The Butterfly Button
מי אני ומה אני רוצה להיות?

שאלה מקטגוריה:

היי,
אני בחורה רווקה בת 29
אני מוצאת עצמי בצומת דרכים מתסכלת במיוחד.

אני מרגישה תקועה בתחום הזוגיות – לא רוצה להתחתן, לא מאמינה לבחורים ובהם ולא רוצה להתחתן.

ואם תישאל השאלה המתבקשת – כן הייתי בטיפולים פסיכולוגיים כמה שנים ולא זז כלום….

עוד משו שקשה לי –
אני מגיעה מבית חרדי ולא כל כך יודעת מי אני רוצה להיות…
לא מתחברת לחרדי, לא לחילוני ולא לדתי….
מצד שני יש חלקים שאני מתחברת לכל אוכלוסיה מבינהם….
לפעמים אני מנסה לשכנע את עצמי שעדיף להישאר חרדית פתוחה…. אבל בלב שלי אני נורא מקנאה במי שחזרה בשאלה… או אם חלילה ילד שלי יחזור בשאלה, נראה לי יותר מהיציאה עצמה – יכאב לי שהוא יכול לבדוק ולנסות ולי לא היה אומץ…
לא ברור לי אם יש כאן פרדוקס בתוך עצמי בין המוסריות להיות חרדית לבין הרצון הגשמי יותר להיות חילונית…
או שלא זה העניין, אלא הקנאה ביכולת לעשות מה שאני חושבת ולהיות שלמה עם זה.

למשל, רציתי להוריד גרביים ולראות איך אני עם זה, למצוא את עצמי, אבל אבא שלי ממש “השתגע” מזה… כך שאני לא באמת יודעת מי אני ומה אני רוצה להיות…

אני שמה לב, ששני הגורמים הללו גורמים לי לעצב ולדיכאון… כי זה סוג של שאלה תהומית… מי אני???

יתכן ואין ממש קשר בין כך שאינני יודעת מי אני ולכן לא רוצה להיפגש ויתכן שאני לא רוצה להיפגש ולהתחתן ולכן תוהה מי אני… ויכול להיות שאין בינהם קשר של ממש

אשמח למענה מהיר

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה

קראתי את לבטי הזהות שלך בעניין ובכאב וחשתי אכן שאין לך עוגן להיאחז סביבו.

לרוב שאלות של מי ומה אני מעסיקות אותנו בשלבים מעט יותר מוקדמים- שלבי גיל ההתבגרות, אך יש כאלו , כמוך, כך נראה, שממשיכים עם חיבוטי הנפש ללא יכולת להינעל ולהסגר.

אחד מן המכשולים סביב קבלת החלטות על זהותנו האישית ועל זהות בן הזוג שלנו הוא החשש מן המחיר שנצטרך לשלם.

אגלה לך סוד- ייתכן מאוד וגם אם היית נולדת במסגרת הרבה יותר משוחררת ואפילו חילונית היית חשה את חווית התלישות וחוסר הכיוון, זה לא נובע מבחוץ אלא דווקא מבפנים, והפנטזיה על בחירה חופשית אינה אפשרית משום שתמיד ולעולם גם בחברה הכי ליברלית שיש המציאות מכריחה אותנו להיות משהו. (קולגה חילונית שמאוד אוהבת שמלות צנועות שחה לי פעם בצער על תגובות החברה שסביבה בכל פעם שהיא לובשת שמלה ארוכת שרוולים: “מתי את עושה לנו מסיבת פרידה בדרך למאה שערים,” ורק השבת קראתי על אישה מגוש קטיף שלא רצתה שילדיה יהיו חשופים לאלימות של הפינוי על כן היא עזבה קודם ועד היום היא מסומנת חברתית כזו ש”בגדה בערכים ולא הלכה עד הסוף.” אלו רק שתי דוגמאות לכך שלעולם נהיה בקונפליקט מול ערכֵי או אי- ערכֵי החברה שסביבנו ותמיד נצטרך להכריע הכרעות שיש בהם רווח וגם הפסד.)

ישנם אנשים שמתקשים מאוד להתחייב, נראה להם שהבחירה החופשית תציל אותם מצד אחד, אך מצד שני הם אינם מוכנים לקחת אחריות על הבחירה הזו- כי כל בחירה בכל מגזר, צורת חיים או מבנה חברתי- כרוכה במחיר ונראה שאת המחיר אינך מוכנה לשלם.

אם באמת היית רוצה לחלוץ גרביים אז אבא לא היה מפריע בדרך, היית חולצת ומסתכנת בכעסו או אולי לומדת לרצות אותו באמצעות דברים אחרים.

את עסוקה בדמיונות על גרביים שאינם אבל תולה את חוסר ביכולת שלך להחליט באבא.

כנ”ל אצל ילדך העתידי את מפנטזת שלו תהיה בחירה חופשית ומצרה על כך שלך אין. גם אם הוא ייקח חרות ויחזור בשאלה הוא יצטרך לשלם מחירים (כמו שחוזרים בתשובה משלמים…) את ענין המחיר את כנראה פחות אוהבת…

כל גבר שתתחתני עימו יהיה נהדר וגם לא נסבל, ולא משנה אם חרדי, עצניק, אברך, איש חסד, הייטיקסט או מורה, עם פלפון כשר או מלך הציוצים בטוויטר, חרדלי, דל”י, לייט, חילוני, שמאלני, בוהמיין או איש צבא.

כי החיים שלנו בעולם הזה כל הזמן מפוצלים וכל בחירה מלווה במחיר. כדי שיהיה נהדר עליו להיות גם בלתי נסבל לעיתים. זו עסקת חבילה שאין בה יוצאי דופן לא עם כיפה סרוגה לא עם שחורה וגם לא עם קרחת וקעקוע.

הגיע הזמן שתפסיקי לפחד ממחירים ותשכילי לבחור ולשלם את מחיר הבחירה ( מותר לקטר על המחירים באזני חברות טובות או כאן באקשיבה, אך לחלום שלא תשלמי מחיר זה פשוט לא מציאותי).

את כותבת שיש חלקים שלעולם לא תתחברי בכל אוכלוסייה שאת מתבוננת בה- נכון, כמה את צודקת, רק אלוקים הוא מושלם והוא כל הזמן מסתתר ומניח לנו לבחור את בחירותינו בלא נבואה או רוח הקודש.

חייך אינם מושלמים, בחירותייך מלאות בסתירות בפיצולים בבלבולים. לא כי את כזו לא יוצלחית, פשוט כי את בן אדם.

אני מעודדת אותך בחום להיפרד מן הפנטזיה על מגזר אחר או על בן זוג מן המאדים, כאן ועכשיו אפשר להיות מרוצים, אפשר למצוא איזונים בין החברה שקובעת את הכללים לבין הצרכים והרצונות האישיים שלי. אפשר ללכת בלי גרביים על חוף הים או בבית או מחוץ לעיר ועדיין להשתייך למגזר ולהזדהות עם רוב ערכיו בידיעה שזה לא מושלם אבל זה הבית.

אפשר כמובן גם לעשות צעדים דרסטיים, תמיד אפשר, אבל לקחת בחשבון שיהיו לזה מחירים ולהיות נכונה לשלם אותם בלי לקטר על אבא הקשוח.

כך או כך נראה שכעשר שנים אחרי סיום גיל ההתבגרות הגיע סוף סוף הזמן לעלות על איזו אוניה ותמיד אפשר בדרך גם לעגון, לחשוב מסלול ולהגמיש אותו מעט. אבל אם לא עולים על איזו שהיא סירת מפרש מתייבשים על החול תוך כדי חישובים לא נגמרים על היעד ואז לא מגיעים בסוף לשום מקום.

חברה טובה תמיד אומרת לי: “עדיף כישלון מפואר ממיליון תכניות במגרה” והיא מתכוונת בזאת לדרבן אותי לעשיה ולבחירה מתוך ידיעה שאין מושלם ויש סיכון אבל זה שווה הרבה יותר מחוסר מעש וחוסר הכרעה.

בסופו של דבר הכישלונות לא כל כך מפוארים, המגרה נפתחת והתכנית מפליגה.

בהצלחה רבה בכל שתבחרי ובמחירים שתשלמי, בתקווה שלא יהיו גבוהים מידי ותחושי שהיה משתלם.

אתי

esterzi53@gmail.com)

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. אתי – וואהוו איזה תשובה !!! אין לי מילים איך להגדיר !
    ממש נהנתי לקרוא! ועוזר לכל אחד באשר הוא…
    כ”כ נכון וחכם!
    אני מקווה שזה יעזור לשואלת השאלה.
    ואני רוצה להוסיף לשואלת בקשר לזוגיות – את רושמת שאת לא מאמינה בבחורים – אני גם הרגשתי כך והתחתנתי בגיל מאוחר אך החלטתי לא לסגור את עצמי לגמרי ובכל זאת להשאיר פתח של תקווה שכן אמצא מישהו טוב כי הרי זה לא הגיוני שה’ ברא כ”כ הרבה גברים שכולם לא בסדר. בזכות התקווה בסוף מצאתי (חיבים להשאיר פתח של תקווה). והיום אחרי כ 10 שנות נישואים אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיו , הרבה דברים הסתדרו אצלי בראש מאז הנישואים. ולא שאין קשיים – לכולם יש. אבל אלו קשיים בונים , בריאים ומקדמים.
    מאחלת לך המון המון הצלחה!!

  2. ואווו ואווו ואווו
    אני “גבר” ? נשוי +3 , אברך , באמצע שנות ה 30
    אבל התשובה כ”כ חזקה ומנצחת , פותחת את המוח ומעמידה אותך במקום
    נ.ב. ההתלבטות שלה והתחושות הן נכונות היום לכל גיל כי המציאות השתנתה והיום אברך בן 40 פתאום מוצא את עצמו בלבטים ובנקודת בחירה בתוך ליבו כמו של ילד בן 16 וכן להיפך יש על ילד בן 16 מעמסה נפשית גדולה שלפחות בעיניו נראית כמו של אנשים בני 40
    זה הכדור הקטן ש”פיתחנו” ב”חוכמתינו” ועכשיו אנו משלמים על זה (כמאמר התשובה)
    כך שהשואלת באמת נמצאת בחברה טובה ונורמלית (סה”כ רובם בגילאים האלו אין להם זמן או לא רוצים לחשוב עלזה)
    ואני לא אומר אתזה רק מהמקום שלי אלא לפחות של רוב האנשים שאני מכיר שמסוגלים לדבר (וזה אנשים או נשים מהטופ של הטופ)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך
אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/ מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה...
איך לשמור על עצמי כשאהיה בצבא?
האמת שאין לי מושג אם זה המקום לפנות אליו לשם שאלה כזאת כיוון שזה מקום להצפת נושאים שקשורים לציבור החרדי והשאלה שלי לא כל כך רלוונטית לציבור החרדי אז ככה אני חרדי למדתי במוסדות חרדיים קלאסיים עד גיל 15 מאז ועד היום מדדה בין ישיבות חצי יום לישיבות חוצניקיות חשוב...
אני אמורה להקשיב למה שהרב אמר אבא שלי?
מסלול החיים שלי בתור דתייה לאומית בהגדרה, עד לפני זמן מה, כבר היה די קבוע מראש. יסודי, חטיבה, תיכון ו… שירות לאומי או צבא. אבא שלי התייעץ עם הרב, מעין מנטור שלו וחרדי כמדומני, כדי לדעת מה עדיף עבורי, והרב אסר את שניהם ואמר שאגש ישר לאוניברסיטה. מצד אחד, נורא...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן