איך בדרך הכי קצרה אפשר להסביר את העניין של תורה שבכתב ותורה שבעפ? מי אמר שתורה שבעפ היא חלק מהדת?
דלג לתוכן
איך בדרך הכי קצרה אפשר להסביר את העניין של תורה שבכתב ותורה שבעפ? מי אמר שתורה שבעפ היא חלק מהדת?
שלום לך
הצבתי בפניי אתגר! להסביר לך בדרך הקצרה ביותר את ההוכחה לקיומה של תורה שבעל פה.
אשתדל בעז"ה לעמוד במשימה…
בכדי להוכיח את מה ששאלת אתן לך דוגמא מודרנית מהחיים שלנו כיום במדינת ישראל.
הכנסת חוקקה ומחוקקת אלפים רבים של חוקים שונים בכל תחומי החיים.
חוק כתוב בשפה משפטית יבשה ומאד מאד מתומצתת.
חוק קובע עקרונות כלליים ואת המסגרת של הנושא הנדון בלבד.
ואם כך, כיצד נפרש את החוק במקרה של ספק בפרשנותו? כיצד נפרש את החוק כאשר ישנו חוק אחר שנחזה כסותר אותו? כיצד נפרש את החוק כאשר ישנם כמה חוקים נפרדים המתייחסים לאותו נושא, מזוית שונה? איזה חוק מבין כולם יגבר ויכריע?
ברור לכולנו שלא נפנה בכל פעם ופעם אל הכנסת בשאלה מה יהיה הדין במקרה מסויים שעולה על הפרק.
לא נעשה זאת כי : א) אין זה תפקידה של הכנסת לתת מענה לעשרות אלפי המקרים הפרטניים שנוגעים לחוקים שהיא חוקקה. תפקיד זה מסור לגורם אחר שמייד אפרטו.
ב) מבחינה מעשית, לא שייך לצפות מהכנסת שתיתן מענה פרטני לכל מקרה ומקרה.
היא, כאמור, קבעה מסגרת ועקרונות כלליים בלבד שמהם יש לגזור את ההתייחסות הפרטנית.
ומיהו אותו גורם שכן יתן לנו מענה בכל מקרה ומקרה של פרשנות חוק?
בתי המשפט, שהם הגורם המוסמך לפרש את החוק.
בתי המשפט פיתחו מערכת שלימה של כללים שלפיהם הם מפרשים הוראות חוק.
כללים אלו נותנים מענה בנוגע לקביעת הפרשנות הלשונית של לשון החוק, לקביעת המטרות שאותן רצה החוק להשיג, להכרעה במקרה של סתירה נחזית בין חוקים שונים או למקרה שבו צריך לבחור איזה חוק להחיל על מקרה מסויים מבין מספר חוקיים אפשריים.
חשוב שתדע שלא נקבע במפורש בשום חוק שבתי המשפט הם הגורם המוסמך לפרש את חוקי המדינה.
למרות זאת, אין אף אחד שחולק על המוסכמה הזו.
זאת, מכח ההבנה הפשוטה שחייב להיות גורם כלשהו שהוא יהיה המוסמך לפרש את חוקי הכנסת ובתי המשפט נמצאו כגורם המתאים ביותר לכך.
ואם כך בנושאי חול, אז, להבדיל אלף הבדלות בין קודש לחול, קל וחומר שכך יהיה בנוגע לפרשנות התורה שבכתב.
התורה שבכתב ללא הפרשנות של התורה שבעל פה הרי היא כספר חתום ונעלם.
על איזה יד נניח תפילין של יד? שמאל או ימין? היכן נניח תפילין של ראש? מתי נחגוג את חג השבועות שאין לו תאריך נקוב במפורש בתורה, בשונה משאר החגים? כיצד נדאג לכך שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב?
זוהי כמובן מס' דוגמאות על קצה המזלג בלבד הממחישות לנו את הצורך בגורם מוסמך שיפרש לנו את דברי הקב"ה בתורה שבכתב, כאשר הפרשנות זאת שלהם תהיה מחייבת.
חכמי התורה שבעל פה פיתחו מערכת כללים שתשמש לפרשנות התורה שבכתב- "יג' מידות שהתורה נדרשת בהן", כדוגמת: קל וחומר, היקש, גזירה שווה ועוד.
ובשונה מחוקי החול של המדינה הרי שהקב"ה ציווה אותנו במפורש בתורתו לפנות אל חכמי התורה שבעל פה בכל שאלה ושאלה שתתעורר לנו בנוגע לפרשנותה של התצורה שבכתב.
הציווי הוא כפול- במצוות עשה של "ועשית ככל אשר יורוך" ובמצוות לא תעשה של "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך", המכוונים לחובת הציות להוראות הסנהדרין.
ולכן משמיע לנו הקב"ה בתורתו את הפסוק "לא בשמים היא" כלומר: פירושה של התורה שבע"פ נמסר לחכמי התורה שבע"פ בכוונת מכוון ע"י נותן התורה שרצה שהם אלו שיכריעו בחוכמתם מה היא הפרשנות הנכונה לתורה שבכתב.
קיומה של התורה שבעל פה לצד התורה שבכתב נרמז גם בדברי התורה שבכתב בפסוק: 'והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות' וכו'. מה זה תורות? הרי יש תורה אחת, כביכול. רש"י מסביר: תורה שבכתב ותורה שבע"פ.
מקווה שתשובתי עשתה לך סדר בדברים החשובים האלו.
אשמח לענות על כל שאלה נוספת באם תפנה אליי באופן אישי במייל.
ברכה והצלחה!
צבי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
