שואל נכבד מאד.

ראשית, אצטט את לשונו של הרמב"ן שכפי הנראה לי, מרבית שאלותיך הינם על דבריו.

הרמב"ן (פרשת האזינו לב, מ) כותב: "ואילו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו, עליו השלום".

בכדי לבדוק את דברי הרמב"ן אודות הנבואות שבתורה, עלינו לבדוק מה היו התנאים הסביבתיים בשעה שהנבואה הללו נאמרו. עם ישראל, נמצא בערב כניסתו לארץ, כל הגויים יראים ומפחדים ממנו. רחב אמרה למרגלים לפי תומה (יהושע ב, ט – יא): "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם וכו'". והנה עומד לו משה רבינו ואומר לישראל: דעו לכם, אם לא תשמרו מצוות, יבוא היום שבו יתהפך עליכם הגלגל ולא יהיה לכם כלום. לא ארץ. לא מנוחה ונחלה. לא שלווה. ולא בריאות.

אני סבור שבזמן שנאמרה הנבואה הזו היו כאלו שהרימו גבה או שתים, כפי שכבר התורה עצמה מתארת (דברים כט, יח): "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ וכו'". הנביא ירמיהו שראה את חורבן ירושלים כותב במגילת איכה (ד, יב): "לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ כֹּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם".

גם בלי להיכנס לדקדוקי הפסוקים, ניתן להשתומם מקיום הנבואות. הבה נתאר לעצמנו שיעמוד אדם ויאמר לנו שיבוא היום ומדינת ארצות הברית תהיה מדינה שוממה בלי תושבים, אם נבואתו תתקיים [ח"ו], ברור שאנחנו נתפעל מנבואתו. על אחת כמה וכמה אם הוא יתאר בדיוק כיצד הדבר הזה יקרה.

הרמב"ן בפירושו לתורה מאריך להראות שהקללות של פרשת בחוקותי התקיימו בחורבן בית ראשון, והקללות של כי תבוא התקיימו בחורבן בית שני.

אכן ניתן היה לפרש את הפסוקים באופן שונה, שהקללות הינם רכות יותר. כנראה שאם היינו חוטאים פחות, הפרשנות הזו היתה מתקיימת. אולם בסופו של דבר, לצערנו התקיימה בנו הפרשנות המחמירה של הקללה.

באשר לנבואות הנחמה, לדאבון לב, עדיין לא זכינו לגאולה השלימה. משכך, לא זכינו להתגשמותן המלאה של הנבואות. אם כי ניתן לומר שזכינו בעינינו לראות הרבה מהתגשמויות הנבואות, שעד לפני מאה שנה היו נראות חלום רחוק. כמו: היישוב היהודי בארץ, קיבוץ הגלויות ההמוני, ועוד.

באשר לנבואה על אי שכחת התורה – ראשית, מה ההיגיון לומר שנבואת יחזקאל לא תשתכח, וכל התורה תשתכח? מלבד זאת, זוהי נבואה שראינו את קיומה בעינינו. מרכזי התורה חרבו במהלך הגלות, הספרים נשרפו, והיה נראה שהתורה תשתכח; ולמרבה השמחה, לומדי התורה ממשיכים להתקיים, והתורה נשארת רלוונטית עד ימינו אנו. זוהי התגשמותה של ההבטחה שהתורה לא תשתכח (שבת קלט, ב).

יהי רצון שנזכה לראות את המשך התגשמות הבטחות הנחמה.

אשמח לענות על כל שאלה.

בידידות.

בניהו.

[email protected]>