל זה ה' לא גרם לי להתחתן
אז בנתיים עד שאמות אני אפרוק

תשובה:

יקרה מאד.

כמה כאב במילותייך, כמה יאוש וחוסר אונים מול העולם שאת חווה אותו כג'ונגל גדול.

כמה עדינות ורוך יש בך.

הרגשתי שאני כמו צופה בפרח עדין אצילי ויפה שסוגר את עלי הכותרת שלו ומרכין ראש ביובש ועצבות.

רציתי לגשת אליו ולהשקות אותו, ללטף את עלי הכותרת שלו וללחוש לו:

אתה פרח יפהפה, מישהו אמר לך את זה?

קראתי שוב ושוב את המילים שלך והתחושה שעלתה לי היא שאת חווה את העולם כמקום מאד תחרותי.

מאד מאד.

צריך בשביל לשרוד בו הרבה כח, מרפקים. פה גדול.

המון כוחנות.

ואת נפש עדינה ונשית, אצילה ומחפשת שפה אחרת , שפה של אמון וכבוד. שפה של הבנה ורוגע ושלווה פנימית ומשום מה את לא מוצאת אותה בסביבה הקרובה אליך.

אין לי מושג למה? את לא הרחבת.

אציע לך לשאול את עצמך, האם גדלת בסביבה שבה כוחנות היא מילת המפתח?

האם היה צריך פה גדול בשביל לשרוד במשפחה שלך?

מי היה החלש שם? למה זה כל כך מפחיד להיות במקום קצת יותר חלש?

את מתארת שאת משקיעה את כל כלך בעבודתך?

למה את צריכה להשקיע את כל חיותך? האם המטרה היא להיות מאד מוצלחת וחזקה במקום העבודה?

אולי גם לשם את מביאה איתך את השפה של חזק הוא שווה ?

חשבי,

ברוגע עני לעצמך על השאלות האלו.

ונשמי עמוק, עמוק ולאט.

לאט.

יקרה.

אני מציעה לך עכשיו להביט על העולם ממבט אחר.

אחר לגמרי.

העולם יכול להתנהל אחרת.

הוא לא חייב להיות מקום תחרותי, קר , אכזרי ומלחיץ.

יש סביבך אנשים שחיים בשלווה עם מה שיש להם, בהשלמה עם מה שהם מסוגלים לעשות.

עם השלמה בענווה של כשלונות שהם חווים.

עם הקשבה לאמת הפנימית שאומרת- את לא מושלמת.

את שלמה.

ובשלמה הזה כלול, חולשות, חסרונות, כאבים, וגם יכולות, חוזקות והצלחות.

הכל ביחד זו השלמה.

לא שלמות.

שלמות היא אשליה שסוחטת מאנשים הרבה כח מיותר.

הרבה רוע כדי להדחיק את הרע שבתוכם.

הרבה פה גדול ומרעיש כדי לברוח ממה שאין ביכולתם לעשות.

הרבה מרפקים כדי לדחוק הצידה את כל מי שמייצג עבורם אנשים אנושיים שחיים בשלווה שמטריפה את דעתם.

יש חיים אחרים יקרה,

את אולי לא חיית אותם עד כה.

אבל הם קיימים.

מחכים לך.

ונפשך כוספת אליהם.

היא לא כוספת למות.

היא כוספת לחיות

בהשלמה.

את עומדת על סף משבר שקורא לך להכיר עולם אחר, מאמין, מקבל בהשלמה את החיים ועושה איתם את הטוב ביותר שאפשר מתוך בחירה.

לא מתוך כפיה ולחץ מטורף.

מתוך מחשבה של מה אני יכולה לעשות ועם מה אני משלימה באהבה.

מי שמקבל את עצמו בהשלמה, מקבל גם את סביבתו בהשלמה. בלי ביקורת מחסלת ולא מאפשרת.

יתכן שנפגעת מאד מצורת החיים שהכרת עד כה. הייתי מאד ממליצה לך ללכת לקבל סיוע רגשי כדי לפרק את כל ההגנות שבנתה נפשך העדינה מפחד שמא תימצא בלתי מושלמת בסביבה כל כך פוגענית ודורשת.

העדינות שבך תמצא הרבה נוחם ומרגוע אצל מטפלת שתכיר לך את שפת הנפש הרגישה שבך.

אוכל להמשיך ולתת לך כיווני מחשבה אם תחשבי על השאלות ותרצי להרחיב.

ה' איתך אהובה.

הוא נטע בך את העדינות והרוך שלא מרפים ורוצים להגיע אל הטוב.

המשיכי לחתור לשם.

אל תתיאשי.

תשמרי על היקר לך מכל, על נפשך האצילית הראויה להרבה אהבה .

איתך,

אסתי [email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...
אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון?..
הי שלום תודה רבה לכם. אני מירי ואני חושבת שיש לי את מה שקורים לו דיכאון. אין לי חשק ועניין וכח למלא עניינים שפעם כן היה לי. אני מרגישה בהצגה כשאני מדברת עם אנשים. בקיצור אני לא מכירה את עצמי . הבנ"א שכביכול הייתי או לפחות הזהות והתדמית העצמית שלי...
דיכאון חרדות מחשבות טורדניות- נמאס לי לחיות!
זו פריקה והתייעצות מאשר שאלה , אני בן 28 כבר תקופה של 7 שנים שאני חווה דיכאון כבד , כל החיים הדיכאון והדכדוך ליוו אותי אבל זה היה בא בתקופות ואז מגיל 21 זה הפך להיות תקופה ממושכת עד היום , אני אתחיל ואומר שאני חושב שאני יודע מה הבעיה...
רווקה וקשה לי כל כך
אני בת 22 שנתיים אחרי הסמינר, ואני רווקה , בערך שנה בשידוכים וקשה לי ככ!! מרגישה שנמאס לי ואני לא מסוגלת, לא יודעת מה יהיה אם עד החגים לא אתחתן, מרגישה שאני אשתגע חברות שלי נשואות, נשארו בודדות ממש בכיתה, גם ככה לא היו לי הרבה חברות, ספורות ממש שהן...
הסתכלות מדכאת על החיים
אני חוזר בתשובה מהתיכון, הייתי כמה שנים בישיבה ליטאית של דתיים לאומיים ש"הופכים" לחרדים . ויצאתי ממנה מתוך לחץ גדול .. אני רואה את המצוות מהצד התקיף ודיני – למה להניח תפילין? כי אם לא אניח זה קרקפתא דלא מנחי שזה אסור אסור ומסוכן.. במקום הסתכלות של – זאת מעלה,...
החיים שלי בלתי נסבלים!
באמת אני שואל שאלה כנה אני כבר הייתי אצל פסיכולוגים ויועצים ואני מרגיש שאני לא מצליח לצאת מהמצב שלי אני לא מבין למה החיים לא קשים אלא לא נסבלים כי אם היו אומרים שיש קשיים וככה גדלים אמת אבל מגיל 6 אין לי חברים והיה לי קשיים במשפחה ולא היה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן