שלום, שואלת יקרה!
קודם כל רציתי להגיד לך שיש לך הרבה אומץ וחכמה לראות שיש דברים בחייך שאת רוצה לשנות וגם לבקש עזרה מאנשים אחרים. כולנו נמצאים לפעמים במצבים של התמודדות עם דברים שקשים לנו, והרבה פעמים לא יודעים להגיד מה קשה לנו או איך אפשר לעזור לנו. ואת הצלחת בזה.
אפשר מאוד להבין את המצב שאת נמצאת בו ואת הבדידות שהוא גורם. זה נשמע שאת לא יודעת לאן לפנות כדי להתקדם. זה נשמע שאת במקום לא ברור בחייך. אולי לפני צומת דרכים… במצבים כאלה טבעי שנרגיש מבולבלים ובודדים. הרבה פעמים כשהמציאות שלנו הפכפכה זה מכניס אותנו גם למצב נפשי כזה. פתאום זאת לא המציאות שבחוץ אלא כמו שאת כותבת, אנחנו מבפנים לא יודעים מי אנחנו או מרגישים שבורים וחסרי כוחות. זה קרה להרבה אנשים בתקופות הקשות של הקורונה, וזה יכול לקרות גם בחיים של אנשים יחידים בעקבות שינויים רבים בחייהם (דרך אגב, אפילו אם הם שינויים לטובה). אבל מצד שני רואים ממה שאת כותבת את הכוחות הרבים שלך ואת היכולת שלך להוביל את עצמך למקום טוב יותר.
את כותבת שאת לא מוצאת את עצמך בעבודה שלך. שאת מחפשת הגנה ותמיכה מהמנהלת שלך ולא מקבלת אותה. את גם לא רואה את עצמך עוסקת בשירות לקוחות לאורך כל השנים.
נראה שאת מחפשת בעבודה שלך כמה דברים. דבר ראשון, כמו רוב האנשים, פרנסה. אבל מעבר לכך את גם רוצה לממש את עצמך בעבודה, לעשות משהו שאת מרגישה שיהיה הייעוד שלך. וגם את מחפשת שם תמיכה חברתית, הגנה, גב… באמת לפעמים העבודה מספקת לנו דברים נוספים מעבר לפרנסה, אבל זה לא חייב להיות כך. אם במקום העבודה שלך את לא מקבלת את כל הצרכים שלך, אולי את יכולה להסתפק בלהשיג משם את הפרנסה שלך (גם אם זה מקום זמני לפרנסה), ולבדוק עם עצמך מה חסר לך כדי שאותו תוכלי לחפש במקומות אחרים.
את לא רוצה להיות תלותית… כולנו תלותיים מעצם זה שאנחנו נבראים. אנחנו צריכים אוכל מבחוץ, הגנה מבחוץ וגם חברה מבחוץ. אנחנו צריכים ביטחון ואמונה שהחיים שלנו הולכים למקום טוב. אנחנו צריכים גב והשענות. כל אלה הקב"ה ברא בנו דווקא כדי שנחפש מחוץ לנו, ונתחבר עם אנשים אחרים ונתפלל לקב"ה ונשען עליו לכל צרכינו. אחרת היינו נשארים תקועים בתוך עצמנו, לא צריכים שום דבר ובסה"כ מסתדרים. זה לא הייעוד שלנו בעולם. כך לא נשיג את הדבר שעבורו נבראנו. כך שצריך לקחת בחשבון שגם התלותיות שלנו היא טובה לנו ואנחנו צריכים לדעת איך להשתמש בה.
את רוצה בעל מדהים וילדים מקסימים ובית גדול. את רוצה עסק משלך ולהצליח בו. אלה הכל דברים מדהימים! אל תוותרי עליהם. תשאפי אליהם ותעשי מה שצריך כדי להשיג אותם. וה' יעזור לך שתצליחי. רק אל תשכחי שהדברים לוקחים זמן. לאט לאט מתקדמים. אי אפשר לקפוץ.
אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך מטרה או שתיים קטנות. ככה מתקדמים. כל אחד מהתחומים האלה שכתבת עליהם הוא עבודה של כמה שנים. כמובן אפשר לשלב, אבל לא להתייאש אם רואים שאחרי שנה עדיין אין לנו את כל מה שחלמנו עליו.
אני חושבת שאת מתחילה עכשיו לבנות את עצמך מחדש. זה דבר מדהים. השלב הראשון של לבנות מחדש זה להבין שמה שיש עכשיו לא טוב לי. להסתכל על המצב של עכשיו ולהאריך: מה כאן קשה לי? מה כאן אני רוצה לשנות? זאת נקודה מאוד קשה כי היא רגע לפני שהתחלנו להתקדם והיא דורשת מאיתנו להיות כנים עם עצמנו לגבי דברים שקשה לנו שהם ככה. זאת נקודה שמרגישה כמו שבירה מבפנים. אבל בלעדיה אי אפשר להתחיל לבנות. כל עוד אנחנו אומרים שהכל טוב, אין לנו שום רצון לשנות והאנרגיות שלנו מושקעות בלטפח את מה שיש. אבל אם הגענו למסקנה שאת נמצאת בה עכשיו- שאומרת: די! אני לא יכולה יותר! אז מכאן נתחיל לנסות להתקדם בכיוון חדש וגם נצליח בע"ה.
אני חושבת שהשינוי צריך להיות הדרגתי. קודם כל לטפל בדבר אחד או שניים שאותם הכי רוצים לשנות. לשאול את עצמי- מה טוב לי בחיים וממנו לקבל כוחות. ואח"כ מה הכי רע לי בחיים- ועליו להתחיל לעבוד.
חשבי עם עצמך, מה הכי יכול לעזור לך עכשיו? אולי חברה אחת או שתיים שאת מרגישה שבאמת יכולות להיות שם בשבילך? אולי לחזק את הקשרים שלך עם קבוצה חברתית שהיתה לך? אם זה בתוך המשפחה, או בין חברות ילדות… או ליצור קשרים עם קבוצה חברתית חדשה כלשהי? קבוצות חברתיות קשה להשיג בגילאים שאחרי המסגרות הרגילות (סמינר וכו'), אבל לפעמים מוצאים אותן גם בהמשך. אולי תרשמי לחוג כלשהו של נשים בגילך? אולי קבוצה של נשים שעברו דברים דומים בחייהן ויש להן דבר משותף איתך ויוכלו להבין אותך יותר? אולי תתחילי לשמוע שיעורים במסגרת כלשהי ודרך זה גם תכירי חברות חדשות? אני חושבת שמסגרת חברתית נותנת לנו הרבה מאוד כוחות. מישהו שמכיר אותי ואכפת לו ממני. עד עכשיו נראה שחיפשת את זה בעבודה – את ההכרה החברתית הזאת. אם את מרגישה ששם את לא מקבלת מענה, את יכולה לחפש במקום אחר.
דבר נוסף שיכול לעזור לך הוא להתחזק נפשית. ואיך עושים את זה? לדעתי דבר ראשון ע"י למצוא כמה דברים שעושים לך טוב ולהתחיל להשקיע בהם. מה את אוהבת לעשות? אולי לעסוק באומנות כמו שהזכרת? אולי לשמוע מוזיקה או לטייל, או לכתוב מכתבים? אולי ספורט? כשאנחנו עושים מה שטוב לנו זה נותן לנו אנרגיות מבפנים ואנחנו גם רואים את העולם יפה יותר. דבר שני הוא לשקול ללכת לטיפול מקצועי. כי לפעמים אנחנו יודעים שאנחנו צריכים משהו, אבל רק אדם מבחוץ, ועדיף אדם מקצועי יוכל לעזור לנו לראות את הדברים נכון יותר.
כשאנחנו חזקים מבפנים ומעריכים את עצמנו אנחנו פחות צריכים אישורים מבחוץ. ואז גם אם תראי אחרים מתקדמים בעבודה או בחיים יותר ממך תוכלי להגיד לעצמך שאת מצויינת בלי קשר ואת עושה דרך חשובה וטובה. גם אם לא קידמו אותך בעבודה תוכלי להגיד לעצמך שאת טובה ואם הם לא רואים את זה- זאת בעיה שלהם. ואז אם תרצי גם תוכלי לעזוב וללכת למקום אחר תוכלי לעשות את זה. אבל אז זה כבר יהיה מתוך מקום של חוזק ולא של חולשה.
החלומות שלך מצויינים! אל תוותרי עליהם. והמקום שאת נמצאת בו הוא מקום טוב להתחיל ממנו. אז קחי הרבה אוויר ודעי שייקח זמן, אבל את הצעד הראשון כבר עשית. וכל דבר שהצלחת בו, אפילו הכי קטן, תחגגי את זה עם עצמך או ביחד עם אנשים שאת אוהבת. תשמחי בו ואפילו קני לעצמך מתנה. ואח"כ תמשיכי הלאה.
החיים שלנו הם מסע. יש בתוכך את כל הכוחות שאת צריכה בשביל המסע שלך. המשיכי בכוחות האלה שלך ואני בטוחה שתצליחי מאוד.
בהצלחה!
נעה עינב.