The Butterfly Button
אין בי כוח לחיים הקשים

שאלה מקטגוריה:

 

אני עוברת חיים מאד מאד קשים בלי סוף באופק. אני רק רוצה לומר שלום לכל הנסיונות האלו ובכלל להתנדף מהחיים. רוצה שיגמר כבר, לא מאמינה שיהיה יותר טוב, ואין לי אפילו כוח לשמוע שיהיה טוב יותר ואל תגידו לי שאחרי החושך בא האור. פשוט נמאס לי וזהו.

.ניסיתי בכל דרך להתמודד עם החיים אבל אין לי סיכוי תכלס. לא רואה טעם בחיים לא אחריי כל ההתעללות הזו עד כאן.

תשובה:

בדרך כלל אני פותחת ב"שלום, יקרה"

אבל מעולם לא חשבתי על צמד המילים הללו בעוצמה הנוכחית.

את מבקשת פרידה,

אך אומרת שלום למישהו בדרך-

בפניה שלך כאן.

מישהו שאולי יקשיב וישמע ויעזור לך להגיע למקום שלם, נטול כאב.

אני רצה אליך, מוצאת לב שותת בגוף המוטל בקרקעית הבור. ואני איתך שם, נושמת את הטחב מחזיקה ביד שנלחמה כל כך,

ותש כוחה.

זועקת לגאולת הנפש ואין לאן לברוח,

אפילו לא אל המוות.

אין לי פה לפתוח למול ים השבר שבך.

בחושך שבו את שרויה נדמה כי לעולם הוא לא יגיע,

למרות שעמוק בפנים, האמת ידועה לך

אחרת לא היית מבקשת שתשתוק.

מן הסתם, המילים שלי מיותרות לך כרגע,

כשהזמן עוצר בסבל.

בתוך תחושת האינסוף הזו יש שעון

על היד, או על הקיר.

התקתוק שלו אינו ממושמע לאף אחד מלבד קצב הזמן

שהולך ומתקדם.

בסוף, זה נגמר.

הכל הולך אל הסוף, בכל מקרה.

בין אם נרצה ובין אם לא-

הסוף מתקרב.

הוא גואל, ומובטח שיגיע.

לכן השאלה היא לא: האם הסוף יגיע?

וגם לא: מתי?

הסוף בא,

כל העת- הוא מתקרב.

התנדפות- אינה בלקסיקון האפשרויות. בכל מקרה את תפגשי את הרגע הבא, בעולם כאן או בעולם ששם.

לכן השאלה היא: איך אני בוחרת לחיות את הרגע הזה, הרגע הזה שמקרב אותי אל הסיום?

אהובה,

עד כמה שקשה לך לשמוע, זאת האמת: תמיד יש איזושהי בחירה, אפילו קטנטונת. זו עובדה.

היא בדרך כלל לא נעה בין טוב מוחלט לרע מוחלט אצל אף אחד,

אלא בין רע פחות לרע יותר, טוב יותר לטוב פחות.

בברירות שיש לך כעת-

מה פחות גרוע?

איזה ניואנס נתון לבחירתך?

את ממש לא חייבת,

אבל הרגע הזה קיים בכל אופן, והוא פורץ בלי לדפוק בנימוס.

את יכולה לנסות לגרש אותו,

אבל זו תהיה מלחמה עקרה כי הוא יבוא בכל זאת.

מה נשאר?

לבחור איך את תהיי ברגע הזה, מתוך האפשרויות הקיימות.

גם לא לבחור זו בחירה.

את צודקת, אין מי שיבטיח שמחר יהיה טוב יותר.

אין לדעת מה יהיה בעולם הזה שבו את קיימת כל עוד את קיימת.

את מוזמנת לבחור את ההווה שלך

עד הסוף,

בכל רגע מחדש.

חותמת באהבה החצובה מהכי בפנים שיש,

וגם כשאינך מסוגלת

אני נושאת תפילה ואמונה לשלום בין כל חלקי הוויתך.

שלך ואיתך,

שפרה

[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה עם רעיון יפה!!
    בתור מישהי שגם מתמודדת וחשה את הקושי–
    אני ממליצה לשואלת לחפש ולנסות להרגיש את הטוב גם בדברים הכ"כ קשים ולא נעימים.
    ידוע שהקב"ה לא עושה לנו רע–זה אנחנו שלא יודעים לראות ולהרגיש את הטוב…..
    בהצלחה רבה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...
אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון?..
הי שלום תודה רבה לכם. אני מירי ואני חושבת שיש לי את מה שקורים לו דיכאון. אין לי חשק ועניין וכח למלא עניינים שפעם כן היה לי. אני מרגישה בהצגה כשאני מדברת עם אנשים. בקיצור אני לא מכירה את עצמי . הבנ"א שכביכול הייתי או לפחות הזהות והתדמית העצמית שלי...
דיכאון חרדות מחשבות טורדניות- נמאס לי לחיות!
זו פריקה והתייעצות מאשר שאלה , אני בן 28 כבר תקופה של 7 שנים שאני חווה דיכאון כבד , כל החיים הדיכאון והדכדוך ליוו אותי אבל זה היה בא בתקופות ואז מגיל 21 זה הפך להיות תקופה ממושכת עד היום , אני אתחיל ואומר שאני חושב שאני יודע מה הבעיה...
רווקה וקשה לי כל כך
אני בת 22 שנתיים אחרי הסמינר, ואני רווקה , בערך שנה בשידוכים וקשה לי ככ!! מרגישה שנמאס לי ואני לא מסוגלת, לא יודעת מה יהיה אם עד החגים לא אתחתן, מרגישה שאני אשתגע חברות שלי נשואות, נשארו בודדות ממש בכיתה, גם ככה לא היו לי הרבה חברות, ספורות ממש שהן...
הסתכלות מדכאת על החיים
אני חוזר בתשובה מהתיכון, הייתי כמה שנים בישיבה ליטאית של דתיים לאומיים ש"הופכים" לחרדים . ויצאתי ממנה מתוך לחץ גדול .. אני רואה את המצוות מהצד התקיף ודיני – למה להניח תפילין? כי אם לא אניח זה קרקפתא דלא מנחי שזה אסור אסור ומסוכן.. במקום הסתכלות של – זאת מעלה,...
החיים שלי בלתי נסבלים!
באמת אני שואל שאלה כנה אני כבר הייתי אצל פסיכולוגים ויועצים ואני מרגיש שאני לא מצליח לצאת מהמצב שלי אני לא מבין למה החיים לא קשים אלא לא נסבלים כי אם היו אומרים שיש קשיים וככה גדלים אמת אבל מגיל 6 אין לי חברים והיה לי קשיים במשפחה ולא היה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן