The Butterfly Button
מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת

שאלה מקטגוריה:

מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון שאני נמצאת במצב שבאלי כבר לצאת ממנו, אני ממש מפחדת מביקורת של אחרים, כי הבית שלי מאוד ביקורתי ונותן הרגשה שעל כל דבר אני צריכה לקבל אישור, וכמבן שבחברה לא נותנים לי אישור שאני בסדר הזמן ולפעמים אני מרגישה חוסר וודאות, שאני לא יודעת מה חושבים עליי. וכמו שהמשפחה שלי התעקשה לשדר – הנחת היסוד היא ששונאים אותי. השנה נכנסתי לאיזשהי מסגרת, ורוב החברה שם בטוחים בעצמם ומדברים בקול, ורק אני רועדת, ומפחדת ממה שיחשבו עליי, אפילו באופן לא מודע, למרות שאני ממש מנסה להשתחרר. אני מרגישה שקשה לי להתחבר לאנשים בעלי ביטחון, כי הם מזכירים לי את אחותי, שתמיד הייתה רעה אליי ברמה קיצונית, המוח שלי מזהה אנשים כאלה כאיום, למרות שאני יודעת שלמרות שיש הם יכולת, אין להם סיבה לפגוע בי. כבר כמה פעמים קרה שהגעתי למצב של שנאה קיצונית כלפי כמה אנשים כאלה. ממש רע לי ככה, אני לא יודעת מה לעשות! ממש באלי להיות מהאנשים האלה ולדבר עם כולם בחפשיות, אבל אני מתה מפחד! וגם איך אני יכולה להתגבר על פגיעת שאני עוברת כל יום מהמשפחה שלי? על כל דבר שאני עושה יש להם ביקורת, על כל אמירה שלי. בבית אני תמיד בשקט, ואחותי הגדולה והרשעה תמיד מדברת בקול ועל עצמה. גדלתי בידיעה שאני נחותה ושמגיע לי לסבול. איך אני יכולה לנסות אפילו לצאת ולהיות בן אדם אחר אם אני כל יום סובלת מהמשפחה הזאת?? אני לא רוצה לשנוא אנשים, למרות שאני חושבת שמגיע להם שיהיה להם רע ושזה לא חוכמה להיות עם ביטחון כשהמשפחה שלהם אוהבת אותם ואין להם מושג מה אני עברתי ולמה אני ככה!, אני לא רוצה להרגיש מותקפת ולהיות במצב כוננות כל הזמן, אני לא רוצה לשפוט את עצמי בלי סוף ולא להרגיש שאני לא מספיק טובה כל הזמן, גם אם אני מצליחה בתחום מסויים אני תמיד אמצא סיבה לא לפרגן לעצמי(שזהו דפוס מאד אופייני למשפחה שלי) באלי להיות מהאנשים שפשוט מפרגנים לעצמם בלי סיבה, מהאנשים שפשוט אוהבים את עצמם ופשוט סוחפים את כולם אחריהם. אני לא יודעת אם יש בי את התכונה הזו, אבל גם אם כן היא נדרסה. אזור הנוחות שלי הוא מסכנות ווחוסר ביטחון, אני אפילו מרגישה יותר בנוח אם אנשים כשאני במקום הזה, אבל אני רוצה להיןת מנהיגה, אבל אני טובעת. מה אני יכולה לעשות?

תשובה:

שלום לך יקרה,

את מתארת מציאות לא נעימה שגדלת בתוכה, משפחה ביקורתית מאד, אחות מתקיפה ופוגעת. בשנתיים האחרונות את גם מבינה כמה המציאות הזו לא מתחילה ונגמרת באחות ובשאר המשפחה,

אלא הולכת איתך לכל מקום. את חשה שלא אוהבים אותך, את חוששת מביקורת, לא בטוחה במה שאת עושה וגם כשאת מול עצמך ורוצה לפרגן לעצך את כבר לא יודעת איך לעשות את זה.

ראשית, אני רוצה לחזק אותך על עצם הפניה.

ביכולת לקום, לעשות מעשה בו את מבקשת שיהיה אחרת יש בשורה גדולה ואסביר:

לחיות במערכת ביקורתית ורעילה זה לא נעים בכלל, וכמו שאת מתארת, זה עלול להשפיע על מי שחי במציאות הזו.

הוא “מפנים” את הקולות הביקורתיים שנמצאים סביבו, וגם כשהם לא נמצאים שם פיזית לבקר ולהקטין,

האדם שחי במציאות הזו בצורה אוטומטית משמיע לעצמו את הקולות האלה- כלומר זה ממשיך גם במחשבה ויכול להשפיע על הרבה תחומים וחזיתות,

גם במקומות טובים בהם אף אחד לא מקטין אותך.

הסיכון במצב הזה הוא העמדה ה”קורבנית” שמי שחי במציאות הזו עלול לפתח.

כשאני כותבת “עמדה קורבנית” אני מתכוונת לחוויה כזו ש”אני נולדתי למציאות לא פשוטה בה מזלזלים בי, משתלחים בי, אלה החיים, אין הרבה מה לעשות.”

כמה שהעמדה הזו אנושית ואופיינית יש לה שתי בעיות עיקריות:

1. היא משאירה את האדם פאסיבי- בלי יכולת לעשות שינוי. החוויה היא חוויה של “אלה נסיבות חיי אל תוכן נולדתי, יש להן השלכות מרחיקות לכת על חיי החברה שלי ומערכות היחסים שלי, ומכיוון שנסיבות חיי לא ממש יכולות להישתנות, המציאות כאן כדי להישאר.”

2. עמדת הקרבן, יכולה לייצר מעגל קסמים שמשאיר את האדם בסיכון גבוה יותר לביקורת ופגיעה, גם מצד המשפחה וגם מצד הסביבה.

אדגים ע”י הסיפור שלך. אינני מכירה את אחותך, אני משערת שמסיבות מצערות היא מחפשת שליטה והאדרה עצמית.

יתכן מאד שכל המערכת הזו התחילה ממנה אבל כשהיא למדה בצורה לא מודעת שכשהיא פוגעת בך את מתכווצת ונפגעת ומאפשרת לזה לקרות,

את הפכת מבחינתה לאדם שנח לה דרכו ובאמצעותו להרגיש שליטה ולהרגיש טוב.

גם בסביבה, את מזהה אנשים בעלי רצון לשלוט ולהתנשא כאיום, ואנשים כאלה, אולי בצורה לא מודעת מרגישים את הפחד והכיווץ שלך

ועלולים לייצר דווקא איתך מערכת יחסים שיש בה ביקורת או השפלה.

אם אחותך, בני ביתך, או בני אדם אחרים בסביבה היו מרגישים ממך חוזק, בטחון או יכולת לעצור את הפגיעה, להדוף את הביקורת ולהגן על עצמך, יתכן והמעגל הזה היה מפסיק. או לפחות תדירות הפגיעות הייתה פוחתת.

ברור ומובן שבאופן טבעי זה קשה מאד, כי מערכת כזו השפיעה עליך בעוצמה כזו שאת מרגישה שמאגרי האומץ והבטחון שלך דלילים מכדי לעמוד מנגד.

אבל המיוחד כאן שאת מתעוררת להבנה שאת זקוקה לעזרה כדי לעצור את זה. את לא מוכנה להישאר בעמדה הקורבנית, שמעוררת אמנם הרבה רחמים אבל משאירה אותך במקום.

אני שומעת כאן איזו הבנה והשלמה עם המציאות שגם אם נסיבות חייך לא ישתנו כל כך מהר, את רוצה כוחות ועזרה לשנות את היחס שלך והאופן שבו את מתמודדת עם המציאות הזו, וזו הבנה קריטית כדי שיתחולל שינוי.

השאלה האם יש לך כרגע יכולת וכוחות להתמודד לבד עם מערכת שמקיפה אותך כל כך, או שאת זקוקה לעזרה חיצונית.

בפניה שלך אני מזהה הרבה כח ועוצמה, אבל יחד עם זה את מגדירה את עצמך כרגע כ”טובעת”, כשטובעים צריך איזה עוגן או מישהו שיזרוק לנו גלגל הצלה עד שנהיה במקום בו יש לנו היכולת להתמודד לבד.

נראה שנכון עבורך כרגע לפנות למישהו שיעזור לך בתוך המציאות הזו להחזיר לעצמך את האמון בעצמך, למצוא את הכוחות לעמוד מנגד.

מדובר במסע, לא קל בכלל אבל אפשרי והכרחי כדי להחזיר לעצמך את הכבוד הביטחון ותחושת הערך שמגיעים לך ביושר גדול. אני לא יודעת לאן בדיוק המסע הזה יביא אותך,

האם תזדקפי קצת ותלמדי לעצור את הפגיעה ולקחת את הביקורת בעירבון מוגבל, או יותר מזה, כמו שכתבת, תהפכי למנהיגה מלאת בטחון ויכולת לפרגן לעצמך. (משהו בחלום והרצון הזה שלך נותן לי אישית תחושה שעוד תגיעי לשם, אבל מכיוון שאני לא באמת מכירה אותך, ורוצה להציג לך את המציאות בצורה ריאלית, חשוב לי גם שתכירי באפשרות שגם אם לא תגיעי לשם, את יכולה להתקדם מאד ולהיות שבעת רצון מהמקום אליו תגיעי)

אני מתכוונת לליווי או עזרה מקצועיים של מישהי שתתן לך מקום ומרחב להתבוננות לכל מה שקורה לך, וכח לעמוד מול זה ולהחזיר לעצמך חוויה של שליטה, בטחון ואומץ.

איך בפועל תעשי את זה? זה מן הסתם לא פשוט. אני לא יודעת האם בסביבה המשפחתית שלך יתמוך בבקשה ששלך לגשת לטיפול או עזרה מקצועית.

לפי גילך אני מבינה שאת עוד במסגרת של בי”ס, תיכון. אולי שם יש לך מישהי אכפתית שאת יכולה לפנות אליה ולהיעזר בה? אפילו רק כדי שתעזור לך ותתווך לך אשת מקצוע?

אם מבחינה מעשית את לא חושבת שזה אפשרי, את ממש מוזמנת לפנות שוב ואחשוב איתך במסגרת האפשרויות הקיימות למי ניתן לפנות.

עוד דבר חשוב לסיום,

כשקראתי את דבריך הרגשתי הרבה חמלה כלפיך וכלפי המציאות שאת מתמודדת בה,

אני מתארת לעצמי שחיים בתוך מציאות כזו יכולים להיות מלווים בתחושת כאב ואולי אפילו כעס על המציאות שנגזר עליך לחיות בתוכה.

וכאן אני רוצה לכתוב דברים שלא תמיד מתיישבים על הלב בנקודת הזמן הזו אבל כן יכולים לתת איזה רוגע וגם כח ומנוע לרצות בשינוי להאמין שהוא אפשרי,

אני לא מכירה אותך ויודעת מספיק כמה את מרגישה קרובה לבורא עולם כדי שהדברים שאני כותבת ירגיעו אותך, אם קשה לך לאמץ את הדברים את יכולה פשוט לא להתייחס לחלק הזה.

אני רק רוצה לחזק את הצד האמוני של המציאות שלך. הקב”ה בחר בך כבת למשפחה שלך, כאחות לאחותך כי הוא ידע מה הכי טוב לך, והוא נותן בך אמון ויודע שיש בך היכולת רק להתפתח ולצמוח מתוך המציאות הזו.

אלו דברים שאולי קשה לראות ולהרגיש כאן ועכשיו, אבל האמונה בזה יכולה לתת כח להתמודד, המחשבה על זה שהקב”ה שם אותך במקום הזה יכולה לתת משמעות לסבל שהיה מנת חלקך עד היום ולדרך שתעשי בעתיד.

והלוואי ומהר יגיע היום בו את תרגישי איך העובדה שגדלת בתוך מציאות החיים הזו נתנה לך איכויות והזדמנויות שגידלו אותך ולא היית מגיעה בלעדיהם למקום שתגיעי בעז”ה.

מאחלת לך הרבה טוב, אומץ ונחת, בעיקר מעצמך.

מגיע לך.

איתך-

חנה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כיבוד הורים של אמא נרקסיסטית הוא אפשרי?
אמי מדברת באוזניי ומרכלת כל הזמן על אבי, אמרתי לה הרבה פעמים שאיני יכולה לשאת את זה, והיא ממשיכה. כיצד אני יכולה לנהוג, אם אתווכח – היא מתעצבנת. אם אשמע – זה פוצע את נפשי. אם אסרב לשמוע – היא תראה בזה חוצפה. מיותר לציין את סבלו של אבי שהוא...
מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
ביזוי ברבים
נתגלעה מריבה ביני לבין משפחתי ספגתי עלבונות מאד קשים שפגעו בי נורא. המקרה אירע לפני כחודשיים אך אני עדיין נושא את הצלקות עמי. 1. איך ניתן להשתחרר מהתחושות הנ”ל והאם ישנה תועלת רוחנית במה שחוויתי? 2. הם פרסמו עלי מידע אישי ורגיש ברבים שפגע בי נורא והותיר אותי עם כעס...
איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
רגשות חזקים לאישה מהעבודה
אני נשוי עם ילדים, עובד בעבודה מעורבת, בשלב מסוים הצטרפה מישהי לצוות, ומאז אני מרגיש כלפיה רגשות מאוד חזקים, היא נראית לי האישה שהייתה רוצה להיות נשוי אליה, בכל פרמטר היא עולה על אשתי, ויש לה את כל התכונות והסגנון שאני אוהב. היא גם נשואה עם ילדים. אני מוטרד מזה...
מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן