שלום לך יקרה!!

אני קוראת את דבריך שוב ושוב, ומתרשמת שמאחורי המילים יושבת נערה רגישה וחמודה, נבונה מאד ושואפת להרבה טוב, הרצון האמתי להיות טובה ולעשות טוב מרגש ומעורר הערכה רבה!

ואכן, לא קל לחוות סביב התמודדויות יומיומיות רגשות לא נעימים כמו שאת מתארת- רגשות תסכול וייאוש, אך העובדה שבתוך בלבול התחושות את חזקה, מתמודדת, ומחפשת איך לבנות את עצמך מרשימה ומעידה על העוצמות שיש לך ועל היכולת לעזור לעצמך ולהתקדם…

כתבת שאנשים שפוגשים אותך מתפעלים ממך מאד- אני יכולה להבין למה, הייתי שמחה שגם את תביני למה, אך כדי שאת תעריכי את עצמך בעיקר חשוב שנבין למה את לא, למה את מרגישה לא שלימה עם עצמך ואיך כן תוכלי להיות שלימה ומרוצה יותר.

כתבת על נושאים שונים ורבים, קראתי את דבריך מס' פעמים וגם כשלא ישבתי מול הדברים חשבתי עליהם הרבה כדי לנסות מתוך הדוגמאות שהבאת למצוא בסיס ומאפיינים משותפים. אני רוצה להעלות כאן מס' השערות שיש לי מתוך מה שאת כותבת שינסו לעזור לך לעשות קצת סדר בכל ויעזרו לך להתמקד בנקודות מסוימות מהם תוכלי להגיע לתחושת שלימות קבלה והכרה בערכך הרב, כמובן- את מוזמנת לקרוא ולבדוק האם נראה לך שהדברים נוגעים אליך ומאפיינים אותך, או לא. אני בטוחה שכמה שהבעת את עצמך בצורה טובה, האישיות שלך עמוקה ומופשטת מיכולת התיאור שיכולה להיות במילים + ההבנה שלי, ולכן תבחרי לך מה לקחת, ואם כמובן יש לך שאלות או הבהרות נוספות את מוזמנת לכתוב לי.

אנסה לנתח את מה שאת מתארת מכמה כיוונים.

כולם רוצים להיות מאושרים, אחת הפרשנויות שניתן לתת למילה  אושר היא מלש' אישור- כולנו רוצים להרגיש שיש לנו אישור- אישור על ידי הסביבה, אישור ע"י דמויות שיקרות לנו ולפני הכל תחושה פנימית של אישור- אני בסדר, עשיתי מה שצריך.

השאלה היא מה צריך? וזוהי שאלה שכל אחד מפרש כדרכו, עפ"י התנסויות שונות בהסטוריה האישית שלו, יש אנשים שיהיו מסופקים ומרוצים מעצמם בעשיה מינימלית ביותר, ויהיו אחרים שיתבעו מעצמם עוד ועוד ויתקשו להגיע לתחושה שעשו מה שצריך.

לרוב האנשים יש רצון וצורך להיות טובים יותר במה שהם עושים- להשתפר ולהגיע להישגים משמעותיים בחיים. הרצון לשיפור ישתנה מאדם לאדם ויבוא לידי ביטוי בעיקר בתחומים החשובים לו עפ"י סולם הערכים וסדר העדיפויות המשתנה מאדם לאדם ( השקעה רוחנית- חסידית/ השקעה במערכות יחסים/ השקעה במראה חיצוני וכדו')

בדיקה עצמית שנועדה להערכת  מעשינו והתנהגותנו היא מנגנון הכרחי ובריא העוזר לנו להשתנות ולהתאים את עצמנו ביחס לסביבה ולמציאות. אבל– הכל בחיים יחסי, בכל מצב יכול להיות יותר טוב, יותר יפה ויותר מדויק… ועלול להיווצר מצב כאשר אנו בודקים את עצמנו יתר על המידה, שכמה שנבדוק את עצנו נגלה ששום דבר שעשינו לא מספיק.. תמיד אפשר טוב יותר, יפה יותר, גבוה יותר…

כשמנגנון השיפור העצמי נעשה מוגזם או קיצוני מידי, (בפי העם תופעה המכונה "פרפקציוניזם"..) הדבר עלול להשיג את ההיפך הגמור מהמטרה המקורית ולפגוע בהישגי האדם ובעיקר בתחושת הרווחה הנפשית שלו.

ככל שנזדקק יותר לאישורים ונבדוק את עצמנו הסיכוי שאותם אישורים יתקבלו ונרגיש מאושרים ושלמים עם עצמו הוא אפסי.. מצב שעלול להיות מתסכל ומייאש. כמו שכתבת- תמיד יש יותר, ותמיד ביחס לאי אלו אחרים נרגיש פחות ואין לדבר גבול.

הצורך באישור יכול אולי להסביר גם את תחושת הפחד שתיארת בחברת בנות גילך דווקא- כי הן החברה הטבעית ובסטנדרטים שלהן את נדרשת לעמוד..

אחת ההמלצות הטובות ביותר במצבים כאלה היא שהאדם ירגיל את עצמו להישאר עם הספק.  כלומר: בהתנהגות- להתחיל למגר כל פעולה שנגזרת מהשאלה- 'אולי לא עשיתי מספיק טוב', 'אולי היה אפשר יותר?'. וברגש ובמחשבה- להישאר עם הספק וחוסר הוודאות-'יכול להיות שאני לא מספיק, ויש יותר וזה בסדר'. היכולת להיות במצב של חוסר שלמות, ללא אישור, ולהשלים עם חוסר וודאות היא יכולת העוזרת לאדם להתרגל לכך שלא חייב להתקבל אישור, ההשלמה עם מצב לא אופטימלי מרגילה את האדם להפסיק לבדוק את עצמו בצורה קיצונית. וזו אחת הדרכים להגיע לתחושה של קבלה עצמית, והערכה מהסביבה גם כאשר אני פחות, ויש לי אולי מה לשפר.

יתכן שבקריאת הצעתי האחרונה, תרימי גבה ותשאלי- איך אפשר להציע הצעה כזו בנוגע לענייני קדושה, חסידות, רוחניות? האם הדבר הנכון הוא להתפשר? לותר על הטוב ביותר? על נושאים כאלה הייתי ממליצה לך להתייעץ עם משפיעה/ סמכות רוחנית אך באופן כללי כתהליך בניה ועל מנת שעבודת ה' תיעשה בעתיד ממקום של שלימות, יש בהחלט מקום כתהליך להישאר במקום של הספק- אולי לא עשיתי כל מה שאפשר, אבל עשיתי….. כי הקב"ה בוודאי מצפה מאיתנו לשאוף לטוב אבל תורתנו היא תורת חיים "וחי בהם" והקב"ה וודאי אינו מצפה ממנו לעבודה ושמירת מצוות ממקום של חששות תמידיים של "אולי אני לא טובה מספיק".

העצה הזו היא קצת בבחינת 'אחרי המעשים/המחשבות, נמשכים הלבבות'- מן פטנט חיצוני  להוריד במינונים של הספקות שאולי מנכרים בך בהזדמנויות שונות. אך הייתי רוצה לגעת ברובד עמוק יותר, שהוא אולי בסיסי ואישי יותר- הבסיס לבדיקה העצמית הזו הוא סוג של חוסר בטחון  שאת מתארת- כשאת רואה חברה שנוהגת בהנהגות שונות החשיבה היא בהשוואה אליך- את מרגישה פחות, יש לך פחד בחברה, את מרגישה שבודקים אותך, וכתבת על כך שבבית כל משימה שניתנת לך מסתיימת בעוד משימה ומה שתעשי לא מספיק, יכול להיות, לא התייחסת להיבטים רגשיים בתיאור של הבית ולא ממש פירטת, אבל לפעמים כאשר אדם גדל בסביבה תובענית ובהתפתחות המוקדמת לא קיבל מספיק אישורים ותחושת קבלה ללא תנאי הדבר גורם לו לתחושה הזו שתיארתי קודם- צורך מתמיד באישורים שלא יבוא על סיפוקו בקלות והערכה עצמית נמוכה למרות הרבה טוב ועושר פנימי.

יכול להיות בדבריך שהתייחסת להיבט טכני או ממוקד שמעמיס עליך, והאפשרות של קושי מסויים בסביבת הבית מאז היותך ילדה הוא שגרם לתחושות שאת מתארת- לא נוגע אליך, אך למקרה שכן, ואת מרגישה שיש לך מה לפתור ולבדוק לעומק כדי לבנות את ההערכה והבטחון העצמיים שלך- יכול להיות שמעבר להתייחסות להצעות ספציפיות להתמודדות היה כדאי שתחשבי על אפשרות של שיחות ובירור עם אדם מבחוץ, אולי איש מקצוע , כדי לסדר לעצמך את התחושות כלפי עצמך ולעזור לך מהשורש להעריך ולהרגיש שלימה עם עצמך ולהבין את עצמך במצבים רגשיים שונים שתיארת, יותר טוב….

אני לא מכירה את הסביבה בה חיה ואת הגישה לטיפולים מקצועיים שונים, לפעמים כאשר מציעים הצעה כזו הצד השני מפרש את ההצעה כאות לכך שיש איזו בעיה מהותית וכדו', אז למקרה שדאגת, בפירוש- את בחורה בריאה וחמודה, עם כמה ספקות מנכרים, ותחושת הערכה עצמית נמוכה- ביחס למציאות, ובשביל תחושת השלימות שלך, שמחת החיים ועתידך טיפול וסדר יכולים לעשות הרבה טוב!!

לסיום- הייתי רוצה להתייחס לתכונה אחת נפלאה  נוספת שתיארת, שהיא בעיני מוכיחה כמה נפשך עשירה ויש בך גיוון ויכולת התמודדות ובעז"ה בכוחך ע"י עבודה וקבלה להגיע למקום בנוי ושלם.  ציינת את העובדה שאת מתנהגת בצורות שונות במקומות שונים ושההבדלים האלה באישיותך גורמים לך לתחושת חוסר יציבות. . פה את שקטה פה את רעשנית פה בדעה כזאת פה בדעה כזאת..

כולנו מורכבים מרבדים שונים וכוחות שונים ואף סותרים, (בחסידות מרבים לדבר על הנפש האלוקית והנפש הבהמית המרכיבים את האדם ועל היכולת החשובה של "נשיאת ההפכים"- יש חשיבות להיות מסוגלים לשאת ולחיות בשלום עם חלקים שונים ואף סותרים באישיותנו) בשפת הפסיכולוגיה נקראת היכולת "ריבוי/ מורכבות העצמי"-לכל אדם יש את הידע שיש לו בנוגע לעצמו- כל הדברים שאנו יודעים ומדמיינים לגבי עצמנו מכונים  מושג העצמי, העצמי מורכב ממידע שנצבר באירועים שונים בעברנו, מושפע מתכנים שונים ומשפיע על דברים שונים. ככל שמס' ההיבטים שאדם רואה בעצמו גדול יותר, כך העצמי מורכב יותר.  וככל שמושג העצמי של האדם מורכב יותר יש לאדם חוסן נפשי וכוחות נפש גדולים יותר להתמודד עם רגשות ומצבים לא נעימים. הסיבה לכך היא שכאשר תפיסתו העצמית של האדם פשוטה ואחידה, אירוע שלילי שמתרחש בתחום אחד יעורר רגשות שליליים שיגלשו לכלל התפיסה העצמית, במצב כזה יש סכנה רבה יותר שאירוע שלילי יוביל לקושי מהותי כי רגשות הנוגעים להיבט מסויים של העצמי עשויים לגלוש ולהשפיע גם על היבטים אחרים בגלל תפיסת העצמי כפשוט- ואי היכולת לראות את ריבוי העצמי ומורכבותו. אך כאשר האדם מכיר בצדדים הרבים והמגוונים שבאישיותו, בשינויים ובתפיסות השונות שלו לגבי העצמו במצבים שונים, ישנה גמישות רגשית ונפשית רבה יותר וגם אם יש קושי בתחום מסויים, אין הדבר משליך על כלל התפיסה העצמית ויש יכולת קבלה עצמית גדולה יותר. ולכן הצדדים השונים שבך מעידים על גיוון, כוחות והיבטים שונים באישיותך והדבר נפלא כל עוד תחיי בשלום עם החלקים השונים האלה.

אמנם דרושה סבלנות, דרוש בירור פנימי, ואולי גם קצת להרפות….

אך יש לך את כל הנתונים והכוחות יקירתי, להצליח לקבל את עצמך, להיות שלימה עם עצמך, ולמצוא חן ושכל טוב בעיני עצמך, בעיני אלוקים, ואדם.

מאחלת לך את כל הטוב!

בהערכה רבה!!

חנה

[email protected]