שואלת יקרה שלום לך,

כל כך נהניתי לקרוא את השאלה שלך, את מעלה שאלה כל כך יפה וחשובה

את מספרת על המתנות שה’ חנן אותך בהן – יופי, חן וכשרון משחק, ומספרת על כך בטבעיות ובביטחון, והקשר שלך לבורא עולם מאד חי ומתבטא דרך השאלה- את מציבה את השאלה ויחד עם זאת מביעה נאמנות ומחויבות לערכים הפנימיים שלך, סולם הערכים שלך יציב וברור לך.

את שואלת- למה ה’ נתן לי את המתנות האלה אם אין לי דרך לממש אותן.

אני רוצה להציע לך שני כיוונים, הראשון הוא – האם יש דרך לממש מבחינה מקצועית את היופי? והשני הוא – מהו מימוש?

אז לגבי הכיוון הראשון,

יופי, חן ומשחק הם תכונות שהן אכן מתנה. אני חושבת שכל מתנה שאנחנו מקבלים מבורא עולם היא לא רק הדבר בעצמו אלא גם המעגלים והתחומים הנוספים שעליהם הוא משפיע.

אני אתן דוגמא אחרת, אדם שקיבל הצלחה כלכלית ומשופע בכסף, המתנה שלו במילה אחת היא ”כסף”, אבל גם אם כל החנויות סגורות ואין לו איך להשתמש בכסף כרגע – לכאורה אין לו איך להשתמש במתנה שלו, אבל אם נסתכל על עוד תחומים, כסף יכול להשפיע על מידת מעורבות חברתית ויכולת השפעה, הוא יכול להשפיע על היכרות וקשרים עם אנשים מרחבי העולם, הוא יכול להשפיע על האישיות של האדם, ועוד ועוד.

מה שאני מציעה לך לעשות, זה לנסות לחשוב על איזה עוד תחומים ותכונות – המתנות שלך יכולות להשפיע?

אפשר לנסות לחשוב על מקצועות שבהם יופי וכישרון דרמטי יכולים לתרום, ואפשר מהכיוון השני- לנסות לחשוב איזה עוד כלים ויכולות פיתחת בתוכך בזכות היופי וכישרון הדרמה, ובאיזה מקצועות הכלים האלו יכולים לבוא לידי ביטוי.

אתן לך דוגמא אחת, לא בטוח שתתחברי אליה אבל אולי היא תפתח לך פתח למחשבה, הייתה לי מורה עם כישרון דרמה נדיר, וכל שיעור אצלה היה פשוט חוויה בלתי נשכחת. היא אמנם לא הייתה שחקנית, אבל הביאה לידי ביטוי את כשרון המשחק שלה בפני ”קהל הצופות” – התלמידות שלה.

הכיוון השני שאני רוצה להציע, הוא- מהו מימוש?

בחשיבה העכשווית יש קשר מאד הדוק בין עבודה לבין מימוש עצמי, והשאיפה של הרבה אנשים היא להביא לידי ביטוי בעבודה את הכישרון הבולט שלהם, או את השאיפה הכי גדולה שלהם.

זו תפיסה ראויה, אבל נראה לי שיש לצידה מקום לתפיסה נוספת, כזו שאומרת- את המימוש שלי אני אביא לידי ביטוי בתחביבים שלי, בשעות הפנאי שלי, ועבודה היא בסה”כ עוד תחום בחיים שאני לא מצפה בהכרח שהוא יהיה המימוש העיקרי שלי, ואולי אפילו להפך- אני לא רוצה לקחת את ”ציפור הנפש” שלי ולהפוך אותה לעבודה, כי עבודה אוטומטית תהפוך אותה למחויבות, לעול, למשהו עם מתח. (אם תרצי אשלח לך במייל קישור למאמר שמדבר בדיוק על הנושא הזה).

אני מכירה הרבה נשים שבמקצוע העיקרי שלהן עובדות בעבודות יחסית טכניות או שכלתניות, ובשעות הפנאי שלהן מציירות, משוררות, משחקות משחקים ספורטיביים, וגם מציגות:)

לבסוף, שוב, אם תרצי, אוכל לעזור לך ליצור קשר עם נשים חרדיות חובבות משחק, שתוכלנה לתת לך ידע מנסיונן, האם יש דרך להביא לידי ביטוי כעבודה או כתחביב את המתנות המופלאות שה’ חנן אותך בהן.

אם תרצי להמשיך לשוחח אני כאן, esti05484@gmail.com

בהערכה ובהצלחה,

אסתי