The Butterfly Button
מרגישה נחנקת וחרדה מהחיים

שאלה מקטגוריה:

אני נשואה פעם שניה עם ילדה ומרגישה שהחחים שלי מסובכים בגלל הפחדים והחרדות שיש לי כל פפעם תופעות אחרות אני מתוסכלת לוקחת כדורים מנסה לחיות רגיל ולהתגבר אבל לפעמים מרגישה נחנקתתתת לא יודעת מלעשות אני לא מצליחה לחשוב על זה שאני יהי בהריון מאד מפחדת וחוששת איך אני יכולה לחזור ולהחזיר את שלוות הנפש שלי תודה לכם

תשובה:

בס”ד

שלום לך גב’ ש.ד

משאלתך הקצרה אני למד כי עברת מסכת חיים מורכבת, נישאת, היית לאם, נפרדת בנסיבות כל שהן מבן זוגך הראשון וזכית להקים בשנית את קנך.  את אישה צעירה שכל החיים לפניה ועם זאת  משא העבר הרובץ על כתפייך – כבד מאוד.

החרדות הינן תופעה שכיחה מאוד וכ-20% – 22% מהאוכלוסייה (כל אדם חמישי שאת מכירה!!!) סובל במהלך חייו מהפרעת חרדה לסוגיה השונים(לא מחרדה נורמלית אלא מההפרעה שממנה את סובלת). הפרעת החרדה הינה תוצאה של קשר בין גורמים מולדים, גורמים סביבתיים וטראומטיים בתקופת הילדות ומצבי לחץ בתקופה שלפני התפרצות החרדה. שלשת הגורמים הללו מהווים את הקרקע להתפתחות הפרעת חרדה. נשמע ממה שאת כותבת כי את מטפלת בתופעה זו אם כי הטיפול עדיין אינו מספק. בספרות המקצועית ההמלצה לטיפול בחרדות היא שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול בשיחות וההטבה המהירה ביותר על פי רוב היא בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (מה שמכונה CBT), כאשר ברוב המקרים ניתן אחרי הטיפול המשולב להפסיק בהדרגה גם את הטיפול התרופתי.  כמובן שטיפול מוצלח דורש מטפל/ת מיומנ/ת ומקצועי/ת ולא כדאי לפנות לטיפול אצל כל אדם גם אם הוא מתהדר בתעודה כזו או אחרת. גם בטיפול התרופתי תפקידך הוא לעקוב אחר השיפור שאת חשה ובאם את לא משיגה שליטה בחרדות כדאי מאוד לחזור לרופא ולפרט לו את תחושותייך.

היריון הוא באמת דבר מפחיד. אם חוויית ההיריון הקודם שלך הייתה לא נעימה אז טבעי מאוד שתפחדי מהיריון (תפחדי ולא תחרדי – חרדה מתייחסת לתחושה של אימה מגורם לא ברור בעוד שפחד הינו אימה מאיום ספציפי), היריון צריך להיות מאורע משמח שאת מצפה לו, שאת חפצה בו, שאת כמהה אליו. כאשר את מפחדת או חרדה מפני ההיריון, כאשר את לא כמהה לחוויה הזו את באמת לא יכולה ואסור לך לעשות זאת. גם אם יש לך תחושה כי בן זוגך חפץ להרחיב את המשפחה, גם אם את מרגישה שזה חשוב לו מאוד, ואפילו אם הוא דוחק בך לעשות זאת, כל עוד שזה גורם לך לכאלו רגשות קשים זה ממש לא בא בחשבון ואין לך היתר הלכתי ורפואי לעשות זאת.

אני תפילה כי תמצאי במהרה מזור לקושי בו את נתונה, שהחיים יאירו לך פנים ושתזכי לשמוח בביתך, בבן זוגך, במשפחתך ובעזרת ה’ בילדים נוספים שתלדי מתוך שמחה, רוגע ומנוחת הנפש.

אשמח להמשיך ולסייע לך במציאת מטפל/ת, בהכוונה של רב, בסיוע בענייני הזוגיות ובכל מה שתראי לנכון להיעזר בי ובצוות המשיבות והמשיבים המסור.

בברכה,

 

אליעזר

Elitova10@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כיצד אוכל תמיד להיות שמח וחזק?
מקווה שלא אראה כמוזר בעינכם,אך באמת אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומחכימה…אז כך: כמו שציינתי לעיל,לגבי החיים עצמם – זכיתי להגיע לאמצע (42.5),והם כידוע עוברים במהירות הבזק,ואני לא הטיפוס המתרפס…אני תמיד מנסה להפיק מהם את המיטב – למרות כל הקשיים הרבים שיש לכולנו,בעקבות האפיזודות המורכבות בחיינו. זה בגדול,ובקטן יותר – למרות...
דיכאון וכל מה שבא עם זה…
איבדתי את סבתא שלי לפני כשנה, מאז החיים שלי השתנו . המוות שלה עירער אותי נפשית וזה הגיע עם סיפור עצוב, היא היתה חולה מאוד הרבה שנים וגרה בחו”ל, ההורים שלי לא הסכימו שנטוס לשם והייתי מאוד קרובה אליה, דברתי איתה ימים ולילות בטלפון. היא היתה בוכה לי ומתחננת שאבקש...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן