שלום וברכה,
שמחתי וכאבתי כאחת לקרוא את שאלותייך.
שמחתי בגלל העוז וכוחות הנפש שיש לך להעלות את הדברים הנוקבים על גבי הכתב, להפנות אותם אלינו- לאתר אקשיבה- ולבקש לקבל מענה שיניח את דעתך.
כאבתי בגלל שאתה מספר שאתה בא מבית דתי ולמרות זאת שמירת המצוות שלך נעשית, לעת עתה, כמשהו קר וטכני בלי לב ונשמה ובעיקר, בלי להאמין באמת במה שאתה עושה.
אשתדל, בעזרת השם, לנסות לפתור לך את ספקותיך.
אני רוצה להתמקד, ברשותך, בכמה שורות שכתבת בסוף דברייך:
"אני בנוסף גם רוצה להתוודות שאני לא שואל את השאלות האלה רק מתוך מניעים טהורים של רצון בירור, אני התחלתי עם השאלות משום שחיפשתי דרך להפסיק להאמין".
לדעתי, כאן טמונה הנקודה העיקרית.
אתה נמצא במאבק אדיר עם הייצר הרע הנתון בלבך, כשם שהוא נתון בלב כל אחד מאיתנו.
הייצר הרע הזה מנסה כעת, שוב ושוב, ללא הפסקה לנסות למשוך אותך לעזיבת אורח החיים של שמירת התורה והמצוות.
אלא מה? הוא צריך הרי לתת לך הצדקה לעשות צעד נוראי שכזה.
הרי אתה גדלת בבית דתי ושמירת המצוות היא חלק מאורח חייך מגיל קטן.
אינך אדם שגדל בבית חילוני וממילא, לא טעם את טעמם של חיים של שמירת תורה ומצות.
לכן, היצר הרע מרגיש חובה לעורר בך ספקות לגבי ההצדקה של אורח החיים שבו אתה מצוי.
היצר הרע מקווה שספקות אלו יגרמו לך לנטות אחרי תאוות העולם הזה והפיתויים הרבים שהוא מציע ועל ידי כך הוא יצליח, חלילה וחס, לגרום לך ליפול ברשתו ולעזוב את אורח החיים הדתי.
כך שאם אתה שואל אותי, הספקות השונים שאתה מעלה לגבי האמונה ב-ה' ובהיותו בורא הכל הם רק כסות לספק האמיתי המקונן בליבך- האם להתמיד בשמירת התורה והמצוות.
בפרשת בהעלותך אנחנו קוראים על חטאם של המתלוננים. רש"י מפרש את החטא שלהם כך: "אין מתאוננים אלא לשון – עלילה. מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום". לפירושו, הם חיפשו אֲמַתְלָה – כדי להתלונן עליה.
בהקשר זה, חשוב לי מאד לומר לך שאין אדם נורמטיבי בעולם שחיי חיים ללא עול.
גם אדם שאינו שומר תורה ומצוות חי חיים של עול.
רק אדם הולל שאינו נורמטיבי חי חיי הפקרות ללא כל חובה ועול.
וחייו של אדם שכזה אכן נראים בהתאם…
השאלה היא באיזה עול אדם יעדיף לבחור- האם בעול תורה ומצוות או בעול אחר.
חז"ל מלמדים אותנו בפרקי אבות: "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין מעליו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ" (פרק ג', משנה ה').
כלומר: אדם שמסתפק האם לפרוק מעליו עול תורה צריך להיות מודע לכך שבמקום עול זה יבוא עול אחר.
אין מצב אחר.
כאחד שמכיר מקרוב את הציבור הכללי חשוב לי לומר לך שגם אצלם ישנו עול חיים אשר מוצא את ביטויו בהרבה פנים:
עול של רמת חיים גבוהה וחיי מותרות.
עול של מעמד חברתי ושל קריירה מקצועית.
עול של מראה חיצוני ושל תדמית מצליחנית כמעט בכל מחיר.
עול של תאוות ותענוגים למיניהם שאינו פוסק לעולם אלא הרף שלהם רק גובר והולך עם השנים.
כל אחד מסוגי העול שפורטו לעיל כרוך בשיעבוד מוחלט ובלתי פוסק של כל כוחות הגוף והנפש ובשעבוד של מירב הזמן להשגת קריירה, עבודה שמכניסה ממון רב, מקובלות בחברה ועוד ועוד.
כך שאנחנו צריכים לבחור בין קבלה של עול תורה לבין קבלה של עול תובעני אחר שבא במקומה.
שלמה המלך, החכם מכל אדם, מייעץ לנו בספר משלי (ד', ב') בשמו של בורא עולם : "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".
כלומר- קבלו עליכם את דרך שמירת התורה והמצוות כולל הקשיים והצורך להקריב הכרוכים בה, על פני פנייה לדרך חיים אחרת שנראית, על פניו, למסתכל מבחוץ כדרך של חופש ושחרור אך באמת היא רחוקה לגמרי מלהיות כזאת.
אתה יכול לגגל ברשת ולחפש ראיונות שנערכו עם חוזרים בתשובה שהיו טרם חזרתם בתשובה ידוענים מפורסמים בחברה הישראלית.
הדבר שחוזר ונשנה אצל כל אחד מהם ללא יוצא מן הכלל הוא שאת האושר האמיתי הם מצאו דווקא בדרך שמירת התורה והמצוות.
וכעת, אפנה לשאלתך מהי הדרך שעל ידה ניתן לחוש בהרגשה אמיתית ופנימית את האמונה ב-ה' ובתורתו.
מן הסתם שמעת על "החזון איש" שהיה מגדולי הרבנים והפוסקים בארץ לפני 60 שנה.
יש לו ספר, יותר נכון לומר ספרון, שהוא קטן בכמות ורב האיכות שנקרא "אמונה ובטחון". אני מציע לך לרכוש אותו בחנות לספרי קודש תמורת כמה עשרות ש"ח בודדים.
בתחילת הספר מגדיר החזון איש את האמונה כך: "מידת האמונה היא נטייה דקה מעדינות הנפש".
כלומר, בשביל להגיע להרגשה מוחשית של האמונה האדם צריך להיות בעל נפש עדינה! אין דרך אחרת.
וכיצד זוכים לנפש עדינה? על ידי זיכוך נשמתנו מהחומריות הטבועה בנו כבשר ודם שאינם מלאכים.
ככל שנצליח לזכך יותר ויותר את נשמותינו ולהפוך אותה לרוחנית יותר, עמוקה יותר, מתבוננת יותר בעצמה ובסובב אותה, כך נפשנו תהיה עדינה יותר וממילא נהיה מאמינים יותר.
וכיצד עושים זאת בפועל?
על ידי שמירת התורה והמצוות!.
לאדם, מעצם היותו בשר ודם ישנה נטייה טבעית להימשך אל החומר- להיות רכושני, לצבור ממון רב ככל האפשר, ליהנות מתענוגים גופניים וכדומה.
ולעומת זאת, כשאדם שומר תורה ומצוות הוא גורם לנטייה הטבעית שלו אל החומר להיחלש ולהתעמעם ומאידך הוא גורם לחלק הרוחני הטהור שבו להתעצם.
אלו שני כוחות שמתנהגים כמו אש ומיים- ברגע שהאחד יגבר השני נחלש.
לא ייתכן, בשום אופן, ששני כוחות אלו יפעלו באותה העוצמה באישיותו של אותו אדם.
כמובן שהדבר הזה לא קורה בין רגע וגם לא לאחר תקופה קצרה.
זוהי עבודת חיים!! הנמשכת כל החיים כאשר הזיכוך הרוחני הגורם לעדינות הנפש וממילא לחיזוק האמונה הולך ומתגבר מעת לעת.
אולם, צריך לדעת שהחומריות הטבועה בנו לא תשקוט על שמריה אלא תנסה אף היא למשוך אותנו לכיוונה. וכעת, כשאנו מתחזקים ברוחניות-בעדינות נפשנו-וממילא באמונה, היא תתאמץ לעשות זאת אף בייתר שאת.
לחומריות הזו יש סוכן מפורסם מאד בכל העולם. שמו הוא "היצר הרע".
חז"ל לימדו אותנו, לגביו : "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו".
כלומר: ככל שהרוחניות שבנו נמצאת במצב של זיכוך ועלייה, החומריות תנסה בכל כוחה לשמר את מעמדה ולשם כך היא תעמיד את האדם בניסיונות רוחניים גדולים יותר מאשר קודם לכן.
בקיצור, עבודת חיים כבר אמרנו??
אז עצתי לך היא להמשיך ולהתחזק בשמירת תורה ומצות בצורה מושלמת- לדקדק בפרטי ההלכות ולהשתדל לקיים את כולן; לא לרצות למצוא כל הזמן הקלות בקיום ההלכות אלא לרצות ולהשתדל לקיים את המצוות בצורה המלאה והמהודרת שלהם; לא לראות בהם סט של ציווים או איסורים בלבד שכדאי לעשותם רק כדי לא להיענש או רק כי כך הכי כדאי לאדם יהודי לנהל את חייו כאן בעולם הזה.
אלא, לראות בהם כלי לזיכוך נפשי שמביא להרגשה מרוממת ולהגברת האמונה.
או אז, הרגשת האמונה שלך בא תבוא. בביטחון גמור.
ושתדע לך שאין אדם שאינו מאמין בכח עליון כלשהו.
כל אדם הרואה איך העולם הזה בנוי, על המורכבות העצומה והאדירה שבו, על המכלול העצום והמופלא של הבריות המצויות בו, על המורכבות האנושית והמנטלית של בני האדם המצויים בו, על מעגל החיים ועל מעגל השנה ועל המעגלים החברתיים הרבים שבו, מבין שישנה חוקיות ברורה ומסודרת שמכוחה מתנהל העולם הזה.
לא ייתכן שדבר כל כך מורכב וכל כך עצום ומפואר יתנהל סתם כך בצורה אקראית וללא סדר ומחשבה מכוונים וברורים.
אלא מה? האתאיסט מאמין במפץ הגדול שהיה לשיטתו אירוע כביר ועצום שבו אנרגיה אדירה השתחררה בבת אחת בעוצמה מפלצתית וגרמה לעולם המופלא שבה אנו חיים להבראות.
איך בדיוק אותה אנרגיה עצומה גרמה להתהוותם של כל הבריות וכל הדומם, הצומח והחי כאן בעולם הזה, איני יודע אם הוא מצליח להסביר לעצמו.
אבל בכל מקרה הוא מאמין שישנה תופעה כלשהי שהתרחשה בזמן כלשהו בעבר הרחוק והיא שגרמה להתהוות של העולם הזה שהוא חי בו כעת.
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, האדם המאמין ב-ה' מאמין שישנו כח עליון בעל רצון, מחשבה ותכלית ברורים שגרם לבריאתו של העולם המופלא שלנו מתוך רצון מוגדר ומסוים בנוגע לבני האדם החיים בו.
בקיצור, זהו עניין של בחירה חופשית שהיא יסוד הדת היהודית כולה.
לסיום, אני מאחל לך מקרב ליבי שתזכה לאחוז בחוזקה ובעוצמה בעמוד האמונה ב-ה' ובתורתו ושתשעה לעצתו של שלמה המלך בדבר הליכה בדרך הלקח טוב שנתן לנו ה' כדרך חיים כאן בעולם הזה.
אשמח לעזור ולסייע בכל שאלה נוספת.
ברכה והצלחה!
צבי
[email protected]
דלג לתוכן
