שלום לך שואלת יקרה!!

סליחה על העיכוב בתשובה, אני מודעת לכך שחיכית לה, השתדלתי לעשות ככל שביכולתי כדי להחזיר אותה במהירות, ועד שהצלחתי, חשבתי על השאלה ועליך, התפללתי שיהיה לך טוב…

תודה על התודה!! נותן כח לי ולכל השותפים להשתדל, להקשיב ולהיות כאן.

קראתי את שאלתך כמה פעמים- בהבנה, בכאב, ובהערכה גדולה! שמעתי מתוכה את הקשיים, את הרצון החזק להרגיש משוחררת ואת הכוחות שיש לך להגיע לשם..

אני מעריכה את רמת המודעות הגבוהה שלך למצב בו את נמצאת- שעולה מתוך הדברים ואת הכנות והרצון הבריא לעזור לעצמך, הרצון החזק הזה זורם בתוך הדברים שכתבת ומבשר על הרבה אופטימיות וסיבות טובות לחשוב שאת לא רחוקה בעז"ה מהמצב אליו את רוצה להגיע!

את מתארת את עצמך כאדם שמח ומשוחרר אך לאחרונה את חשה דאגות שמעיקות עליך, הן מגיעות ללא שליטה ולך לא קל להתעלם מהן ולהמשיך לתפקד בלי שתהיינה להן השפעה עליך. מצב בהחלט לא נעים, בפרט כשהוא כ"כ נוגד את אופייך הבסיסי… אך עם כל זה תופעה אנושית לגמרי שיכולה שמתרחשת אצל נתח לא קטן בכלל מהאוכלוסייה.

אנסה להתייחס למצב בכמה אופנים ולתת לך כיווני מחשבה:

ראשית- לתוכן של הדאגות- מקווה שהבנתי מספיק את דבריך, (מוזמנת בשמחה להשיב לי אם לא הבנתי אותך נכון, אשמח לחזור ולהתייחס בהתאם לחוויה שלך!) כשאת מרגישה שהיא מדמיינת שהראש שלה נפוח, זה בעקבות אמירה שלה? או תחושה שלך לגבי כאבי הראש/ הברכיים שלה? אם מדובר בקושי רגשי שאמא שלך מבטאת, הדבר לא קל, הדאגה שלך מובנת, ויכול להיות שהיה כדאי שתשוחחי עם בני משפחה נוספים על מנת להגיע להבנה האם יש סיבה אמתית להשפיע עליה לפנות לעזרה, או האם אלו חששות שמתעוררות רק אצלך. אינך צריכה לקחת את האחריות על כתפיך הצעירות, אך אם שותפים איתך לדאגה בני משפחה נוספים, ויש בדיקה ברורה של העובדות, בהחלט יכולה להיות הקלה בתחושות שלך (ובעז"ה גם שלה)

מעבר לזה, אמך לא חשה כ"כ בטוב (פיזית, או מעבר לזה), החוויה היא חוויה לא נעימה, חוויה שמערערת את היציבות , כאשר אמא שהיא דמות משמעותית בבית ובמשפחה נחלש, זהו מצב שאך טבעי שיעורר דאגות, ומובן מאד שהקשיים שלה מלחיצים, מדאיגים אותך וגורמים לתחושה של חוסר יציבות ושליטה.

אלה הנסיבות החיצוניות שהביאו אותך לקלחת הדאגות שאת מתארת, שכוללת גם היא חוויית חוסר שליטה על כל המחשבות שעוברות לך בראש כתוצאה מהדאגות הראשוניות. החוויה היא לא קלה כי את חווה רגשות עוצמתיים ומטרידים ואין לך באמת דרך לשנות את המציאות (לא לרפא את אמך, ולא להבטיח שמצבם הכלכלי של הוריך לעולם יישאר יציב)

תחושת חוסר השליטה היא אנושית מאד, שכיחה למדי (כי על מה בחיים בעצם יש לנו שליטה?) אך בהחלט תחושה לא נעימה, מערערת ומציפה.

בחיינו קשה עד בלי אפשרי לשלוט על העולם החיצוני- (תפילה יכולה להשפיע תמיד, יחד עם היכולת להרפות, לבטוח בקב"ה ולדעת שהוא תכנן את מסלול חייך שהוא הטוב לך ביותר, יכולה להיות ביכולת הזו להרפות ולהישען עוצמה רבה ומרגוע לנפש…) אך המקום בו יכולה להיות שליטה ברמה מסוימת- הוא העולם הפנימי שלנו. יצירת חוויה פנימית של שליטה איננה משימה קלה אך ברמה מסוימת וברגעים של הצפה ניתן להקל על רגשות, מחשבות ותחושות פיזיות שמגיעות ללא שליטה וגורמות לנו להרגיש מחנק ובלבול בכל המערכות.

ישנן דרכים שונות לייצר חוויית שליטה מסוימת במחשבות וברגשות, הדבר דורש למידה ועבודה עקבית, ויכול להקל, לפחות מעט, אשמח לשלוח לך חומרי קריאה בעניין- איך אפשר להתייחס לתכני המחשבות והרגשות ולייצר בקרה ושליטה עליהם. המלצה אחת קטנה ופשוטה שהייתי רוצה להמליץ לך בחום, מתייחסת לחלק הפזיולוגי= גופני.

במצבי לחץ ודאגה הגוף שלנו נכנס למצב של מתח- דופק מואץ, נשימות מהירות, הזעה ותחושה כללית מעיקה ש"מתדלקת" את המצוקה הרגשית, פעמים רבות הרגעה פיזית מרגיעה לפחות מעט את שאר המערכות הסוערות, במצבים בהם את מרגישה לחוצה ההמלצה היא לעצור, לשבת ולנשום כמה נשימות עמוקות ואיטיות, (ישנן טכניקות נוספות שונות להרגעה פיזית, ואם תהיי מעוניינת אשמח להמליץ לך על עוד) וכמה שההמלצה נשמעת פשוטה, היא עובדת נפלא ויכולה לגרום להקלה ולתחושה של מעט שליטה בתוך המצב הזה.

ושנית-

עצם הופעת המחשבות המדאיגות, בלי להיכנס לתוכן שלהן- את מתארת איזשהו "סרט" שנכנסת אליו והסרט הזה והחששות שמתעוררות, קצת מנהלות אותך, זה מבהיל כי את בחורה הגיונית ושמחה והדאגות מגיעות אליך ללא הזמנה, נכון שיש מאחוריהן הסבר, הגיוני ומובן. אבל העובדה שהן נמצאות שם, לא מרפות ומעיקות על ההתנהלות שלך בשגרה, מקשה ומתסכלת.

אחת הגישות הכי מקובלות היום להתמודדות עם מחשבות לא נשלטות היא לנסות להתבונן עליהן מבחוץ, ולהישמר לא להתנהל על פיהן (להיות מודעת לדאגה, אך לא לבדוק מה שלום אמך. למרות הדאגה למצב הכלכלי, לא להימנע או למנוע מאחיך לבקש כספים מהוריך וכדו') כאשר ההסבר לצורת ההתמודדות הזו היא שככל שהאדם מסוגל לשאת לאורך זמן את החששות והדאגות ולהימנע מהמעשים שבאים כתוצאה מהן, המחשבות מרפות ורמת הדאגה יורדת. זוהי גישה אחת ויש התייחסויות שונות לגמרי, אך לפי הגישה הזו דווקא כאשר אדם מתרגל לחוסר השליטה וחוסר הוודאות המחשבות מטרידות פחות והמצוקה קטנה.

חשוב לציין שאם את מרגישה שעוצמת הדאגות מעיקה ומקשה על חיי היום יום שלך, הייתי ממליצה לך מאד להיעזר באדם חיצוני, מקצועי לעניין הזה. בשבילך- בשביל איכות החיים שלך, שתוכלי לשתף, לזהות את החלקים הכאובים אצלך וכדי להימנע ממצב בו הדאגות עלולות לגרור אחריהן כאלה נוספות. אם הכיוון הזה מדבר אליך, אשמח לחשוב איתך ולהמליץ לך על אנשים (נשים) שיכולים להיות רלוונטיים.

מאחלת לך בחום המשך קיץ שמח, רגוע וטוב!

איתך-

חנה

[email protected]>