שלום וברכה,

שאלתך שאלת חכם.

הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה וכן בפרק א' הלכה ג' מהלכות ממרים כתב שבדברים שנמסרו בקבלה אין מחלוקת וכל דבר שיש בו מחלוקת בידוע שלא נמסר למשה בסיני.

וקושייתך ממחלוקת בשיעורים ראיתי שעמד בזה בשולי הגליון – פני מנחם הלכות ממרים פרק א הלכה ג 'וקצ"ע מיומא פ'. שמא יבא בית דין וירבה בשיעורין, והרי שיעורין הלכה למשה מסיני (סוכה ה' ב, עירובין ד' א, ויומא פ' א, ורמב"ם פי"ד ה"ב ממאכלות אסורות), וא"כ איך תימצא בו מחלוקת, וצריך לומר שהבית דין יאמדו ששיעור כזית הוא פחות ממה שאנו כעת אומדין. אבל בירושלמי פאה פ"א ה"א (ב א) משמע דלמאן דאמר שהשיעורין הלכה למשה מסיני לא שייך שיבא בית דין וירבה, וא"כ יש מהירושלמי ראיה למה שכתב רבינו כאן דהלכה למשה מסיני אין מחלוקת. אלא שאכתי קשה לי איך שייך בזה עצמו מחלוקת אם השיעורין הן הלכה למשה מסיני או לא, אם בהלכה למשה מסיני אין מחלוקת. ועוד מהמשנה ראש פ"ק דביצה בית שמאי אומרים חמץ בככותבת ובית הלל אומרים בכזית, וכן אי' בעדיות פ"ד מ"א, והרי המחלוקת שם בירושלמי פאה הן אמוראים וזו משנה, ולמאן דאמר שיעורין הלכה למשה מסיני אין בהם מחלוקת [ועי' צל"ח ביצה ז': ד"ה אמנם כל זה דרך פלפול, ושו"ת מראה יחזקאל סי' כ"ז]. ועי' תוד"ה לומר, יומא ע"ט ב, ועי' בהגהות מהר"צ חיות יומא פ'. ואכמ"ל ובחידושי בה"י הארכתי [ועי' שדי חמד כללים מערכת הה"א אות ל"ג].'

ובאמת בשו"ת חוות יאיר סימן קצ"ב האריך הרבה על דברי הרמב"ם וכתב לתמוה עליו מהרבה מקומות וכתב שכתב זה בילדותו בפירוש המשנה ושגה בזה וכבר תמהו עליו שהרי הרמב"ם כתבו גם בספרו. וז"ל שם: 'דלא כדברי הרמב"ם והוא האמת הברור כשמש בצהרים לא מצד הסברא חלילה רק מתילי תילין גמרות ערוכות כ"ש באשר גם דברי התוס' כך הם לא נירא ולא ניחת לומר אחר בקשת המחילה מעצמותיו הקדושים ששגה בזה [ומ"מ צ"ע כי גם בספר הי"ד כתב גבי זקן ממרא ריש הלכות ממרים שכל דבר שבו מחלוקת אינו קבלה ממרע"ה וע"כ צ"ל דלא שייך בו שכחה דהא בהא תליא וק"ל] כי ידוע שחיבר פי' משניות בילדותו כאשר נדפס סוף ש"ס דפוס קראקא וכבר אמר מר בר רב אשי בגיטין כ"ט ע"ב הא דאבא דקטנותא היא וכדמוכח ג"כ ממ"ש שם דחשב הל"מ דבש"ס וכתב דאפשר דכלם הם ואישתמיטתי' מיני' כמה וכמה והרי גדול הנביאים טעה ונתעלם ממנו הלכה ובזה לא נפחת חלילה מעלתו כי מי עיור שלא יראה ולא יבין מחיבוריו הפלגת השגתו בכל התורה עם כל שבע החכמות עד שאמרו עליו ממשה עד משה וכו' וכמו שסיים המליץ הגדול ספרו בחינות עולם. ואמרתי להציג דברי שכתבתי בקונטרסים בענין הזה עם כמה דברים המסתעפים מזה גדולי הערך אשר ראוי לכל חכם לב לשית לבו אליהם אם בעל נפש הוא'. וכדאי לעיין בכל דבריו שם.

והדרך המרווחת בזה וגם רמז לזה החוות יאיר ונמצא ביתר ביאור בדברי הגאון ר' יהונתן אייבשיץ בספרו פלתי סימן כט שיש הבדל בין הכללים לבין הפרטים. וז"ל שם: 'בגמרא (מ"ג ע"א) אמרינן שמונה מיני טריפות נאמרו למשה מסיני, וכן כתב הרמב"ם (פ"ה ה"ב). ויש להבין לפי מה שכתב הרמב"ם בהקדמת סדר זרעים (לפני החמשה חלקי דינים בא"ד וזה עיקר יש לך לעמוד על סודו) כי כל מה שלמדו חז"ל מרוחב דעתם ועוצם בינתם בהו נפלה שכחה ומחלוקת, אבל מה שקבלו הלכה למשה מסיני לא יפול בו מחלוקת ושכחה כלל, והן הן דברים כהווייתן תמיד, עיין שם. ואם אלו טריפות הלכה למשה מסיני, הא מצינו בם מחלוקת, חסרון בשדרה (מ"ב ע"ב, אהלות פ"ב מ"ג) בית שמאי ובית הלל, ניקב מרה רבי יוסי ברבי יהודה [מטריף, ותנא קמא] מכשיר (מ"ג ע"א), גלודה נחלקו רבי מאיר וחכמים (נ"ד ע"א), צומת הגידין ונשבר רגליה פליגי וכו' (ע"ו ע"א – ב').

ולכן צריך לומר כמו שכתבתי בכרתי (ס"ק ה') כי לא נמסר למשה מסיני רק כללים [כי] יש שמונה מיני טריפות ומסורת וכו', וחז"ל הוציאו לאור פרטי טריפות איך ומה וכל טוב אופני הטריפות כפי סדר למודם וחכמתם.' עי"ש וכן הלך בדרך זו גם המהר"ץ חיות במאמרו תורה שבעל פה.

ובאמת קושייתך קשה שהרי שיעורים אף הם הלכה למשה מסיני וגם בזה לכאורה צ"ל שהשיעור עצמו ביסודו הלכה למשה מסיני אלא ששיעור האתרוג הוא פרט בהלכות האתרוג ובפרט בדיני השיעורים וזה נתון לדעתם וקביעתם של חז"ל.

וראיתי בשם הרב סולובייצ'יק מבוסטון שלא נחלקו אם יש בדבר זה הלכה למשה מסיני מקובלת או לא, שאם היו נחלקים בזה היה הלכה כמי שהייתה בידו קבלה וכוונתו שזה נמסר לכללי ההכרעות במחלוקת ולא נחלקו על עצם ההלכה וצ"ע.

יש בזה עוד דעות בחכמי המחקר ולאחרונה כתב בזה הרב יהושע ענבל בספרו תורה שבעל פה בהוצאת מוסד הרב קוק. ויש הרבה להאריך בזה ומקווה שמראי מקומות אלו יהיו לך לעזר בעיונך בנושא החשוב הזה.

מצורף מאמרו של הרב קלמן כהנא בנושא.

בהצלחה רבה ובהערכה גדולה

רפאל

תורה שבעל פה רמבם הלכה למשה מסיני הרב קלמן כהנא